תיירים סביב לה

>> לפני כעשור, 90% מהתיירים שהגיעו לישראל ביקרו בירושלים. כיום רק 80% מהתיירים המגיעים ארצה מבקרים בה. "ירושלים הסתמכה על המותג מבלי לתת לו פעילויות תומכות", אומר מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), מוטי חזן. לדבריו, "ערים אחרות שיווקו ונגסו בפלח השוק של העיר. הגם שירושלים היא המותג המוביל, עדיין צריך לשווק אותה ולהביא אותה אל הלקוח וגם להגדיל את כמות התיירים לישראל".



חזן מסביר כי "כיום המוטיווציה הראשונית של התיירים להגיע לירושלים היא מניעים היסטוריים-דתיים. אנו סבורים שכיום - עם חיי הלילה, התרבות והקולינריה - יש מספיק תוכן כדי להשאיר התייר לילה נוסף בירושלים, ועל זה אנו מתחרים כעת".

כדי להביא לכך, מתגייסת הממשלה למשימה. בשנים הקרובות יושקעו מאות מיליוני שקלים בתחום התיירות בירושלים במסגרת הסכם ראשון מסוגו בין משרד התיירות, עיריית ירושלים, משרד האוצר והרשות לפיתוח ירושלים. לדברי מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר ניר, "משרד התיירות קבע אסטרטגיה שממתגת את ישראל כארץ הקודש ומרכזה ירושלים, שכן זה היתרון היחסי שלנו". לדבריו, ההשקעות המשותפות של המשרד ושאר הגופים ב-2010 יהיו כ-115 מיליון שקל. במלונות תהיה השקעה של יותר מ-200 מיליון שקל - חלקם כהשתתפות משרד ראש הממשלה, מתוך ראייה כוללת של ירושלים כיהלום שבכתר התיירותי של ישראל. בהמשך תגדל ההשקעה בתוכנית.



"זה הסכם ראשוני ותקדימי שאמור לתת דחיפה להסכמים כאלה בעתיד", מסביר בר ניר. "ההסכם כולל שיווק תיירות פנים וחוץ, אירועים, השקעות בתשתיות ציבוריות ובמלונות ושיווק קרקעות למלונות. אבל אנחנו לא רק נותנים, אלא גם באים בדרישות לעירייה - שתתחייב לשמירה על הניקיון, ותספק אבטחה ושילוט". לדבריו, כרגע עובד המשרד בשילוב עם האוצר לשווק קרקעות למלונאות, ובתכנון מתחם הרכס (הכביש שלאורך טיילת ארמון הנציב), שהוא בשלב התוכנית לבניין עיר (תב"ע) לבניית 1,300 חדרי מלון.



מתחמים נוספים למלונאות קיימים בשכונת מוסררה, במגרש הרוסים ובמתחם משרד החוץ לשעבר. בסך הכל מדובר בשמונה מתחמים, שאמורים לגשר על המחסור הצפוי של 9,500 חדרי מלון בירושלים בשנים הקרובות. יש תוכניות להרחיב ולשפץ מלונות ולהשיב לשימוש בתי מלון שכיום נמצאים בשימוש אחר (לדוגמה, משרד הקליטה ממוקם כיום בבניין ששימש בעבר מלון).



מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, עמי אתגר, מדגיש את החשיבות שבבנייה מואצת של מלונות ומעקב מסודר אחר המלונות שנוספים בכל שנה. "השאלות הן מתי המלונות האלה יהיו זמינים, מתי האוטובוס יוכל לעמוד לפני המלון ולפרוק מזוודות ומתי יוכלו הסוכנים למכור אותו. בקצב הזה ייבנו מלונות ברשות הפלסטינית מהר יותר מאשר אצלנו".



"כשיורד גשם - כולם נרטבים"



ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, אומר ש"המדינה מבינה שירושלים נושאת על גבה את התיירות. הרוב המכריע של התיירים המגיעים לישראל באים לירושלים. לכן בהשקעה במלונות - לא רק ירושלים מרוויחה, אלא גם שאר האזורים. חשוב לנו לוודא שאנו צומחים ב-15% בשנה בנפח הפעילות. במספר חדרי המלון פרטנו את זה לגורמים. אנחנו בתהליך של איתור קרקעות בטווחי זמן שונים".



ברקת מציין שהעירייה הציבה יעד של 10 מיליון תיירים בשנה בתוך עשור, עם צמיחה מואצת של נושא התרבות ושילובו בתיירות. "10 מיליון תיירים מספקים תוספת של 140 אלף מקומות עבודה. זה יעד אסטרטגי ויש לנו מי שיעבוד - אפשר להכשיר עולים, תושבים ערבים וגם תושבים חרדים. כשיורד גשם - כולם נרטבים".



בכנס יזמים שקיים משרד התיירות ביוני, דווח כי המשרד פועל לשינוי מפת אזורי העדיפות בתיירות והעלאת המענקים לערים כמו ירושלים, שהיא אחד מצווארי הבקבוק של התיירות מבחינת מחסור בחדרי מלון בה - בייחוד בעיר העתיקה. "אנחנו חושבים שראוי לתת ליזמים בירושלים מענק של כ-30% מההשקעה הכוללת, לעומת 20% כיום", אומר בר ניר.



המלון היחיד שנבנה בימים אלה בירושלים הוא של המותג ולדורף אסטוריה מרשת הילטון של חברת איי.פי.סי ירושלים בע"מ. לפני שבועות אחדים קיבלה החברה מענק ממינהלת מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת, שעברה מאז למשרד התיירות, בגובה של 20% מההשקעה שהיא 203 מיליון שקל, כלומר כ-40.6 מיליון שקל, שייפרסו לאורך שבע שנים.



"האם זה מספיק? זה לא מספיק", אמר יוסף רייכמן, הבעלים של איי.פי.סי. "אם רוצים להגיע לתוספת חדרים באזורים יקרים במרכז ירושלים, יש צורך לעודד ולעזור בענף שהוא השקעה בסיכון גבוה". איי.פי.סי קיבלה אפשרות למכירת 30 דירות גדולות למגורים לצד 225 חדרי המלון, שלדברי רייכמן איפשרה את כדאיות הפרויקט. המלון ייפתח ב-2012, קצת אחרי המועד שתוכנן מראש.



לדברי מוטי חזן, אין ספק שתחום התיירות הוא מנוע משמעותי לפיתוח העיר. "ירושלים הוגדרה ב-2005 כפרויקט לאומי, שבמסגרתו גם ניתן דגש על הפיתוח הכלכלי שלה. לזה התחברה הפעילות של הרל"י, שהיא חברה ששני שלישים ממנה בבעלות ממשלתית והשליש הנותר בבעלות עירונית". סך תקציבי התיירות הישירים לירושלים גדלו מ-3 מיליון שקל ב-2009 ל-18 מיליון שקל ב-2010, בתוספת של 12 מיליון שקל מאיגוד של תקציבי פיתוח של משרד התיירות.



את תחום התיירות בהרל"י מנהלת אילנית מלכיור. "לקחנו את כל נושא פעילות השיווק, הכנסים, אירועי עוגן וכדומה והכנסנו אותם למסלול של התקשרויות ליצירת פעילות בשטח", היא מספרת.



חבילת תרבות תיירותית



לדברי מלכיור, תפישת התיירות של ישראל היתה של תיירות קבוצתית, "אך כיום אנשים יכולים לכתוב המלצות לאנשים אחרים באינטרנט", היא אומרת. "התייר קובע לעצמו לאן יגיע. אנו רוצים להיפתח גם לתיירים הבודדים, אף שבמסגרת 'הטייס האוטומטי', ללא שיווק, בבסיס תמיד יהיו לירושלים את תיירות הדת וההיסטוריה.



"ב-2009 היו 2.6 מיליון לינות תיירים לירושלים. אנו רוצים לפתח לתייר עוד חוויות, מעבר לחוויה הדתית - אטרקציות תרבותיות, כמו קונצרטים. שילוב הכוחות, מראש עיר עם חזון ועד ליו"ר הרל"י, משה ליאון (לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ע"ר), יכול לאפשר את כל זה".



בתכנון נמצא שיתוף פעולה עם האופרה הישראלית, כך שתיירים שיבואו לצפות במופעי אופרה במצדה ילונו בבתי מלון בירושלים, לצד קונצרטים בבריכת הסולטן ועוד מופעי אופרה בירושלים עצמה - במעין חבילת תרבות. פרויקט נוסף ב-2011 יהיה ועידת ירושלים הבינלאומית לתיירות של משרד התיירות, בשיתוף משרד ראש הממשלה והתאחדות המלונות.



ברקת מציין שבמסגרת קידום העסקים במרכז העיר הוקם האולפן השקוף של ערוץ 24, בזכות הדינמיקה שיצר, גדל הפדיון במרכז העיר ב-40%. בנוסף, יגיעו לירושלים עוד כמה עוגנים מושכי קהל ועניין כמו גמר "כוכב נולד", שייערך השנה בבריכת הסולטן. לאחר עשור של תרדמת ולאחר שיפוץ הוגדלה הקיבולת של האתר מ-5,000 ל-7,000 מקומות. "זה נפח פעילות גדול שמייצר פעילות לעסקים בעיר בהיקף של מאות מיליוני שקלים", אומר ברקת.



לצד הפעילות הכלכלית הנמרצת של ראש העיר, הוא גם גורם לכך שירושלים תהיה כל העת בכותרות בהקשר של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני. פעם זה סיפור של שכונת אל בוסתאן (גן המלך), ופעם פעולות כמו הבאתה לאישור של תוכנית המתאר החדשה של העיר.



"אתה לא חושב שהופעתה של ירושלים בתקשורת העולמית במסגרת עימות בלתי פוסק פוגעת במאמצים להביא תיירים ולפגיעה בתדמיתה כעיר בטוחה ושלווה לתיירות?"



ברקת: "אין קשר. אנשים באים לחוות את ירושלים, וככל שחוויית התייר טובה יותר הוא נהפך לקוח מרוצה ומעביר זאת הלאה. אנשים באים לטייל בעיר בלי קשר לאירועים הפוליטיים. אנחנו לא רואים קורלציה בין דיונים פוליטיים לבין הביקושים לעיר. התיירות הבינלאומית עובדת לטווח ארוך ולא מגיבה מהרגע להרגע. זו עובדה שהמצב הביטחוני טוב והביקושים גדלים. לביטחון אולי יש השפעה, אבל ירושלים היתה ונשארה אחת הערים הבטוחות בעולם - גם בתחום הביטחון וגם בפשיעה - ואנשים יודעים זאת".



חברת כנס אינטרנשיונל תנסה להחזיר חלק מפעילותה לישראל



>> התוכנית האסטרטגית לפיתוח התיירות לירושלים כוללת גם מענקים לכנסים. בין השאר, יוצעו תמיכה של עד 225 אלף שקל לכנס בינלאומי בירושלים, לפי מספר המשתתפים והלינות; 50-100 אלף שקל לכל אחד מבין שניים-ארבעה כנסים מקומיים בתחומי הכלכלה והרפואה; ומענקים לשיווק כנסים בחו"ל.



"פעולת השיווק לכשעצמה אמורה לעודד את הכנסים. אם נזרע את הזרעים כעת נקצור את הפירות בשנים הבאות", אומרת אילנית מלכיור, מנהלת תחום התיירות בהרל"י. "זאת לצד מתן ערך מוסף לכנס בעיר, כמו למשל ארוחת ערב במערת צדקיהו".



כמו כן, סוכם עם חברת ענבל הממשלתית על יצירת ביטוח לכנסים. "מי שדחף ליצירת הביטוח הוא האוצר, מתוך הראייה הכלכלית שאם נקטין את הסיכונים, נוכל לנטרל את החסמים ליצירת שוק", מוסיפה מלכיור.



עד 2000 ניצבה ירושלים במקום הרביעי בעולם במספר הכנסים שנערכו בה. בשנות האינתיפאדה היא נמחקה לחלוטין מהמפה. ב-2000 היתה חברת כנס (kenes) החברה הגדולה בישראל לכנסים. עם פרוץ האינתיפאדה, היא העבירה את פעילותה לחו"ל ומגלגלת כיום 80 מיליון יורו בשנה.



"כיום אנו במקום הראשון בעולם בכנסים הרפואיים", מספר יו"ר כנס אינטרנשיונל, גדעון ריבלין. "אנו מארגנים כנסים של 7,500 איש בחקר הכבד, בכל שנה במקום אחר; 3,000 איש בכנסים של הנוירולוגים האירופיים - 40 כינוסים רפואיים כל שנה בכל העולם". ריבלין אומר שהם ינסו להעביר חלק מהפעילות לישראל, "על אף שזה לא קל להביא כנסים ובוודאי שלא עכשיו, באקלים הפוליטי שבו נמצאת ישראל. בכנסים הרציניים שאנחנו עורכים קשה מאוד להעביר החלטה כזו - גם כשהיו"ר הוא ישראלי".



לדעתו, המענק המוצע לכנסים הבינלאומיים לא יעשה רושם על ארגונים בינלאומיים, שמרוויחים 2.5 מיליון דולר בשנה. "אבל אנחנו עובדים על זה".



לדברי מנכ"לית מרכז הקונגרסים בנייני האומה, מירה אלטמן, יריד imex - יריד הכנסים וסיורי התמריץ הבינלאומי שהתקיים במאי בפרנקפורט שבגרמניה - הניב כמה כנסים בינלאומיים, כמו כנס של 3,000 אורתופדים מהעולם שיתקיים בירושלים ב-2013, כנס eha של איגוד ההמטולוגיה העולמי בהשתתפות 3,000 איש ועוד. באוקטובר יתקיים במרכז הקונגרסים כנס כלכלי-תיירותי ראשון של oecd, בהמשך לישיבת ועידת התיירות של הארגון. בכנס ישתתפו שרי התיירות של המדינות החברות ואישים מובילים בתחום התיירות והכלכלה העולמית, בחסות שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, לדיון בנושא צמיחה כלכלית-ירוקה בתיירות.