אחד מכל חמישה עובדים סובל מהתעללות - איך מזהים ומה בדיוק עושים

לאחר שש שנים כמהנדס בחברה למכשור רפואי, זכה אלי (47) להתמנות למנכ"ל החברה. מיד עם כניסתו לתפקיד הוא נעטף בתמיכה חמה על ידי כ', בעל המניות העיקרי בחברה.



כ' לא חסך שבחים מתפקודו של אלי כמהנדס, והחל לערוך לו שיחות הדרכה אישיות. לא חלף חודש והתמונה השתנתה. בעל המניות ניצל את השיחות לאסוף מידע פנים אודות המתרחש מאחורי הקלעים במפעל, בחש בכל פינה ואף החל לנכס לעצמו כל הישג של המנכ"ל החדש. בשלב הבא השתנה היחס לחלוטין: כ' החל לעקוב אחר כל מהלך של אלי, כולל בדיקה שוטפת של תיבת המייל שלו. בישיבות נהג כ' לקטוע את אלי ולבטל את הישגיו, ללעוג לו ולהלבין את פניו ברבים. במשך חודשים ארוכים סבל אלי את ההשפלות, עד שחש שבריאותו נפגעת. לאחר לבטים רבים הוא החליט לפרוש מהחברה.



את המקרה הזה, האמיתי לגמרי, סיפר באחרונה איתן מאירי, בעלי חברת ניהול אפקטיבי, העוסקת בהשמת עובדים בכירים ומייעצת לארגונים בתחום ניהול כוח האדם, בכנס ראשון מסוגו שאותו יזם יחד עם משרד עורכי הדין איתן מהולל - על התעללות במקומות עבודה. לדברי מאירי, התעללות אינה תמיד אלימות פיסית הנמצאת בטיפולם של החוקים הפליליים. "רבים נוטים להגדיר 'התעללות' במלים מכובסות, כמו 'הצקה' או 'הטרדה', אך למעשה מדובר במשהו בלתי נסבל", אמר מאירי. "ההתעללות היא מצב מתמשך - לא אירוע חד-פעמי - שבו מישהו גורם בעקביות לאדם אחר בזירת העבודה להרגיש נורא, באמצעות מניפולציות ושתלטנות. תוך כדי כך המתעלל פוגע בבריאות הנפשית או הפיסית של האחר".



אחד מכל חמישה עובדים סובל מהתעללות



מנתונים שהוצגו בכנס, עולה שלפחות אחד מכל חמישה עובדים נופל קורבן להתעללות במקום העבודה, כאשר הטרדה מינית היא רק חלק קטן מהתופעה.



לדברי מאירי, באמצעות התנהגותם הנלוזה, המתעללים מבקשים להבטיח שליטה בתוך הארגון ועל עובדים רבים ככל האפשר. רוב המתעללים (70%) הם הממונים הישירים של העובדים; 15% הם חברים לעבודה באותו דרג, 10% הם דווקא עובדים מדרג נמוך יותר, בעוד ש-5% מהמתעללים הם גורמים חיצוניים לחברה, כמו ספקים, לקוחות או קבלני משנה.



בישראל לא נעשה מעולם מחקר בעניין, אך ברור כי המשק הישראלי מאבד אלפי ימי עבודה אם לא יותר בשנה בגלל התעללויות - כאשר העובדים הנופלים קורבן לתופעה מגיבים בהיעדרות מהעבודה כדי להירגע בבית ממשטר האימים במשרד או במפעל. הדבר פוגע בבריאותם וחלקם אף עוזב את מקום העבודה לאחר פרק זמן מסוים.



כך תזהו מתעלל



הבוס המתעלל הוא אדם רגיל בעל פרצוף נחמד ולרוב גם בעל תואר אקדמי, אך יש לו מבנה אישיות מיוחד, הכולל מנטליות של חיה טורפת, יכולת מניפולטיבית מפותחת - וקסם אישי.



"המתעלל חשדן עד כדי פרנואידיות", אומר מאירי. "הוא בעל תסמונת פרימדונה: 'לי מגיע, ולאחר לא'. הוא מרוכז בעצמו ומספר לאחרים כמה הוא טוב, ולבסוף גם מאמין בזה. המתעלל מתפרץ ובלתי צפוי. הוא מייצר שמועות סביב הקורבן, מסכסך בנוסח 'הפרד ומשול' וחותר למדר את הקורבן ולמנוע ממנו מידע חיוני. יש לו פתיל קצר, הוא מטיל על העובד משימות בלתי אפשריות בניסיון להכשיל אותו, חודר לפרטיותו, צועק, משפיל, לועג, מאיים ומעביר ביקורת. גם כשלפתע הוא מפרגן או מתנהל בנחמדות - יש לו מטרה: לשמור את השליטה בידיו. הוא ידבר גבוהה על ערכים ומוסר, אך יעשה את ההיפך. אם הקורבן נעלם מהשטח - אל דאגה: תוך שבועיים עד חודש המתעלל ימצא לו קורבן חדש".



לפי נתוניו של מאירי, המנהל המתעלל מגיע משני המינים, אם כי 70% מהמתעללות בוחרות נשים כקורבן. הגברים "שוויוניים" יותר, ומתעללים בשווה בעובדים משני המינים.



כך תזהו קורבן



הקורבן הטיפוסי להתעללות במקום העבודה, לפי מאירי, זהו אדם עם ערכים, שאכפת לו. הוא חרוץ וכשהוא מבחין בעוול הוא אינו יכול לשתוק, תכונה המאיימת על מעמדו של הבכיר המתעלל.



הקורבן מתרחק מקונפליקטים ופעמים רבות הוא העובד הכי מוכשר בצוות, ודווקא היותו מוצלח מהווה איום על המתעלל. מחיר ההתעללות גבוה: שמחת החיים שלו נעלמת ובריאותו מתרופפת, הביטחון העצמי שלו יורד והוא גולש למלנכוליה. הוא אף עלול לסבול מכאבי ראש ומהפרעות שינה, עייפות ותחושת ריקנות. במקרים קיצוניים אף מופיעות אצלו מחשבות אובדניות.



אז מה עושים? על העובד הקורבן לאזור כוח ולשכנע את עצמו שאסור להניח להתעללות להימשך. כדאי שהוא ידבר על כך עם חבר קרוב לעבודה, מומלץ לתעד את מקרי ההתעללות, להקליט את הדברים הקשים שמשמיע המתעלל ולבסוף - להתעמת ולחשוף אותו, רצוי בפני בכיר שנמצא שתי דרגות מעל המתעלל. לדברי מאירי, זו תהיה טעות מצד הקורבן לחשוב שעדיף להיענות לכל דרישותיו של המתעלל כדי לרצות אותו. זה פשוט לא יעזור.



"ההתעללות במשפחה היא דבר נורא. כך גם בגן הילדים ובבית הספר. ואולם ההתעללות במקום העבודה היא נוראית לא פחות", טוען מאירי. "קורבן ההתעללות לא תמיד יכול להיעזר בחבריו לעבודה, החוששים בעצמם מהמתעלל. הקורבן יכול להסתייע בבן או בת הזוג בבית, אך לא כל אחד ממהר לחשוף את סבלו בפני בני המשפחה.



עו"ד אייל שטרנברג, ממשרד עורכי הדין איתן מהולל, מוסיף כי דווקא בישראל, העשירה בחוקי עבודה, לא קיים חוק שנועד לבלום את תופעת ההתעללות, למעט החוקים למניעת הטרדה מינית ולמניעת אפליה במקום העבודה. זו הסיבה לכך שקשה להתמודד מול תופעת ההתעללות בכלים משפטיים. לדברי שטרנברג, אפשר להגיש תביעה נגד המעביד על סמך העובדה שבית הדין לעבודה קבע לא פעם שעל העובד ועל המעביד חלים חובת תום לב מוגבר וחובת נאמנות זה לזה.



עם זאת, שטרנברג מציע לקורבנות ההתעללות שלא להשליך את יהבם על תביעות משפטיות. "מעטים העובדים שהגישו תביעות כאלה, וגם הן נידחו אחת לאחת, מכיוון שהשופטים לא השתכנעו ב-100% שהתובעים אכן נפלו קורבן להתעללות. גם הביטוח הלאומי מוכן להכיר בתוצאות ההתעללות כתאונת עבודה רק במקרים נדירים, אם, למשל, לקורבן נגרמה מחלה שנמשכה במשך עשרה ימים לפחות וברציפות בעקבות ההתעללות".