בנק דיסקונט: התעשייה הישראלית התאוששה מהר - צפויה לצמוח השנה במהירות כפיצוי על הנסיגה

התעשייה הישראלית ספגה במהלך המשבר הנוכחי פגיעה משמעותית ביותר, מעבר לזו שנרשמה במגזר העסקי בכללו. הייצור התעשייתי ירד בין קיץ 2008 ועד לנקודת השפל ברבעון השני של 2009 בכ-10% - זאת לעומת ירידה של 2% בלבד בתוצר העסקי הכולל. מאז נקודת השפל רשמה תפוקת התעשייה תיקון חד, וחזרה עד הרבעון השני של 2010 לרמתה ערב המשבר, זאת במקביל לחזרתו של הייצוא התעשייתי לנקודת הפתיחה. כך כותבת הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נירה שמיר.



השוואה עם התנהגות הייצור התעשייתי במשבר של השנים 2003-2001 מספקת תמונה מעניינת, לפיה עצמת הנסיגה הייתה דומה לזו של המשבר הנוכחי - כ-10%, אולם, רק בתום 4 שנים שבה התפוקה לרמתה טרם המשבר (לעומת פחות משנה, כאמור, במשבר הנוכחי). הסיבה להתארכות המשבר של ראשית העשור נעוצה במאפייניו - שילוב של משבר כלל עולמי וזעזוע פנימי - האינתיפאדה השנייה.



בבנק דיסקונט מעריכים שבשנת 2010 תרשום התעשייה הישראלית גידול של 8% בתפוקתה, לאחר נסיגה של 6% ב-2009 (שיעורי השינוי בממוצע שנתי). תחזית זו מבוססת על ההערכה כי הייצוא התעשייתי יצמח השנה ב-11% (על אף נתוני הייצוא החלשים בחודשים האחרונים). גם בשוק המקומי צפוי השנה גידול בביקושים למוצרי התעשייה, שייתמך על-ידי גידול בהשקעות, לאחר הנסיגה החדה שנרשמה בשנת 2009, והאצה בצריכה הפרטית. לשנת 2011 אנו צופים התמתנות קצב הצמיחה בתעשייה לשיעור של 4%, זאת על רק ההתמתנות הצפויה בייצוא (גידול של כ-7%).



האינפלציה בישראל גבוהה ביחס למדינות המערב
לאחרונה, נשמעות דיעות כי בהיעדר המשך ההתערבות של הממשלות (אשר מעודדות ביקושים מקומיים), יחוו המדינות המפותחות, בניגוד לישראל, התמתנות נוספת באינפלציה. אכן, מדד המחירים לצרכן באירופה ובארה“ב עולה בחודשים האחרונים בקצב מתון ביותר עד כדי קיפאון.



התנהגות המחירים במדינות המערב הינה סימפטום של בעיה מאקרו כלכלית רחבה יותר, לדוגמא, אבטלה גבוהה (האבטלה בארה"ב 9.5% ובאירופה כ-10%), צמיחה איטית (הצמיחה ברבעון הראשון בארה"ב 2.7% ובאירופה 0.8%) או מקורות אשראי מצומצמים, אשר גורמים לירידה בביקושים מקומיים ומניעים תהליך של כדור שלג הגורם לפיטורין וירידה נוספת בביקושים.



ומה קורה אצלנו? בהשוואה לאירופה או ארה"ב, המנועים לעידוד הביקוש המקומי חזקים יותר, הן מבחינת האבטלה (6.5%) הנמצאת במגמת ירידה והן מבחינת הצמיחה הגבוהה (3.4%) יחסית למדינות אלו. כמו כן, במהלך המשבר לא הופעלו תוכניות עידוד כמו בארה"ב, ולכן הביקושים המקומיים הינם אמיתיים ולא צפויים להיפסק.



על רקע האינפלציה הנמוכה בארה“ב ובגוש האירו והעדר התבססות הצמיחה, לא צפויה בחודשים הקרובים העלאת ריבית במשקים אלו. עובדה זו מעמידה את בנק ישראל בדילמה - העלאת ריבית לצורך התמודדות עם האינפלציה והחשש מהתפתחות בועה בשוק הדיור מחד, ותמיכה בכלכלה הריאלית ומניעת התחזקות השקל, מאידך. לאור מדיניות בנק ישראל בחודשים האחרונים העלאת הריבית בישראל תהיה איטית, ותגיע עוד שנה ל-2.5%.