האזרח אינו אשם והאזרח לא ישלם

>> באחרונה נראה כי משרד התשתיות החליט על מודל ניהול משברים חדש. לפי מודל זה, אין עוד צורך בוועדות חקירה ממשלתיות. האשם היחיד במחדלי ניהול התשתיות בישראל נמצא וסומן: האזרח הישראלי.

אם משק המים במצוקה לאחר שנים רבות של ניהול רשלני ואי הקמת מתקני התפלה, אז הפתרון ברור - העלאת מחירי המים בעשרות אחוזים. אם רזרבת החשמל הגיעה לרמה מסוכנת, הפתרון הוא אותו פתרון - העלאת תעריפי החשמל כדי לממן הקמה של תחנות חדשות. ההברקה החדשה מבית מדרשו של שר התשתיות, עוזי לנדאו, היא העלאה נוספת של תעריפי החשמל, והפעם לצורך מימון תוכניות חיסכון באנרגיה.



מנגד, בעולם האזרח לא תמיד האשם. כך, שני שלישים ממדינות oecd כבר מפעילות מדיניות של מענקי השקעה והקלות מס לחיסכון באנרגיה. המקורות למימון כלים אלה מגיעים, תחת ניהול מושכל של משק האנרגיה, מתקציבי המדינות.



בישראל, התקציב הכולל שמעמיד משרד התשתיות לתוכנית למתן מענקי השקעה לעידוד התייעלות אנרגטית, הוא סכום מגוחך של 2.5 מיליון שקל בשנה בלבד. הטבות מס להשקעות בתחום זה לא קיימות כלל. על פי הצעתו של שר התשתיות, קרן ההתייעלות המוצעת בסך 200 מיליון שקל בשנה, תביא לחיסכון של 4.25 מיליארד דולר למשק בעשר השנים הקרובות, ומדובר, לפי המשרד, בהשקעה עם תשואה מרשימה מאוד שמשרד האוצר צריך לחטוף ולממן. למעשה, כל רגע בו מחליטה המדינה לדחות השקעה מעין זו - מהווה מחדל.



הניסיון להעמיס על האזרח את עלות ההתייעלות המוצעת מצטרף לניסיון הכושל של שר התשתיות להתערב בפעילותה של רשות החשמל ולהעלות את תעריפי החשמל. זאת, בניגוד לעבודה מקצועית של רשות החשמל שארכה יותר משנתיים ושמסקנותיה היו שיש להפחית את תעריפי החשמל ב-10%-15%.



גם כעת, כאשר עומדת על הפרק סוגיית המשך המימון להקמת תחנות הכוח בידי חברת החשמל, בוחר השר באפשרות הנוחה ביותר מבחינתו: העלאה משמעותית של תעריפי החשמל לצרכנים, תוך התעלמות מאלטרנטיבות אחרות, כמו התייעלות בחברת החשמל, שלפי כמה מחקרים עשויה להביא לחיסכון שנתי של כ-1.5 מיליארד שקל בחברה; הזרמת הון בעלים לחברה בידי בעלי המניות בה, קרי המדינה; ופישוט התהליכים הביורוקרטיים שיאפשרו הקמת תחנות כוח פרטיות במימון המגזר הפרטי.



מודל "האזרח אשם ולכן האזרח ישלם" הוא מודל רע במישור המעשי והמורלי - המדינה למעשה שבה ומסירה מעליה אחריות ניהולית ופותרת משברים באמצעות גלגול עלויות חוזר ונשנה על האזרח והמגזר העסקי. האזרחים והמגזר העסקי אינם יכולים לעמוד עוד בהמצאות חדשות שמשמעותן ייקור רמת החיים בישראל. חשוב שמקבלי ההחלטות והפקידות הממשלתית יבינו זאת. הגדרת יעדים לאומיים חשובים, כמו חיסכון בחשמל, צריכה לבוא לצד תוכנית ניהול מתוקצבת ואחראית של משק החשמל כולו. האזרח אינו אשם במחדלי ניהול המדיניות ולא ישלם עוד.



הכותב הוא יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ונשיא התאחדות התעשיינים