תקציב דו-שנתי - צעד בכיוון הנכון

>> ככל שהיישומים הכלכליים נעשים מורכבים יותר, וממשלות בעולם המערבי מכירות בצורך לייעל תהליכים כדי להגשים באופן טוב יותר יעדי יציבות וצמיחה, מתברר כי אחד הכלים המומלצים הוא שימוש בתקופות תקציב ארוכות יותר.

אין קסם כלשהו בתקופה של 365 ימים, או למעשה, בכל פרק זמן שרירותי אחר. בעבר היתה קיימת מחשבה על יצירת קשר בין תקציבים למחזורים כלכליים, אך כיום ההנחה היא שמחזורים אלה אינם ניתנים לניבוי. הרעיון של תקציב דו-שנתי ולא חד-שנתי מממש באופן סביר חלק ניכר מהדברים שמבקשים להשיג. תקציב כזה מצמצם התמקחויות פוליטיות מיותרות שאינן רלוונטיות לכלכלה, שומר על גמישות מספקת ומאפשר לתופעות כלכליות למצות את עצמן.



בעוד שיש לכבד את תהליך החקיקה בישראל, תהליך חיוני כל כך לדמוקרטיה, קשה לעתים שלא להזדעזע ממחזות "סחר הסוסים" שבהם משתתפים מחוקקים שההבנה הכלכלית שלהם טעונה שיפור משמעותי. זוהי אולי דמוקרטיה בפעולה, אך ייתכן שניתן היה לשפר את התהליך לו התבצע רק אחת לשנתיים, באווירה רגועה יותר. התקציב הדו-שנתי, בעל הילת המקצוענות הנרחבת יותר, עשוי לסייע בכך.



היכולת של גוף או גופים פיננסיים וכלכליים מקצועיים לעקוב אחר תנודות קלות ולצפות שינויים בשלב מוקדם מספיק כדי לנווט את תהליך התקציב לכיוון של התאמה והסתגלות, היא ללא ספק יכולת חיונית - יהיה אורכה של תקופת התקציב אשר יהיה. אין ספק שתקציב דו-שנתי ידגיש יכולת זו של אנשי המקצוע בממשל לבצע את עבודתם היטב, ואם יצליחו בכך, צפוי שיפור ניכר בביצועים הכלכליים. דבר אינו מתרחש ללא מהמורות, במיוחד הצבת חזון חדש, ואולם כאן, מכיוון שהסיכונים נמוכים, ניתן לנטר אותם ויש לעשות כן באופן קבוע ובלתי תלוי. ניתן יהיה לצפות בקלות בתוצאות תקציביות משופרות.



המשבר הכלכלי העולמי, שישראל היתה חסינה מפניו במידה רבה, מלמד כי זוהי שעת הכושר של ישראל להמשיך לקדם את מדיניותה כדי לחזק את היציבות הכלכלית הקיימת. אימוץ תקציב דו-שנתי מהווה צעד בכיוון זה.



הכותב הוא חלוץ ההשקעות במגזר קרנות הגידור האמריקאי, מהתורמים הגדולים של ישראל והיה בעל השליטה בבנק הספנות