>> 36 חשודים זוטרים בשתי פרשות המעילה הגדולות בהראל בית השקעות ובהסתדרות העובדים הלאומית ממתינים זה כמה שנים להחלטת הפרקליטות אם להעמידם לדין.
החקירה הגלויה של המעילה בהראל החלה ב-2007, ובשבוע שעבר הורשע המשנה למנכ"ל לשעבר, גיא ויסמן, במעילה של 98 מיליון שקל ונשלח לעשר שנות מאסר בהסדר טיעון.
החקירה בפרשת הע"ל החלה ב-2007, והנאשם המרכזי, שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, הורשע ביוני 2009 על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברכה אופיר-תום, בארבע פרשיות חמורות של גניבת 1.7 מיליון שקל מקופת הסתדרות העובדים הלאומית - בקבלת תשלומים חודשיים במזומן, בקבלת תשלומים מיוחדים לקראת חגים, למימון תרופות ולקראת נסיעות לחו"ל.
בכירים בפרקליטות מסבירים כי בעיית כוח אדם היא הסיבה להתמקדות בחשודים המרכזיים במעילות הגדולות, כשבחינת עניינם של אחרים נדחקת לקרן זווית. התוצאה של מדיניות זו כפולה: עינוי דין לנחקרים שתלויים באוויר, וכמו כן העדתם בבית משפט כעדי תביעה אף שתיקם לא נסגר. רוב הנחקרים אינם מוכרים כי לא נעצרו, קל וחומר לא הובאו לבית משפט ולא זכו להיתקל בפלאשים של הצלמים. ההערכה היא כי בסופו של דבר רוב התיקים ייסגרו.
גם בפרשת חפציבה התמונה אינה שונה בהרבה. בפרשה זו עשו המשטרה והפרקליטות מאמץ אדיר ללכוד את בועז יונה, בעל השליטה בחברה, ולהעמידו לדין. בנובמבר 2008 נקבע כי יונה ירצה שבע שנות מאסר ויפצה ב-8 מיליוני שקלים את בעלי הדירות שנפגעו. יונה הורשע כי בין 2007-1997 עשה שימוש שלא כדין בכספי רוכשי הדירות מחפציבה. הוא נמנע מלספק להם בטוחות כמתחייב בחוק, ניהל מערכת חשבונאית כפולה, זייף מסמכים והסווה פעולות שביצע בכספים שלא כדין.
רק במאי השנה הודיעה הפרקליטות לתשעה חשודים אחרים בפרשה על העמדתם לדין בכפוף לשימוע. עם החשודים נמנה אביו של בועז יונה, מרדכי יונה, שהיה דירקטור, מנהלי כספים, אנשי מכירות ומנהל הגבייה של החברה. אלה חשודים בעבירות, כל אחד לפי חלקו, של גניבה, מרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועוד, בגין חלקם בטיפול בכספי הרוכשים ובחשבונות הליווי.
בפרקליטות הדגישו שיש עוד חשודים שטרם התקבלה בעניינם החלטה, אך סירבו להתייחס למספר החשודים או לזהותם. מהמשטרה נמסר כי כל תיקי החקירה הועברו לפרקליטות.
חשש שהעד ינסה לרצות את המדינה
בימים שבהם רווח השיח על פיקוח או היעדר פיקוח על הפרקליטות, ניכר שוני בין הפרקליטויות השונות בנוגע להתייחסות לנחקרים באזהרה שתיקם לא נסגר. במשפטו של ג'קי מצא מקפידה התובעת עו"ד מיכל רוזן-עוזר מהמחלקה הכלכלית לסגור את התיק לחשודים שהיא מעוניינת להביא כעדי תביעה לבית המשפט, כמו למשל מנהל רשות המסים לשעבר איתן רוב, שהעיד באחרונה במשפט.
לעומת זאת, התובעת במשפט גיא ויסמן, עו"ד אסתי שלאין, נהגה להצהיר בפני בית המשפט כי תיקו של העד שמעיד כעד תביעה במשפט עדיין תלוי ועומד. השופט מודריק אישר פרוצדורה זו, כפי שרוב השופטים נוטים לעשות, והעד העיד. החשש הוא שעד כזה ישתדל לרצות את התביעה כדי שלא תגיש נגדו כתב אישום בעתיד. בפרקליטות מדגישים שבעדותו הוא חסין מהפללה עצמית.
במשפט הדסק הצרפתי בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים, שבה זוכו הנאשמים (המדינה עירערה לעליון), נפל דבר בסוגיה זו. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ח'אלד כבוב, לא קיבל ב-2008 את עמדת הפרקליטות, ואסר על התובעות להעיד פקיד בנק שהיה חשוד בפרשה, כי חשש שהעד ינסה לרצות את המדינה בעדותו כדי שתימנע העמדתו לדין בעתיד.
"קיים חשש שעדותו של העד תהא נגועה משום חוסר ודאות לגבי מעמדו", פסק כבוב. "קיים חשש שהעד יקשור בין עדותו היום לבין ההחלטה אם יוגש נגדו כתב אישום בפרשיות אחרות", הוסיף.
החלטה זו לא היתה קלה לפרקליטות מיסוי וכלכלה, שם עדיין נאחזים, למרות ההחלטה, בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה שמאפשרות לנקוט אסטרטגיה של העדת העד החשוד בתיקים גדולים. עם זאת, במשפט השוחד של עו"ד יעקב וינרוט מקפידה התובעת עו"ד שרון כהנא לסגור את התיקים לחשודים שאמורים להעיד במשפטו של וינרוט.
עורכי הדין של ויסמן, אורי קינן וציון סהראי מהסנגוריה הציבורית, טענו בשלב הטיעונים לעונש טענה של "אכיפה בררנית", כלומר שויסמן הופלה לרעת לעומת 27 חשודים שנחקרו באזהרה בפרשת ויסמן וטרם הוחלט אם להעמידם לדין. מתוך ה-27, תשעה חשודים הם דומיננטיים, ומוזכרים כשותפים לעבירות בכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטיעון. עם החשודים נמנים יורם קראוס, בעלים של חברה לניהול פרויקטים שהכיר את ויסמן בזמן השיפוצים במשרדי הראל בית השקעות; אורי ראובן, שהפעיל סניף למתן שירותי מטבע; עו"ד אייל ברקן, לשעבר היועץ המשפטי של הראל בית השקעות; ונסים דנגור, האח של גרושתו של ויסמן.
בדרך כלל שיטת הפעולה העבריינית היתה פתיחת חשבון בהראל על שם המכר, כשויסמן עושה בחשבון כבשלו, נוטל כספים מהראל, משקיע את הכספים בניירות ערך וחולק את הרווחים עם אותו מכר.
עו"ד סהראי ציין כי "בתיק ויסמן העידו מספר רב של עדים שנחקרו כחשודים, חלקם אף הופיעו כשותפים לדבר עבירה בכתב האישום מבלי שהתקבלה החלטה בפרקליטות בעניין העמדתם לדין. עדים שכאלה עשויים להיחשב כעדי מדינה. זאת לנוכח העובדה שכל זמן שהם לא מועמדים לדין בגין החשדות ומוסרים עדות לטובת התביעה, יש בהם ציפייה לקבל טובת הנאה בדמות אי העמדה לדין".
השופט עודד מודריק לא התרגש וסירב בשבוע שעבר להפחית בעונשו של ויסמן: "חלק לא מבוטל של השותפים לחשבונות המוסווים פעלו כנראה בתום לב", כתב, "ואילו אחרים, שידעו ככל הנראה יותר, נטלו חלק קטן מאוד במסכת העבירות. הנאשם הוא קו הציר והאדן של מסכת האישומים. אין לומר שהחלטה להתמקד ראש וראשונה במשפטו של הנאשם, תוך הותרת הבחינה של חלקם של המעורבים האחרים לשלב מאוחר יותר, היא גישה בלתי צודקת בעליל".
להט החרב המתהפכת מעל ראשי העדים
בפרשת הירשזון הועמדו לדין ב-2008 שבע דמויות בכירות לשעבר בהסתדרות העובדים הלאומית. הנאשם המרכזי היה שר האוצר לשעבר שכיהן כיו"ר הע"ל, אברהם הירשזון. משרד המשפטים אישר כי מדובר ב-9 חשודים שיש לקבל החלטה בעניינם, וכי ההחלטה אמורה להתקבל בקרוב.
מדובר לפי הפרקליטות ברואי חשבון, עורכי דין, רופאים של הירשזון, עובד הע"ל וחשודים נוספים. חלק מהחשודים העידו בבית המשפט במהלך המשפט. התובעים בתיק הירשזון הם עורכי הדין אלי שורץ-שואף ולילך שלום.
לפני יותר משנה פירסמנו ב-themarker כתבה שעסקה בעיכוב הממושך ובאי קבלת ההחלטה בעניינם של שני רופאים, אף שהמשפט של הירשזון כבר הסתיים. הירשזון מימן לעצמו תרופות בעלות של 72 אלף שקל באמצעות כספי ציבור. הירשזון סיכם עם עובדיה כהן, איש הכספים בהע"ל שהורשע בפרשה, כי המרשמים לתרופות יירשמו על שם שליח ויירכשו בכספי הארגון. השליח פגש את רופאיו של הירשזון במרפאותיהם, ושם הנפיקו הרופאים מרשמים לתרופות על שמו של השליח.
שני הרופאים נחקרו תחת אזהרה בגין עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה ורישום כוזב במסמכי תאגיד. השאלה היא אם להעמידם לדין או להעביר את הטיפול לפסים משמעתיים במשרד הבריאות. לגישת הרופאים, מכיוון שמדובר באיש ציבור, יש צורך לשמור על פרטיותו. לפיכך, הם טוענים, אם יש הסכמה של האדם שעל שמו ניתן המרשם אז אין בעיה אתית. עו"ד אלי זהר מסר אז בשם אחד הרופאים כי "התיק מורכב ועוסק בשורשם של יחסי רופא-חולה והסודיות הרפואית הנגזרת מהם".
עו"ד זהר, מה השתנה בשנה שחלפה?
זהר: "דבר לא השתנה, גם לא בהגדרות העבירות".
בסופו של דבר לא העידו הרופאים במשפט, אולם זהר אינו שבע רצון מהמצב הקיים שבו מעידים מטעם התביעה עדים שהתיק נגדם פתוח, והם עלולים לשאוף לרצות את התביעה. "רב הבלבול על הבהירות. לטובת האנשים ולטובת הפעילות התקינה של הפרקליטות, הדברים צריכים להיות מוכרעים מהר וביעילות ולא כשלהט החרב המתהפכת מעל ראשם. זה משפיע על עדויותיו של העד וגישתו", מסביר זוהר.
עם הגשת כתב האישום בפרשת הירשזון ב-2008 נמסר מהפרקליטות בעניינם של שני הרופאים כי "הנושא נבדק ועדיין לא התקבלה החלטה סופית". פנייה חוזרת של themarker שנה לאחר מכן זכתה לתשובה דומה.
תגובת משרד המשפטים
דובר משרד המשפטים מסר בתגובה: "בשל הטיפול האינטנסיבי שהיה כרוך בניהול התיק הפלילי כנגד ויסמן, העבריין המרכזי, בבית המשפט, בשים לב למורכבות התיק, היקפו הרב, היות הנאשם נתון במעצר עד תום ההליכים אשר הוארך 10 פעמים בבית המשפט העליון ואופן ניהול ההגנה בתיק - טרם התקבלה החלטה באשר למי מהנחקרים תחת אזהרה בתיק וממילא אף אחד מהתיקים לא נסגר. בימים אלו שוקדת הפרקליטה המטפלת בתיק על עניינם של 27 החשודים האחרים בתיק, רובם לקוחות הראל בית השקעות, ובתקופה הקרובה תתקבל החלטה בעניינם.
"יש לציין כי מציאות זו עולה בקנה אחד עם הנחיית פרקליט המדינה, שלפיה בתיקים מורכבים, ההכרעה הסופית יכולה להיעשות רק בסוף הטיפול בתיק, ויש להמתין לסיום ההליך לפני קבלת ההחלטה.
"לפי הפסיקה, אין מניעה להעיד עדי תביעה שהם בגדר חשודים בפרשה, ובית המשפט איפשר את מתן עדותם של 25 מהחשודים בתיק אשר נחקרו תחת אזהרה, כעדי תביעה בתיק, הגם שטרם התקבלה הכרעה בעניינם".
עשרות חשודים בפרשות ויסמן והירשזון עדיין מחכים להכרעה
מאת עמית בן-ארויה
20.7.2010 / 8:23