ידועה בציבור זכתה בקצבת השארים - האלמנה נותרה ללא כלום

אלמנתו של רופא בבית חולים הדסה ערערה על כך שקרן הפנסיה זיכתה לאחר מותו את הידועה בציבור שלו בקיצבת השארים, ולא אותה. על פי טענתה, היא אלמנתו היחידה ולכן קיימת לה זכות לקבל קצבת שארים מהקרן.



בערעור שהוגש לאחרונה לבית בית הדין, טענה האלמנה כי היא והמנוח לא התגרשו מעולם, אף כי הוא חי במשך שנים רבות עם אשה שהיתה ידועה בציבור, ועל כן היא זכאית לקיצבת השארים מקרן הפנסיה של עובדי הדסה, בה היה מבוטח לפנסיה.



קרן הפנסיה השיבה בבית הדין כי האלמנה אינה עונה על תנאי הזכאות לפי תקנון הקרן החדש, הקובע כי זכאי לקיצבה מי שחי עם המנוח במשך שנה רצופה, לפחות, לפני חודש הזכאות הראשון לקבלת קצבת הפנסיה. לכן, גם אם קבע המנוח בצוואה שהאלמנה היא הזכאית לקצבת השארים אחרי מותו, הרי שתקנון קרן הפנסיה הוא הקובע, ולא הצוואה.



בית הדין הארצי קיבל את עמדת קרן הפנסיה ואף הוסיף בפסק דינו שקצבת השארים אינה חלק מעזבון המנוח ועל כן לא חלה עליה הלכת השיתוף. בית המשפט קבע שניתן לשנות את מוטבי הקצבה, ואולם על שינוי זה לעלות בקנה אחד עם תקנון קרן הפנסיה.



מומחי חשבים מציינים כי תקנון הקרן שונה כך שיבטיח קיום בכבוד למי שחיו עם המבוטחים בשנה האחרונה לחייהם, ולא למי שחיו במנותק, אף כי מבחינה פורמלית הם היו נשואים זה לזה. "מבוטח בקרן פנסיה אינו הקובע בצוואתו מי ייהנה לאחר מותו מקיצבת השארים, אלא תקנון קרן הפנסיה בלבד".