מעלית מעליבה וריאליטי בפייסבוק

>> האם "האח הגדול" הבא או "בטיפול" יגיעו ממסדרונות בית הספר לתקשורת של המרכז הבינתחומי בהרצליה? היום יציגו סטודנטים מבית הספר לתקשורת ע"ש סמי עופר של הבינתחומי, שהתמחו בתחום הטלוויזיה, פורמטים לתוכניות חדשות שעליהן עבדו בשנה האחרונה בפני אנשי התעשייה.

הסטודנטים העבירו את השנה האחרונה ללימודים בעבודת פיתוח אינטנסיבית באולפנים של בית הספר. מי שהקימו את חממת התוכן של בית הספר ב-2009 הם סגנית הדיקן בבית הספר לתקשורת, ד"ר עמית לביא דינור, והמרצה ד"ר יובל קרניאל. המחזור הנוכחי הוא הראשון שעובר את התהליך.



"הסטודנטים לומדים בשנתיים הראשונות קורסים וסדנאות ובשנה השלישית לומדים להשתמש בדברים באופן מעשי בחממת תוכן, שכוללת פרויקט וסמינר", מסבירה לביא דינור. "במסגרת התהליך מגיעים אנשים מתחומים רבים ללמד את הסטודנטים ולעבוד אתם". קרניאל מסביר כי "יש פה שילוב בין שלושה דברים - הרצון של הסטודנטים לפתח, צמא לתוכן חדש והרצון שלנו בבית הספר לעשות חיבור בין תיאוריה למעשה".



הסטודנטים, שיסיימו השנה את הלימודים, מביעים אופטימיות בקשר לעתיד: "נכניס את הרגל בדלת ומשם נתקדם", אמרו כמה מהם. "ברור שצריך קשרים, אבל בבית ספר הפגישו אותנו עם הרבה אנשים בתעשייה ולימדו אותנו מה מחפשים בזכייניות ואיך להשתלב".



כמחצית הסטודנטים בחרו לפתח פורמט לתחום החדשות ואילו היתר פיתחו רעיונות לתוכניות ריאליטי. במסגרת התהליך עבדו עמם אנשי תעשייה, בהם מנהל תחום הבידור והריאליטי בקשת עמי גלאם, המפיק אריק ברנשטיין, המומחה לפורמטים אבי ארמוזה ועוד. מי שהנחה את הסטודנטים בפועל בתחום החדשות היה גלעד עדין, מנכ"ל חדשות 10 בעבר ומרצה בבית הספר לתקשורת. בתחום הריאליטי עשו זאת גבעון שניר ומיכל בן דוד, בעלי חברת ההפקה ריאליטי? ("לרדת בגדול", "רצים לדירה" ועוד).



ארמוזה, שהחברה שבבעלותו משווקת פורמטים לחו"ל, מסביר כי "החיבור בין האקדמיה לשטח חשוב. הרבה פעמים נוצרים פערים, ואם מצליחים לצמצם אותם הפוטנציאל של הסטודנטים להשתלב בתעשייה הרבה יותר גדול. רעיונות לא חסרים, אבל ההבנה האמיתית והביצוע בפועל זה השלב שבו נתקעים".



שניר אומר כי "נהניתי מאוד מהשנה האחרונה. עשינו בעצם פיצ'ינג, ואז נכנסנו אתם להפקה. זה היה מעשי מאוד ומעניין מאוד. אחד הדברים המצחיקים שקרו זה שכמה סטודנטים אמרו לי שזה קורס חשוב מאוד כי בעזרתו הבינו שהם בכלל לא רוצים להישאר בתחום, אחרי שהם ראו כמה זה קשה ומסובך. בחממה מבינים שרעיונות זה כלום, הביצוע זה העניין. רעיונות יש לכולם".



חדשות



"360": מהדורה לצעירים על צעירים



>> כמחצית מתלמידי החממה בחרו להפיק תוכנית חדשות. הכיוון שנבחר הוא מהדורה שמיועדת לצעירים. הסטודנטית נופר נבארו-ורון הסבירה: "יצאנו מתוך מחשבה ראשונית שצעירים בגילים שלנו ניזונים מאקטואליה בעיקר באתרי אינטרנט ובפייסבוק. בנינו מהדורה ייעודית לצעירים לשעה 22:30, שמצד אחד תסכם בצורה קלילה את חדשות היום ומצד שני תעלה נושא מסוים ותתמקד בו מ-360 מעלות".



הנושא שנבחר לפיילוט היה "צעירים אחרים" - צעיר שהוא גנן בגן ילדים, צעיר שמתקיים מ-1,380 שקל בלבד בחודש, וצעיר נוסף שהוא כומר אורתודוקסי יווני שלומד במכללה. בפיילוט שהפיקו הסטודנטים הושם דגש גם על עיצוב האולפן, שכולל אלמנטים השאולים באייפון כמו הזזת אייטמים בנגיעה.



במסגרת העבודה על התוכנית הסטודנטים אף הקימו אתר אינטרנט ייעודי, שבו הגולש הוא מעין עורך. "רצינו שוויון עם הגולשים, אבל זה קצת בעייתי כי תוכן גולשים הרבה פעמים לא איכותי", מסביר הסטודנט סשה דרטווה. "נתנו לגולש כוח לערוך את האתר - והנושא שקיבל הכי הרבה צפיות וטוקבקים נהפך באופן אוטומטי לאייטם הכי גדול באתר".



לדברי גלעד עדין, "הצעירים נטשו את החדשות. מצד שני, זה לא אומר שהם לא מעודכנים. הסטודנטים קיבלו יד חופשית ודווקא מהם באה ההחלטה שהם רוצים לעשות אקטואליה שהם בעצמם ירצו לצפות בה. כנראה היום הערוצים לא יודעים לתת לצעירים מה שהם רוצים".



המהדורה שהסטודנטים בנו לעצמם שונה מהותית ממה שניתן לצפות מדור תזזיתי, והכתבה המרכזית בה נמשכת דקות ארוכות. זאת, בשונה מהמגמה המקובלת כיום, שלפיה התוכן קצר. לדברי הסטודנטים מדובר באלטרנטיבה שהם בהחלט היו צופים בה.



עדין מוסיף: "יכול להיות שדווקא כשהצעירים מגיעים לטלוויזיה הם לא מחפשים את הדבר הקצר והקליפי אלא ערך מוסף. התעשייה צריכה להקשיב להם".



ריאליטי



"דרושים": המרוץ למשרה



>> התוכנית "דרושים" מתמודדת עם מצוקת האבטלה ובעיות המימוש העצמי בעידן הנוכחי, ומאפשרת לשלושה מועמדים להתחרות על משרת חלומותיהם. בין השאר התחרו המועמדים על משרת גינון, על עבודה בתקליטנות ועוד. המתמודדים מתחרים בארבעה סיבובים. בשלב הראשון הם נדרשים לענות על כמה שיותר שאלות. הזוכה יקבל זמן נוסף להשלמת השלב השני, שבו תינתן משימה שתבחן יצירתיות בתחום העיסוק. בסוף שלב זה יודח אחד המתמודדים.



בשלב השלישי יעלו שני מתמודדים לשאלות צולבות מול פאנל. בשלב הרביעי יתחרו במשימה נוספת הנוגעת לתחום העיסוק המבוקש. הזוכה המאושר יקבל ג'וב לשנה בתחום שהיה מעוניין בו.



"כל אחד רוצה לעבוד במקצוע אחר", מסבירה הסטודנטית נועה מובר. הסטודנטית עינת מור הוסיפה כי "כשעשינו אודישנים הבנו את הפוטנציאל כשהגיעה יום אחד מורה להיסטוריה ואמרה שהיא ממש רוצה לתקלט. היא סיפרה שהספרייה שלה בבית מורכבת בחציה מספרי היסטוריה והחצי השני מדיסקים. יש אנשים שפשוט רוצים צ'אנס".



לדברי גבעון שניר, "אני חושב שזה פרויקט שמתאים לפריים טיים בערוצים מסחריים. הפרויקט התחיל מהמשבר הכלכלי. אני זוכר שבפגישה הראשונה דיברנו על המצב הכלכלי ועל כך שלאנשים אין עבודה. זו תוכנית בסגנון 'פיל גוד טי-ווי', מז'אנר הריאליטי הקטנים יותר, האינדיווידואליים. כמו סופר נני - תוכנית שמתחילה ונגמרת בפרק אחד, לא ריאליטי ענקי כמו 'הישרדות'. גם התקציב בינוני, וזה באמת פרויקט שהוא ברור ו'רדי טו גו'. הוא אולי לא חדשני, אבל הוא עובד".



ריאליטי



"get a life": היכנס לפייסבוק והשג לעצמך חיים



>> התוכנית יוצאת הדופן ביותר היא "גט א לייף", שמתרחשת כולה בפייסבוק. בתוכנית מתעדים את עצמם ארבעה צעירים אשר מקבלים משימה שבועית. מטרת המשימה היא להעמיד אותם על הרגליים ולהפוך אותם מכלומניקים ששורצים כל היום בפייסבוק לאנשים רציניים עם עבודה, בני זוג, דירה ועוד.



נופר נוריאל מסבירה: "בחרנו לעסוק במה שכולם גם ככה מתעסקים בו כל היום, שזה פייסבוק. אמרנו לעצמנו, 'למה לא לקחת את כל העיסוק בפייסבוק והמציצנות לחיים של אחרים ולקדם אותם למקום טוב יותר'". ארבעת המשתתפים פתחו פרופיל חדש והוסיפו אליו כמה שיותר חברים. מדי שבוע קיבלו משימה, כמו למצוא עבודה או דירה, אשר חולקה לתתי משימות שנחתו בתיבת הדואר מדי יום. המתמודדים תיעדו את עצמם במהלך ביצוע המשימות והעלו לפרופיל בלוג יומי מצולם - הסטודנטים מגדירים את התוכנית "4 צעירים, 4 מצלמות, כל היום אונליין". נוריאל סיפרה כי "מיום ליום אני רואה שהעיסוק בפייסבוק רק גובר והולך. באחרונה הייתי בחתונה ואחרי החופה העלו על מסך גדול את הפרופיל בפייסבוק ושינו את הסטטוס לנשואים".



גבעון שניר אומר כי "זה פרויקט ניו מדיה אמיתי וחוצה פלטפורמות, שמשלב בתוכו את היכולות של יומנים אישיים, סטייל 'מחוברות', ואת הפלטפורמה המדהימה של פייסבוק". לשאלה אילו גופים יפיקו תוכנית מסוג זה, שאינה טלוויזיונית, עונה שניר, "זאת תוכנית קלאסית למה שקוראים בלנדד קונטנט, כמו 'מגודלים'. פרויקטים שמתאימים לגופים מסחריים ומותגים שמבינים שהיום אפשר לעשות שיווק באמצעות תוכן".



ריאליטי



"המעלית": משימות ועלבונות



>> "המעלית" הוא שעשועון ריאליטי מבדח, שכורך משימות, מצלמה נסתרת ופרס כספי. "לא רצינו טריוויה, רצינו משהו קצת שונה עם דגש על פיסיות ונונסנס", מסבירים הסטודנטים שירי גולדברג ועומר תובל. בשעשועון מוצאים את עצמם כמה זרים חולקים מעלית. בשלב הראשון הם נדרשים להתחרות זה בזה על הזכות לשחק. המפסיד עושה את הדרך בחזרה למטה במדרגות. לאחר הצלחה בחמש משימות מגיעים לסוף המשחק, שבו אפשר להכפיל את הסכום, או להפסיד אותו למתחרה הראשון.



המשימות נעות בין זוועות בסגנון "הישרדות", שבהן המעלית מתמלאת בג'וקים; משחקי כיתה ו', כמו פיצוץ בלונים בחיפוש אחרי מפתח וחבטות בפינייאטה; ועד שילוב בין עמידה על הראש ומענה לשאלות מורכבות כמו "איזה צבע יש לתפוח ירוק?" למעלית אישיות משל עצמה והיא עולבת במשתתפים, בעיקר כשהם מפסידים. גבעון שניר מסביר כי "לקראת סיום הפרויקט ראיתי שיש שני פורמטים בחו"ל שגם בהם מתבצעות משימות במעלית, אבל אני חושב שהפורמט הזה הרבה יותר מגניב מהם. הביצוע הוא מה שהופך אותו לייחודי - ראשית הפיסיות ושנית זה שלמעלית עצמה יש אופי של כלבה . שני המרכיבים האלה הופכים את התוכנית לייחודית והיא גם לא מתבססת על שאלות טריוויה. לדעתי, יש לתוכנית הזו פוטנציאל היצוא הגדול ביותר למדינות אחרות".