פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התמנון משתלט על המשק

      בנק ישראל תיאר את משפחות ההון כתמנון - כל משפחה שולחת זרועות לענפים שונים. אפרים דוידי חושש כי מערך הרגולציה והפיקוח של ישראל 2010 אינו יכול לתת מענה לבעיה

      לאחרונה, ערכה המכללה החברתית כלכלית כנס תחת הכותרת "ריכוזיות ההון בישראל והאיום על הדמוקרטיה". במרכז הדיון עמדה אחת הסוגיות החשובות שבין כלכלה, חברה ופוליטיקה או בין הון לשלטון. חרף העובדה שהיה מאוד מעניין, הכנס זכה לסיקור עיתונאי מזערי. רק המוסף הכלכלי של "הארץ" העניק לו את הכבוד הראוי לו. יתר כלי התקשורת, המחוברים היטב לקבוצות בעלי ההון, לא טרחו ולא פרסמו ולו משפט אחד מתוך הכנס – שהיה עתיר כותרות.

      "התמנון" - זה השם המקורי שהעניק קונסטנטין קוסנקו מחטיבת המחקר של בנק ישראל, לעבודתו אשר הציג בכנס אודות המשפחות השולטות במשק והסכנה בריכוזיות שהן מייצרות. לדבריו, כל משפחה שכזו היא כמו תמנון ששולח זרועות לענפי משק שונים. בנוסף, הבעלויות הצולבות בין המשפחות השולטות במשק מעצימות את תופעת הריכוזיות משום שפוטנציאל התיאום ביניהן גדל.

      קוסנקו ערך את המחקר של בנק ישראל בנושא הקבוצות העסקיות השולטות במשק והשפעתן ברמת הפירמה והמשק הלאומי. לדבריו, "העובדות מצביעות על רמת ריכוזיות גבוהה מאוד במשק". על פי המחקר, מספר בעלי העניין בשוק הישראלי קטן ומגיע לכ-1,700 איש המחזיקים ב-650 חברות ציבוריות. 22 קבוצות עסקיות שולטות במחצית מהשוק (לא כולל את חברת טבע). 10 משפחות גדולות שולטות בכ-30% מהשוק. הקבוצות הגדולות מחזיקות ב-50% מהשוק הפיננסי וב-70% מתחום השירותים והמסחר במשק. לדבריו, יש מאחוריהן חיפוש אחרי כוח פוליטי ולובינג, ויש פגיעה בתחרותיות כי שווקים פנים קבוצתיים מועדפים על פרויקטים אחרים.

      קוסנקו סבור כי ריכוזיות במשק מהווה סכנה אמיתית לדמוקרטיה. לדבריו, העובדה שראשי המשק נועדו עם ראש הממשלה לקבוע קווים לפעילות הכלכלית של הממשלה היא בעייתית ומשמשת דוגמה ל"איך ריכוזיות יכולה לאיים על הדמוקרטיה". לדעת קוסנקו, לחברות הגדולות יש השפעה על היציבות הפיננסית והכלכלית של המשק החורגת מפעילותן השוטפת. מכיוון שהחברות הגדולות מודעות לכך שהן "גדולות מדי או מורכבות מדי מכדי ליפול", הן מוכנות לקחת סיכונים עסקיים גדולים יותר ולגלגל את הכישלון על הציבור. "לכן זו סכנה ליציבות הפיננסית והמקרו-כלכלית של המשק", הוסיף קוסנקו.

      מי ישמור על הדמוקרטיה?

      עו"ד דידי לחמן-מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. הוסיפה ש"הכוח הכלכלי שלהן הוא גם כוח חברתי ופוליטי, וזה הופך אותן למוקדי הכוח האמיתיים של ישראל. הן לא נבחרו, אבל הן אלה שיחליטו מי ישלוט במדינה, איך נראה ואיפה יעבדו ילדינו". לחמן-מסר הדגישה (וזו, כאמור, הסיבה להיעדר סיקור עיתונאי של הכנס) כי מעבר לכוח הכלכלי שמרוכז בידי אותן משפחות, יש להן אחזקות משותפות בכלי תקשורת, כך שהן יכולות להשפיע על הפרסומים הנוגעים להן, לחסום פרסומים לא נוחים ולקדם פרסום שישרת אותן. בכך הן עשויות לפגוע בתפקיד התקשורת, שאמורה להיות "כלב השמירה של הדמוקרטיה". התחומים שבהם המשפחות פועלות באחזקות משותפות מגבירים את הריכוזיות ומעצימים את הבעיה.

      "קבוצות עידן עופר ומוזי ורטהיים מחזיקות יחד בבנק מזרחי טפחות ובנוסף יש לורטהיים אחזקה ישירה בקשת ולעופר אחזקה ברשת באמצעות אודי אנג'ל, ובאחרונה שטראוס מכרה מניות ובתו של תשובה קיבלה מניות בקשת. כל אלה ביחד הם גם המפרסמים הגדולים וגם הבעלים של אמצעי התקשורת. ויש להם שותפים או חברים בעלי אמצעי תקשורת", הוסיפה לחמן-מסר.

      לדבריה, המשפחות הגדולות כבר פוגעות בהליך הבסיסי שאמור לאפשר לכל אזרח אותה השפעה בקלפי. "הבעיה היא לא משהו עתידי, היא קיימת ובגדול", אמרה לחמן-מסר. "בסופו של יום, הריכוזיות - שהיא בעצם קיומם של מספר מצומצם של אנשים ששולטים במרבית אמצעי הייצור בכמה תחומים במשק - זו המציאות הישראלית. אני מחכה שזה יפגע בכלכלה כי רק מה שפוגע בכלכלה מזיז את הממשלה".

      "אנחנו חיים בחברה שמעבירה בשיטתיות הון ציבורי לבעלויות פרטיות 25 שנה", אמר בכנס פרופ' אורי רם, סוציולוג באוניברסיטת בן גוריון. "המינוח לתופעה הוא הפרטה, אבל הוא מטעה כי לא מדובר בהעברת הון לפרטים, אלא לתאגידים עסקיים. אין לנו במילון מלה מתאימה. אקרא לזה 'התאגדה'", הוסיף. רם הציע למקד את הדיון הציבורי המתפתח במושג "שלטון ההון". "הבעיה היא ששלטון ההון מתבצע באופן חוקי וישיר באמצעות הפרטה. זה גזל של הקופה הציבורית", אמר. לדבריו, יש להרחיב את הדיון בסוגיה מהמסגרת הכלכלית למסגרת החברתית. "אני מציע את התזה, שמדובר בסוגיה חברתית, בסוגיה של כוח חברתי", הדגיש וסיים את דבריו במשפט: "המדינה מפרקת את הציבור מנכסיו ומעבירה אותם לבעלי הון. ישראל הופכת למדינת רווחה לעסקים".

      לבטל את הקפיטליזם

      חנוך ליבנה, יו"ר ועד הפקידים בבנק הבינלאומי, שהנהיג באחרונה את השביתה הארוכה בענף הבנקאות בעשרות השנים האחרונות, אמר בכנס כי אצל המשפחות השולטות במשק העובד אינו נחשב, וכי מה שמעניין את אילי ההון הוא הצבר ההון. "אני עובד אצל אחת המשפחות הריכוזיות האלה, אבל אני סוציאליסט", אמר ליבנה. "בקרב המשפחות, שהן אבי אבות הריכוזיות, רוב העובדים לא מאורגנים. הם מקבלים משכורת מינימום ותנאי עבדות. איפה שבעלי השליטה יכולים הם מנסים לפגוע גם במקומות העבודה המאורגנים. אתה עובד במקדש שבו הרווח קדוש, מעל לכל, ואתה צריך לבטל את עצמך בפניו. אתה לא שווה כלום. אלה 20 משפחות, אבל הן לא יכולות לשלוט לבד. הן צריכות סוג של מעמד ביניים מיוחד, ולצורך זה בעלי השליטה לוקחים את הרגולטורים. כל חשב כללי הוא כמו טיל שיוט. חושב קדימה, לעשות לביתו".

      ליבנה הוסיף כי הציבור אינו יכול לחכות שלוש-ארבע שנים כדי לנסות להשפיע בקלפי על דמותה של המדינה, ויש למצוא דרכים מיידיות יותר להשפיע על המחוקק ומקבלי ההחלטות. "הדברים הנוראים קורים כל הזמן, ואי אפשר לשבת ולחכות לבחירות", אמר ליבנה. "קשה מאוד להגיע לראש הפירמידה של בעלי השליטה. בעיניו כל כלי חוקי כשר, נכון וצודק. אדם שמקבל תלוש של 5,000 שקל בחודש מבין למה זה רע שאדם שיושב באותו בניין משתכר 8 מיליון שקל. צריך כל הזמן לעצבן אותו ולכתוב על שכר המיליונים. לעסוק בזה בחקיקה, בתעמולה ובהפגנות. אי אפשר לחכות כמה שנים, הקרקע בוערת".

      התמנון השולט במשק וצובר הון, המשפיע על התקשורת, הקובע את כללי המשחק הפוליטיים והמשפיל ומנצל עובדים. זהו במספר מילים סיכומו של הערב. אבל קיימת שאלה שלא זכתה למענה. האם הכלים המוצעים: רגולציה, פיקוח, מערך חוקים ואכיפה, יכולים לשנות את המציאות הקשה של ההון בשלטון. יש יסוד להניח שכל זה לא מספיק. לא ניתן לשנות את הקפיטליזם הישראלי ולהופכו ל"קפיטליזם בעל פני אנוש". יש הכרח לצאת מן הקפיטליזם, לבטל אותו. לטובת כולנו.

      * ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית-כלכלית www.sea.org.il