חברה ישראלית תעזור למפעילי התקשורת בהודו למנוע ריגול

>> יש מי שנהנה מהסכסוך המסחרי בין הודו לסין. ממשלת הודו בחרה באלטל הישראלית כאחת משלוש החברות שיספקו בדיקות לכל ציוד התקשורת אשר ייכנס מעתה לתת היבשת. מדובר בפוטנציאל הכנסות של מיליוני דולרים רבים בכל שנה.



בהתאם להוראות חדשות של הרגולטור ההודי, יידרשו כל מפעילי הטלפוניה בהודו להעביר את הציוד הזר שהם רוכשים למעבדות צד שלישי בארה"ב, בקנדה או בישראל, לבדיקת נוכחות רוגלה או רושעה - תוכנות שיכולות לנטר או לנתק את רשתות הסלולר במדינה. ההוראות הנבחנות יחולו על ציוד רשתות, כמו מגדלי אנטנות ונתבים, אבל לא על מכשירי סלולר צרכניים.

לפני עשרה חודשים התגלתה בעיה באחד מרכיבי התקשורת הסיניים שנמצאו בלבה של רשת התקשורת הממשלתית ההודית. אחד מרכיבי הרשת, אשר ייצרה חברת חוואווי הסינית, ביצע פעולת הקרויה בעגה המקצועית call home, ושלח מידע הכולל קטעים לוגיים בחזרה לסין. על פי הערכות, האירוע המדובר לא היה קשור לריגול סיני אך בממשל ההודי נדלקה נורה אדומה. ההודים הבינו שציוד התקשורת המיובא למדינה מהווה חוליה חלשה במערך ההגנה של המדינה, ושרכיבים סיניים הנמצאים בליבת רשתות התקשורת של המפעילים ההודיים עשויים להיות סוג של סוס טרויאני, שמאפשר האזנה או השתלטות מצד גורמים זרים.



בתגובה אסרה ממשלת הודו יבוא של ציוד תקשורת זר, לאו דווקא סיני, עד שיוחלט כיצד ניתן לטפל בעניין. ההתמודדות של הודו עם יבוא ציוד תקשורת שעשוי לשמש לריגול אינה בעיה שמטרידה רק אותה. כל ציוד התקשורת אשר נכנס לישראל מקבל אישור של גופי הביטחון.



חורי אבטחה



בעקבות האירוע הקימה הממשלה ההודית ועדה שבחנה את נושא הרגולציה בתחום. שתי חברות ישראליות קיבלו פנייה להיעזר בשירותיהן: חברת internet laws של ד"ר נמרוד קוזלובסקי, המייעצת בתחום הרגולטורי והמשפטי, וחברת אלטל, בניהולו של ג'קי אלטל ונתי דוידי.



"בעקבות קשר קודם בפרויקטים אחרים הגיעה הפנייה אליי ואל ג'קי ונתבקשנו לייעץ בתהליך", אמר קוזלובסקי. "במקביל פנו אלינו ספקי ציוד של גופים סיניים וישראליים המספקים ראוטרים, מתגים ומערכות גבייה, במטרה שנייעץ להם איך לעבוד מול ההודים".



הוועדה קבעה כי כל ספק תקשורת הודי יידרש להחתים את יצרן הציוד המספק לו רכיבים זרים על התחייבות לעבור תהליך מקיף של בדיקת אבטחת מידע. אלטל נבחרה לספק בדיקות ציוד וזיהוי של חורי אבטחת מידע אפשריים של יצרני ציוד. קוזלובסקי אומר כי מדובר בבדיקות מורכבות שעולות ממאות אלפי דולרים עד מיליוני דולרים. "המחוקק ההודי יציע רשימה של מעבדות מורשות, וכל ספק תקשורת הודי יוכל לבחור איזו מעבדה תבצע את הבדיקה".



אלטל אינה החברה היחידה בישראל שצפויה לקצור את פירות המאבק של הודו בשליטה בציוד התקשורת הנכנס אליה. חברות ישראליות נוספות יפעלו כספקיות שירותים עבור אלטל ויעסקו בבדיקה המורכבת של ציוד תקשורת המיובא להודו.



חשש מריגול מהודו ומפקיסטן



הודו מודאגת מריגול וחבלה ממדינות שכנות, במיוחד מסין ומפקיסטן. לפי דו"ח שפירסמה השנה citizen lab מאוניברסיטת טורונטו, חבורת האקרים בסין ביצעה ריגול נרחב על פעילויות בהודו, כולל צבירת מידע ממחלקת ההגנה. "בנקודה זו, אין לאף אחד מושג עד כמה ישפיעו החוקים על הפעילות של חברות הסלולר", אמר רג'ואן מתיוז, מנהל איגוד המפעילים הסלולריים ההודי. הוא הוסיףשההנחיות הן צעד ביניים ושהודו מתכננת להקים מרכז בדיקות משלה לציוד תקשורת בשנים הקרובות. להערכתו, עלויות בניית המרכז עשויות להגיע ל-100 מיליון דולר.



"כל ההזמנות ממתינות בשבעת החודשים האחרונים", אמר מנהל באחת מחברות התקשורת, שלא רצה להזדהות עקב הרגישות בנושא החששות הביטחוניים. ביום שישי האחרון אמר א' ראג'ה, שר בקבינט המשרד לתקשורת ו-it, כי "אנחנו אכן מקווים שהנושא ייפתר בעוד מספר שבועות". משרד הפנים ההודי סירב להגיב.



בסוף מאי היו בהודו 617 מיליון לקוחות סלולר. ספקיות הטלפוניה ההודיות הוציאו כ-34 מיליארד דולר על ציוד, כך מעריכים באיגוד המפעילים הסלולריים ההודי - בעוד סין מוציאה רק כ-40% מכך.