"ההוראה של המשטרה לחסום אתרי הימורים מיותרת - לכל חסימה יש מעקף"

>> צנזורה, סכנה לדמוקרטיה, משטרה חשאית, פגיעה אנושה בחופש הביטוי - אלה רק חלק קטן מהתגובות הקשות שמעוררת כוונת המשטרה לחייב את ספקיות האינטרנט לסגור את הגישה לאתרי הימורים גדולים בחו"ל כמו ויקטור צ'נדלר.



באחרונה פורסם כי נציגי המשטרה הגיעו למשרדים של כ-40 ספקיות אינטרנט והעבירו להן את ההנחיה הבאה, החתומה על ידי מפקדי מחוזות במשטרה: "מתוקף סמכותי על פי חוק ולאחר שהונחה דעתי שהאתרים המפורטים ברשימה מטה מהווים מקום למשחקים אסורים לעריכת הגרלות או הימורים - בכוונתי להורות לחברתך שלא לאפשר את הגישה לאתרים אלה בפני משתמשים מישראל".

במסמך הראשוני נכללו שבעה אתרים מוכרים: ויקטור צ'נדלר, stanjames ,keshcard, vccasino ,vcgames ,thespinroom ו-vcpoker. כתובתו של האתר האחרון היא בעלת סיומת co.il והשאר עם סיומת com. ואולם לבסוף צימצמה המשטרה את דרישתה לשני אתרים: ויקטור צ'נדלר וסטן ג'יימס.



לדברי המשטרה, אתרים אלה "משמשים להימורים - חד וחלק. מי שנכנס אליהם נכנס כדי להקליד את מספר הכרטיס שרכש ולהמר שם בכסף".



הנחיית המשטרה לא נשלחה על דעתה בלבד, אלא בתאום עם הפרקליטות. גורם בפרקליטות שמלווה את התיק אמר ל-themarker כי "המשטרה פעלה לאחר שהדברים נבחנו אצלנו. לא היינו מאפשרים למשטרה להפעיל את הסעיף לפני שזה נבחן משפטית וקיבל אישור".



במקום בניין בגיברלטר - נסגור אתר בישראל



בשנה האחרונה שמים במשטרת ישראל ובפרקליטות דגש מיוחד על המלחמה בהימורים הלא חוקיים. "תופעת ההימורים באינטרנט מהווה אחד ממחוללי הפשיעה המרכזיים בפשיעה החמורה ובקרב ארגוני הפשיעה בישראל", כך נכתב בהודעה שפירסם בתחילת השנה משרד המשפטים, לאחר שהוגשו לבית המשפט כתבי אישום נגד מפעילי אתרי הימורים.



לצורך המאבק בתופעה אף הוקם כוח משימה מיוחד להימורים באינטרנט, הפועל במסגרת יחידת להב 433 במשטרה. כל עיסוקו של הכוח מתמקד באכיפה כלכלית משולבת נגד תופעת ההימורים הלא חוקיים ברשת. כוח המשימה הגיש בשנה האחרונה כמה כתבי אישום תקדימיים בגין עבירות ארגון הימורים ועבירות הלבנת הון, באמצעות המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, והוא פועל בשיתוף היחידה לאכיפה כלכלית במשטרת ישראל ורשות המסים.



במשטרה מסבירים שההנחיה לסגירת האתרים נעשתה בהמשך לאותה אכיפה כלכלית משולבת. זאת לאחר שהתגבשה בפרקליטות ובלשכת יועץ המשפטי לממשלה חוות דעת משפטית שלפיה ניתן להחיל את הסמכות של מפקד מחוז במשטרה לסגור מקום המיועד להימורים גם על אתרים. חוות הדעת מתבססת על סעיף 229 לחוק העונשין, שקובע כי "מפקד משטרת מחוז במשטרת ישראל רשאי להורות על סגירת מקום משחקים אסורים או מקום לעריכת הגרלות או הימורים".



במשטרה אומרים כי "תכלית ההוראה היא אחת: אין לנו סמכות לבוא לבניין בגיברלטר ולסגור אתר הימורים שמנוהל שם, שבו גולשים ישראלים. זהו הפתרון שנמצא לגבי אתרי הימורים במקומות שאינם בישראל ואין בהם יכולת אכיפה למשטרת ישראל. יכולת האכיפה היא פה, ולכן הפתרון הוא לחסום את האתר בישראל.



"כשבחדר מסוים בדרום תל אביב מסתובבת רולטה זה נחשב פעילות לא חוקית, אז כשבאתר אינטרנט מסתובבת אותה רולטה, בגלל שזה באמצעות קו טלפון ומחשב זה לא הופך את הפעילות לפחות אסורה", מסבירים במשטרה. "הנחת היסוד היא שברגע שיש לך בבית חיבור לאתר הימורים בכסף - יש לך קזינו בבית. העובדה שאתה לא יוצא מהבית ונוסע לקזינו אלא פותח את המחשב ונכנס לקזינו, לא הופכת את זה לפחות הימורים ולפחות לא חוקי".



בפרקליטות כאמור עומדים מאחורי ההוראה ומצדיקים אותה ברצון להילחם נגד תופעת ההימורים ברשת גם באמצעים משלימים לאכיפה הפלילית. "המשטרה באה ושאלה מה אפשר לעשות כדי לטפל בתופעת ההימורים באינטרנט מעבר להגשת כתבי אישום פליליים נגד מפעילי האתרים. אחת האפשרויות שהועלתה היא לנסות לבצע חסימה של אתרי הימורים, ואחד האמצעים שנבחר הוא סעיף 229 בחוק. נעשתה גם בדיקה מול משרד התקשורת, שלו יש אפשרות לתת הוראה לספקיות לבצע חסימה דומה. כרגע זה ההליך שנבחר.



"הכנו את הכלי הזה מראש אבל אמרנו שלא נפעיל אותו מיד אלא ברגע שנתחיל את האכיפה הפלילית. זה כלי פולשני פחות ופוגע פחות מהכלי הפלילי", מסבירים בפרקליטות.



ל-themarker נודע כי מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט פנו לגורמים ממשלתיים שונים כדי שיפעלו נגד אתרי ההימורים הלא חוקיים. במשטרה מדגישים כי מפעל הפיס או המועצה אינם קשורים בדרך כלשהי להחלטתה להוציא את המכתבים לגבי חסימת אתרי ההימורים מחו"ל.



הפרקליטות מסבירה את הבסיס המשפטי שעליו נשענת ההנחיה בכך ש"זה חלק מגישה מרחיבה של הפרקליטות, לפיה לא צריך לחוקק חוק עונשין חדש לאינטרנט. חוק העונשין חל על כל אמצעי שאתה יכול להשתמש בו לצורך הימורים. האינטרנט הוא מקום שמאפשר הימורים, ולכן אנו פועלים באותה מידה כלפי האינטרנט. הפרשנות שלנו היא בהתאם לתכלית החוק - לחסום מקומות שמשמשים להימורים".



בין השאר, מסתמכים בפרקליטות על פסק דינה של השופטת נגה אוהד מבית המשפט המחוזי תל אביב, שניתן בעניין גארי קרלטון נגד יחידה ארצית לחקירות הונאה (בהליך שהוגש על ידי מנהלי אתר ההימורים ויקטור צ'נדלר). השופטת כתבה כי "אם אין פעולת ההימור במרחב הווירטואלי, הקרוי 'אינטרנט', פעולה אסורה, הרי שכל פעולה האסורה על ידי הדין הישראלי (הפלילי והאזרחי) שנעשית ב'מרחב האינטרנטי' היא פעולה מותרת, שאינה ניתנת לאכיפה. מצב זה הדעת לא תסבול. הגישה המתיישבת נכונה עם תכלית הדין הישראלי היא כי על אף שמעשה העבירה אינו עבירה בגיברלטר, הרי שהעבירה שבוצעה 'במרחב האינטרנטי' וחבקה עולם - קצה האחד שלה בגיברלטר והקצה השני הוא במדינת ישראל. לכן העבירה הינה עבירה הניתנת לאכיפה על פי הדין הישראלי".



"לא נילחם מלחמת חורמה"



ככל הידוע, הספקיות עדיין לא החליטו כיצד להתמודד עם ההנחיה החדשה. ל-themarker נודע כי בימים הקרובים צפויים להיערך שימועים לבקשת שתי ספקיות אינטרנט שבהם ישטחו הספקיות את טענותיהן נגד ההוראה, ויבקשו מהמשטרה לפרט את מקור הסמכות הנטענת להורות על חסימת האתרים. אחת הספקיות אף ביקשה מהמשטרה להמציא לה צו בית משפט. "הן תצטרכנה לפעול בהתאם למה שיוחלט בשימוע, או לחלופין לפנות לבית משפט נגד ההחלטה", אומרים בפרקליטות.



משיחות עם גורמים בחברות האינטרנט עולה כי מה שבעיקר מטריד אותן הוא שתי שאלות: האחת, שאלה טכנית בעיקרה - איך מבחינת המשטרה הן אמורות לבצע את החסימה. והשנייה, שאלת האחריות המשפטית - מהי לגישת המשטרה אחריות הספקיות במקרה שלא יצליחו לחסום את האתרים. האם מדובר באחריות פלילית, באחריות אזרחית או שמא הן תהיינה חסינות מפני תביעות?



לדברי בכיר באחת מספקיות האינטרנט, "לפי הבדיקה המשפטית שערכנו, המשטרה מסתמכת על סעיף בחוק העונשין שברור מאוד ממנו שכוונת המחוקק היתה למקום הימורים פיסי. גם אם מישהו מפרש את החוק לגבי מקום הימורים וירטואלי, החוק מאפשר סגירה של המקום אבל לא חסימה של הגישה אליו. לנו כספקית תהיה בעיה בהגנה המשפטית במידה שאנו עושים משהו שלאחר מעשה יתברר שאינו חוקי. עד כה קיבלנו מהמשטרה הוראה וביקשנו שייגשו אחר כבוד לבית המשפט ויתנו לנו צו משפטי. בהתאם לצו, אנו נמלא כל דבר שהחוק דורש".



לגישת הספקיות, המדינה רק באה בדרישות אך היא אינה אומרת שהיא מקנה להן חסינות. באשר לשאלה הטכנית, סבורות הספקיות כי מדובר בדרישה שבפועל לא ניתן לבצעה, שכן בין אם הן תחסומנה את כתובת ה-ip של האתר ובין אם תחסומנה את שם האתר, "את שתי האפשרויות אפשר לעקוף באפס מאמץ" - טוענים שם. בכיר באחת הספקיות אומר: "ברמה הטכנולוגית הוראת המשטרה מיותרת כי אין דרך לחסום בצורה הרמטית גישה לאתרים, וכל חסימה יש מעקף. לפני כשנתיים יצא צו לספקיות לחסום אתר שיתוף קבצים בשם httpshare. בעלי האתר שינו את הכתובת שלו, דבר שקל לעשות טכנית, ובפועל עד היום האתר הזה פתוח. לכן, לדעת הספקיות, דרישת המשטרה "מנותקת מהמציאות".



בפרקליטות משיבים כי "ברור לנו שאפשר לעקוף את החסימה על ידי פתיחת ip חדש או דרך פרוקסי, כלומר כניסה לשרת בחו"ל שממנו המשתמש מתקשר לאתר ההימורים שהוא מבקש. למרות זאת, ברגע שהלקוחות צריכים להשתמש בכלים עוקפים זה מצמצם את התופעה. על מהמרים כבדים זה כנראה לא יפעל, אך אם אנו רוצים לחסום צעירים או ילדים שמהמרים בחופש, עליהם זה יפעל".



עו"ד עודד כהנא ממשרד לוי-מידן, המייצג את ספקית האינטרנט בזק בינלאומי, מסביר כי "אנו חייבים לוודא בראש ובראשונה שההוראה ניתנה בסמכות חוקית, וכי מאחוריה עומד הרציונל של המחוקק להגן על תקנת הציבור. זה לא בא ממקום של להגן על אתר הימורים כזה או אחר. תפקידנו הוא לא להגן על אתרי ההימורים, אך מצד שני אם המשטרה נותנת פרשנות בעייתית לחוק, אסור לי כלפי הלקוחות שלי לשוש אלי חסימה. לא נעמוד בדרכה של המשטרה לבצע אכיפה. אנחנו לא קובעים את הנורמות אך אנו כן צריכים לדעת שההוראה ניתנה לפי הדין.



"חובתנו היא לא להילחם בחסימה במלחמת חורמה אלא לוודא שאנו עושים דברים חוקיים, ואם זה על דעת הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה אז זה אומר שכנראה הפעולה לגיטימית מבחינה משפטית. במקרה כזה לא בטוח שנפנה לבית המשפט". עם זאת, כהנא מקשה: "הדרך הטובה ביותר למשטרה לפעול בה היא קבלת צו מבית משפט. מה מונע מהמשטרה לעשות זאת? אולי זה בגלל שהם חוששים שלא יצליחו לקבל צו, אולי הם בספק לגבי הפרשנות שלהם; ואם הם בספק, כגוף שפועל לטובת הציבור - על אחת כמה וכמה היה ראוי שיפנו לבית המשפט".



פגיעה בעיקרון זרימת המידע באינטרנט



ומה חושבים המומחים למשפט ומחשבים על הפרשנות המרחיבה של הפרקליטות ומשטרת ישראל?



עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה בתחום דיני המחשבים, אומר כי "פרשנות המשטרה את הוראת החוק המסמיכה לסגור מקום הימורים או משחק אסור ללא צו שיפוטי, כך שהיא חלה גם על הוראה לספקית שירות לסגור אתרי אינטרנט, הינה פרשנות שגויה ובלתי חוקית". זאת, לפי קוזלובסקי, מכמה סיבות: "ראשית, הוראת החוק חלה במתכוון על 'מקום' ואינה משתרעת גם על אתר אינטרנט".



לדעת קוזלובסקי, הרחבה שכזו מנוגדת לתכלית החוק - למנוע את הנזק הפיסי והסביבתי שנלווה ל"מקום" הימורים, תכלית שאינה תקפה באתרים. שנית, אומר קוזלובסקי, "בניגוד לסברה הרווחת, החוק הישראלי כלל לא אוסר על האזרחים להשתתף בהימורים או הגרלות אלא רק על השתתפות במשחק אסור. "החלת הסמכות באורח שנוקטת המשטרה מונעת, ללא הנחיית המחוקק, מהאזרחים להשתתף בפעילות מותרת בדין, בדומה לניסיון לאסור על אזרח להמר בקזינו מעבר לים בעת שהייתו שם".



ואולם עיקר הבעייתיות בהנחיה, לדעת קוזלובסקי, היא הסכנה שהיא משקפת למשטר הדמוקרטי. "הסמכות המינהלית שהוקנתה בדין למשטרה כוונה להיות מענה אכיפת חוק זמני, שבצדו זכות לבעל המקום לערער לבית המשפט ולהעמיד את ההחלטה לביקורת שיפוטית. אך בהוראה חשאית של המשטרה לספקית לחסום באורח חשאי גישת לקוחות לאתר, כלל לא יודע האזרח על הכוח המשטרתי שמופעל נגדו ואינו יכול לממש את זכותו לערער עליו.



הספקיות נהפכות למשטרה



"אכיפה קבועה של סגירת פעילות ללא בקרה שיפוטית ושקיפות בפעולת השיטור מנוגדת לאושיות המשטר הדמוקרטי. הדבר אף עלול להוביל לפגיעה אנושה בחופש הביטוי ולשימוש בכוח משטרתי כדי למנוע חשיפת גולשים לביטוי שאינו פופולרי או שאינו רצוי לשלטון. מי שחרד לחופש הביטוי האינטרנטי, חייב להתנגד לסנונית הראשונה שנגלית בפעולת המשטרה הנוכחית", טוען קוזלובסקי. בנוסף, עצם הגיוס של גורמים פרטיים, בדמות ספקיות אינטרנט, לבצע פעולת שיטור באורח חשאי "יוצר משטרה פרטית חשאית בדמות ספקי השירות, הכפופה לכוחה הכופה של המשטרה המכוון אליה", טוען קוזלובסקי.



עו"ד דן אור-חוף, שותף במשרד פרל כהן צדק לצר, העוסק בדיני מחשבים ואינטרנט סבור כי "המשטרה והפרקליטות עשו קיצור דרך משפטי והיו צריכות לעבור קודם בבית משפט ולקבל צו מתאים, או לחלופין לתקן את החוק באופן שייתן להן סמכות מפורשת להורות לספקיות לחסום גישה לאתרים".



לדעתו, במצב הנתון, ההישענות של המשטרה והפרקליטות על סעיף 229 לחוק יוצרת "בעיה לשונית ופרשנית גדולה מאוד. הסמכות היא להורות על סגירת מקום של משחקים אסורים ולא על חסימת גישה אלקטרונית אליו. המקום הזה נמצא מחוץ לגבולות ישראל והגישה אליו נעשית באמצעות האינטרנט דרך המערכות של ספקי הגישה לאינטרנט. למשטרה אין סמכות להורות למתווך - לזה שמעביר את התקשורת - לחסום גישה למקום הפיסי של המשחקים האסורים, שנמצא בכלל בחו"ל. הפרשנות הזו מרחיקת לכת.



"אפשרות שנייה היא לטעון שספק גישה באינטרנט מחזיק מקום משחקים אסורים רק בגלל שהוא מאפשר גישה לאתרים האלה. גם זו פרשנות מרחיקת לכת, המטילה אחריות פלילית כבדה על ספק הגישה".



לדברי אור-חוף, "יש כל הזמן יוזמות של מחוקקים בעולם ובישראל לעשות צנזורה על מידע באינטרנט וההוראה הזו היא ביטוי אחד לכך". כך לדוגמה, לדבריו, הניסיונות שנעשו בארה"ב להורות על חסימה בהקשרים של פורנוגורפיית ילדים, בוטלו על ידי בתי המשפט כבלתי חוקתיים מאחר שפגעו בצורה בלתי מידתית בחופש הביטוי".