טוכמאייר ורוזן, בעלי קנדה ישראל, הפסידו בתביעה נגד עורך דינם

זיהוי מוכר נכס נדל"ן באמצעות תעודת זהות, נסח טאבו על שם בעל תעודות הזהות וחוזה רכישת המגרש יכולים להוות הגנה טובה לעורכי דין מפני תביעת רשלנות מקצועית. כך עולה מפסק דין שניתן השבוע בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובו נדחתה תביעתם של אסף טוכמאייר, ברק רוזן והחברה שבבעלותם, פנטהאוז רחמני, נגד עורך הדין שייצג אותם בעסקה, יובל פפר, ועורך הדין של המוכר, עו"ד אברהם וקסלר.



טוכמאייר ורוזן, מבעלי חברת הנדל"ן קנדה ישראל, נפלו קורבן לתרגיל עוקץ ב-97': השניים "רכשו" מגרש של 1,012 מ"ר בחוף הים של נתניה מאנשים שלא היו בעלי הנכס, חיים וחווה שחר. הטענה המרכזית של התובעים היתה שאילו עורכי הדין היו נוקטים זהירות התרמית היתה נחשפת והנזקים היו נמנעים.



טוכמאייר ורוזן שכרו את שירותיו של פפר והתחייבו לשלם לו אחוז משווי הדירות שעתידות להיבנות על המגרש, ואם לא יימכרו הדירות - אחוז ממחיר הקרקע. החוזה בין המוכרים לתובעים נחתם ב-97', כשפפר לא נכח באירוע החתימה.



במועד החתימה הפקידו טוכמאייר ורוזן בידי וקסלר, שהיה נאמן מטעם שני הצדדים, את כספי התמורה בגין המגרש ושילמו לוקסלר שכר טרחה בסך 34 אלף שקל. וקסלר העביר את התמורה מחשבון הנאמנות לחשבון המוכרים.



בנוסף לזיהוי באמצעות תעודת זהות ונסח טאבו, הדגישה השופטת מיכל אגמון-גונן שדחתה את התביעה, הציג המוכר גם טופס מס שבח ואישור משרד האוצר לגבי זכאות להחזר מס רכוש. "המסמכים הללו, אשר חלקם הונפקו על ידי רשויות המדינה, נחזים להיות מקוריים ותקינים, ומתאימים ליתר המסמכים שנמסרו. זיהוי המוכר בהסתמך על מסמכים אלו הינו סביר וראוי, ונוכח המסמכים לא יכלו הנתבעים לדעת ולא היתה סיבה לחשוד כי מדובר במתחזה", קבעה.



התובעים חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל הן לוקסלר והן לעורך דין נוסף, בנו גנות שנתבע בגין דרך אישור ייפוי כוח לקראת סגירת העסקה. התביעה הנגדית של פפר נגד טוכמאייר ורוזן נדחתה ולא ניתן צו להוצאות. (ת"א 1273-04)