הגירעון של בתי החולים הממשלתיים בישראל הגיע ב-2009 לסכום של 626 מיליון שקל - 8.7% מההכנסות שלהם, שהסתכמו ב-8.1 מיליארד שקל (כולל תרומות וסבסוד ממשלתי). את הנתונים חשף אתמול אתמול רו"ח אלי ביתן, סגן חשב משרד הבריאות, בכנס של BDO זיו האפט בשיתוף משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית.
בתי החולים סיימו את 2009 בגירעון תפעולי, למעט שיבא (תל השומר), שסיים את השנה באיזון. המדינה נאלצה לסבסד את בתי החולים ב-586 מיליון שקל, והיתר כוסה בתרומות מחו"ל. ביתן הציג את הסיבות השונות שהביאו לגירעון הגדול בבתי החולים, ובראשן ההנחות האדירות שמקבלות קופות החולים מבתי החולים עבור השירותים השונים במסגרת ההסכמים ביניהם. הנחות אלה הגיעו ב-2009 לסכום שיא של יותר ממיליארד שקל: בעוד שלפי המחירון היו אמורות הכנסות בתי החולים ב-2009 להגיע לסכום של 8.2 מיליארד שקל, בפועל הן הגיעו ל-7.2 מיליארד שקל בלבד, כאשר הפער מוסבר בהנחות הנדיבות שניתנו לקופות החולים. "ההסכמים הגלובליים בין הקופות לבתי החולים הכפילו את ההנחות בתוך שנתיים, מחצי מיליארד למיליארד שקל", אמר ביתן.
ניתוח פיננסי שהציג ביתן חושף כי קיימים הבדלים עצומים בין ההנחות שמקבלות הקופות: ההפתעה הגדולה ביותר היא קופת חולים לאומית, אותה מכנה ביתן "סיפור סינדרלה", שכן דווקא הקופה הקטנה ביותר היא זו שמקבלת את ההנחות הגדולות ביותר - 25% הנחה ממחירי המחירון ב-2009, לעומת 11.2% ב-2007.
גם קופת החולים הגדולה ביותר, שירותי בריאות כללית, המבטחת 54% מאזרחי המדינה, הגדילה באופן משמעותי את ההנחות שהיא מקבלת ובתוך שנתיים שילשה את ההנחה מ-3.8% ב-2007 להנחה של 12% ב-2009. "בשל גודלה של הקופה לכל אחוז נוסף של הנחה יש השפעה דרמטית על בתי החולים, בעיקר באזור הצפון, שבו הכללית מבטחת קרוב ל-80% מהאוכלוסייה", הסביר ביתן.
קופת חולים מכבי שומרת על יציבות יחסית בהנחות שהיא מקבלת - כ-17.5% בשנתיים האחרונות. הקופה היחידה ששיעור ההנחה שהיא מקבלת ירד מעט בשנה האחרונה היא מאוחדת, שעדיין מקבלת הנחה נדיבה ביותר של כ-22%. גם בין בתי החולים קיימת שונות רבה בהנחות שהם מעניקים לקופות החולים, מאחוזים בודדים ועד עשרות אחוזים.
50% מהתביעות - במיילדות וגינקולוגיה
לצד הפגיעה בהכנסות, הגידול המשמעותי ביותר בהוצאות בתי החולים מגיע מתביעות רשלנות רפואית: ב-2009 נאלצו בתי החולים לשלם 231 מיליון שקל - פי שלושה לעומת ההוצאה ב-2003, שהיתה 88 מיליון שקל "בלבד". תביעות בתחומי המיילדות והגינקולוגיה אחראיות לכ-50% מכלל התביעות. "אלה סכומים שנגרעים משירותי הבריאות שאמורים להינתן לאזרחים", אמר ביתן. בנוסף, נחשף בדו"ח כי כיום תלויות ועומדות נגד בתי החולים תביעות רשלנות רפואית שטרם הסתיימו בהיקף של 3.2 מיליארד שקל.
ההוצאות הכבדות מביאות את בתי החולים לחפש אחר מקורות הכנסה נוספים, שהמרכזי והצומח מביניהם הוא תחום התיירות הרפואית שממשיך לצמוח מדי שנה. ב-2009 הגיעו הכנסות בתי החולים הממשלתיים מתיירות רפואית ל-109 מיליון שקל - יותר מפי שלושה לעומת 2005, אז היו ההכנסות 34 מיליון שקל בלבד. פעילות רפואית נוספת שבתי החולים אוהבים ומנסים לקדם היא הלידות, מכיוון שהביטוח הלאומי משלם עבורן מחיר מלא בלי הנחות וכן מאחר שמוסר התשלומים של הביטוח הלאומי גבוה מאוד והוא מעביר לבתי החולים את הכסף בזמן וללא בעיות. ב-2009 הגיעו הכנסות בתי החולים מלידות וטיפול בפגים לכ-700 מיליון שקל - 8.5% מכלל הכנסותיהם.
בעיה נוספת שעמה מתמודדים בתי החולים היא מוסר התשלומים הבעייתי של חלק מהלקוחות, ובראשם צה"ל וחברות הביטוח. הדו"ח חושף כי ב-2009 שילמו צה"ל ומשרד הביטחון לבתי החולים 169 יום (כחצי שנה) לאחר קבלת השירות. איחור זה מגיע על רקע ויכוח מתמשך בין משרד הבריאות למשרד הביטחון על מחיר השירותים. גם מוסר התשלומים של חברות הביטוח ממשיך להידרדר משנה לשנה והגיע ב-2009 לשיא של 148 ימים בין קבלת השירות לבין התשלום. מאחר שבשנה האחרונה בוצעה רפורמה בתחום תאונות הדרכים והתשלום עבור הטיפול בנפגעים עבר מחברות הביטוח לקופות החולים, צפויה הבעיה להיפתר. מוסר התשלומים של קופות החולים טוב יותר ועומד על ממוצע של 78 ימים לתשלום.
התאגידים להצלה
מי שמתגלים שוב כקרש ההצלה של בתי החולים הם תאגידי הבריאות שלצדם, המפעילים שירותים רפואיים בבתי החולים בשעות אחר הצהריים. הכנסותיהם של התאגידים מפעילות נוספת ב-2009 הגיעו ל-424 מיליון שקל שלדברי ביתן, "סייעו דרמטית" לבתי החולים.
ביתן הזכיר כי גם קופות החולים מתמודדות עם לחצים תקציביים קשים שגורמים להן ללחוץ לקבלת הנחות משמעותיות יותר מבתי החולים. כך, למשל, חלה שחיקה בעדכון התקציבי שמקבלות קופות החולים עבור עלייה במספר המבוטחים וגילם, וכן גדל הפער בין עלות סל הבריאות בפועל לבין תקציבי הקופות.
לדברי חשב משרד הבריאות, דוד גרשונוביץ', "בגלל גובה ההנחות הניתנות לקופות החולים המערכת נמצאת בחוסר איזון. עם זאת, כאשר מסתכלים על הפרמטרים הרפואיים - רואים שמערכת בתי החולים יעילה ומעניקה למבוטחים רמת רפואה טובה". לדבריו, "חלק מהבעיות שעולות מהדו"ח מקבלות מענה בתקציב שנחתם השבוע עם משרד האוצר".
הכנס עסק גם בכניסתו לתוקף של תקן 18 שמחייב את כל בתי החולים - הציבוריים, הממשלתיים והפרטיים - להפיק דו"חות כספיים באופן אחיד, כך שניתן יהיה להשוות ביניהם.
לדברי רו"ח ארז סופר, משנה לשותף מנהל ב-BDO, יישום תקן 18 החדש "מקפיץ את רמת הדיווח והמדידה החשבונאית במגזר הבריאות בכמה דרגות ומיישר קו עם התקינה המקובלת כיום בחברות הציבוריות. הניסיון מראה כי כאשר בסיס הנתונים אחיד התקשורת בין כלל הגופים הפועלים בענף טובה יותר, רמת הפיקוח עולה, אופן קבלת ההחלטות משתדרגת וכפועל יוצא, הקצאת המקורות נהפכת להיות יעילה יותר".