וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בישראל החלב יקר יותר

עמירם כהן

21.7.2010 / 8:05

חולבים אותנו? השוואה שנערכה על ידי משרד החלקאות מראה כי עלות ייצור החלב ברפתות בישראל גבוהה בכ-45% מעלות הייצור בארה"ב ובכמעט 30% מהעלות במדינות האיחוד האירופי

השוואה בינלאומית שהוצגה על ידי משרד החקלאות בכנס שנערך בסוגיית השפעת הגלובליזציה על החקלאות בישראל, הראתה כי עלות ייצור החלב ברפתות בישראל הסתכמה בממוצע בשנת 2009 ב-0.372 יורו לליטר, עלות הגבוהה ב-27.9% מעלות יצור החלב במדינות האיחוד האירופי, ב-45.6% מזו של הרפת האמריקאית וב-46% מעלות יצור החלב בניו זילנד. עוד מראים הנתונים כי אף שייצור החלב יקר משמעותית מזה שבמרבית מדינות העולם, בעשור האחרון חלה בו התייעלות משמעותית של 16%.

ד"ר ישראל פלמנבאום, לשעבר מנהל אגף בעלי חיים במשרד החקלאות שהציג את הנתונים בכנס, אמר כי למרות ההישגים המקצועיים של ענף החלב והייצור היעיל, יחסית, המאפיין אותו, עלויות הייצור גבוהות בהשוואה למרבית ארצות העולם והזהיר כי העובדה הזו מקטינה בצורה מסוכנת את כושר התחרותיות של הענף וגורמות להגברת הלחץ לפתיחת שוק החלב ליבוא מתחרה.

לדבריו, הלחץ הזה יבוא לידי ביטוי רב יותר ככל שישראל תפעל להשתלב בכלכלה העולמית. בטווח הנראה לעין, צפוי יצור החלב בישראל להמשיך להיות יקר בהשוואה לעלויות הייצור במדינות היצוא המסורתיות של מוצרי חלב וחומרי גלם חלביים (אבקות חלב) ובהשוואה למחיר הבינלאומי: "בשל כך צפוי להימשך ולהתחזק הלחץ מצד האוצר וגורמים בכלכלה העולמית על ישראל, לפתוח בשיעור רב יותר את שוק החלב בישראל ליבוא מתחרה".

להציג את התועלות הכלכליות שיש לענף

כיום ניתן לייבא לישראל מוצרי חלב וחומרי גלם חלביים במכסות בלבד הנקבעות בהסכמי הסחר הבילטראליים שחתמה ישראל עם מדינות האיחוד וארה"ב.

עוד אמר פלנבאום, כי בנוסף לצעדים שיש לעשות להוזלת היצור, על ראשי משק החלב בישראל לזהות ולהציג לציבור את התועלות הכלכליות למשק והיתרונות הסביבתיים שיש לענף, מרכיבים שלא נכללו בהשוואת העלויות הבינלאומית שהוצגה בכנס.

להלן חלק מהתועלות הללו: שווי הניצול של חומרי לוואי מתעשיות המזון והחקלאות להזנת הבקר, חומרי לוואי שאין להם שימוש אלטרנטיבי כלכלי אחר - 88.7 מיליון שקל לשנה; החיסכון בטיפול ובפינוי חומרי הלוואי הללו לאתרי התמנה מוסדרים - 31 מיליון שקל בשנה.

כן הוזכר החיסכון בעלויות הסביבתיות הכרוכות בהטמנת חומרי הלוואי הללו (מבוסס על הצעה למחירי אגרות) - 19 מיליון שקל בשנה. החיסכון בניצול הזבל האורגני שמייצרות הפרות בישראל כתחליף לדשנים כימיים - 143 מיליון שקל בשנה.

השווי הכספי של תרומת גידולי המספוא להזנת הפרות לאיכות האוויר, לנוף ושמירת הקרקע - 80 מיליון שקל לשנה.

סך כל התרומה המצרפית של הפעילויות בענף החלב, תרומה שיצרן החלב בישראל אינו מזוכה בהם כיום בגינן מגיעה ל-273 מיליון שקל לשנה, או 2,275 שקל לפרה בשנה, או 0.25 שקל לליטר חלב מיוצר. בנתוני יורו מדובר על כ-5 סנט לשנה שאינם נכללים בתחשיב הבינלאומי שהוצג בכנס.

מעבר לתרומות הכלכליות שניתן לכמת, הציע פלמנבאום, יש לקחת בחשבון כי הענף מייצר תועלות רבות נוספות שאותן לא ניתן בשלב זה לכמת לשווי כספי, ובכללן יצירת מקומות עבודה, תשתית לייצור ידע ופיתוח ויצור טכנולוגיות וציוד אותן ניתן לייצא לחו"ל, צמצום התרומה להתחממות הגלובלית של כדור הארץ עקב כך שהחלב בישראל מיוצר ביעילות תזונתית גבוהה ועוד.

בסיום דבר הזהיר פלמנבאום, כי מגדלי הבקר יוכלו להצדיק הגנות מנהלתיות על משק החלב המקומי, רק אם נדע להוכיח ולכמת את תרומתו לכלכלה ולחברה ולא בכך שנראה ונוכיח לעולם כולו עד כמה גבוהה תנובתן של פרותינו, או עד כמה אנחנו מתוחכמים בהזנה ובניהול רפתות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully