אי-שוויון בבריאות - לא גזירת גורל

>> באחרונה מתגברים הקולות הקוראים לתוכנית לאומית לצמצום הפערים בבריאות, פערים ש"נחשפים" מדי כמה חודשים בדו"חות של ארגונים חברתיים ומוסדות רפואיים.

מערכת הבריאות לא גרמה לרוב הפערים בבריאות - הם תולדה של פערים חברתיים שהעמיקו ברבות השנים ובאים לביטוי גם במערכת החינוך, ברווחה ובתשתיות. ואולם מערכות רפואיות יכולות להשפיע ולצמצם פערים אלה, גם אם לא יצרו אותם וגם אם אין בכוחן לבטלם.



היקף הפערים בבריאות הקיימים כיום בישראל אינו עובדה שניתן להשלים עמה. ה"פריפריה החברתית" - האוכלוסיות החלשות מבחינה סוציו-דמוגרפית בישראל - סובלת משיעורים גבוהים של תחלואה, קשיים באיזון מחלות כרוניות ותמותה מוקדמת. תחלואה עודפת זו רק מחריפה את הבעיות הכלכליות, וכך נוצר מעגל קסמים חברתי. אוכלוסיות שנמצאות בפריפריה גיאוגרפית, כלכלית, תרבותית והשכלתית - לא מנצלות את מלוא השירותים שלהם הן זכאיות במסגרת הציבורית, אם בשל פערי ידע והשכלה אודות מצבן הבריאותי והדרכים לשפרו, אם בשל קשיי נגישות, רקע תרבותי שונה ואם בשל קשיים כלכליים. שילוב של גורמים אלה נפוץ במיוחד בקבוצות המצויות בתחתית הסולם החברתי-כלכלי, ומביא לפערים במצב הבריאות.



ארגון הבריאות שנושא בעול של טיפול באוכלוסיות הנזקקות בישראל הוא שירותי בריאות כללית. מתוך הכרה באחריות המוטלת עליה, הכללית פיתחה תוכנית ייחודיות לאוכלוסיות הסובלות מפערי בריאות - מיעוטים, קשישים, עניים ותושבים בפריפריה. התוכנית יצאה לדרך ב-2008, כאשר הכללית היתה הקופה הראשונה שקיבלה החלטה אסטרטגית, ללא כל תקציב ייעודי, להפוך את צמצום הפערים בבריאות ליעד אסטרטגי מרכזי ולצאת לתוכנית פעולה ארצית רחבה. החלטה זו כלל אינה מובנת מאליה, שכן הגורמים העיקריים לפערים בבריאות אינם תלויים במערכת הבריאות.



כיעדים לתוכנית של הכללית לצמצום פערים בין אוכלוסיות, התערבנו ב-55 מרפאות ברחבי המדינה שבהן הפעלנו תוכניות לגילוי מוקדם וטיפול במחלות כרוניות, שלהן יש השפעה מכריעה על הבריאות. התוכנית התמקדה באיזון מחלת הסוכרת, איזון מחלת יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, גילוי מוקדם של סרטן, איתור אנמיה בתינוקות ומתן חיסונים. במסגרת התוכנית הגענו לכ-10% מאוכלוסיית הכללית, וכ-400 אלף איש נמצאו כסובלים מפער קיצוני באותם מדדים לעומת שאר האוכלוסייה.



יחד עם צוותי הרפואה במרפאות נקבעו תוכניות עבודה פרטניות לכל מרפאה ולכל אוכלוסייה בהתאם למאפייניה, ואלה יושמו בעזרת משאבים ייעודיים שאותם הקצתה הכללית. התוצאות לא איחרו לבוא. בתוך פחות משנה וחצי צומצמו ובוטלו 46% מהפערים במדדי הבריאות שנמדדו בין האוכלוסיות החלשות שבמיקוד לבין הממוצע הארצי.



המסקנה היא שפערים בבריאות אינם גזירת גורל. במאמץ מתואם ומכוון ניתן להביא לצמצומם, גם אם לא לביטולם. כדי להצליח ולבצע פעילות מעין זו לאורך זמן, נדרשים משאבים לאומיים ייעודיים ומאמץ מתואם של משרד הממשלה השונים, האחראיים לפערים החברתיים, שמתבטאים גם בפערים בבריאות.



בליצר הוא מנהל מחלקת תכנון מדיניות בריאות בשירותי בריאות כללית; יעקובסון היא ראש חטיבת הקהילה בכללית