הראיון עם רשדה עלי, בתו של המתאגרף האגדי מוחמד עלי, מתחיל בזיכרון אישי כואב מתחילת שנות ה-80, כשנודע לה שאביה חלה בפרקינסון. "לא הייתי בהלם, כי אבי נראה לי אותו דבר. בדיעבד אני יכולה להעיד שהיו סימנים שמשהו לא כל כך בסדר אתו. הוא הלך לאט יותר ודיבר לאט יותר. הוא התחיל להפסיד בקרבות איגרוף. אפשר היה להבחין שמוחמד עלי הוא כבר לא מה שהיה פעם. "אבא הלך לבדיקות אצל רופאים שונים, והם לא הצליחו לזהות שמשהו לא בסדר. בסוף הוא פנה לרופא בניו יורק שזיהה אצלו את המחלה. אמי החורגת אמרה לי שהוא חולה, ואני חשבתי שהוא מזדקן. כמובן שהראייה שלי בעניין היתה מוטעית: הוא היה רק בן 42".
כשעלי בגרה וראתה את מצבו של אביה מידרדר, היא החליטה לקחת חלק במאמצים למצוא תרופה למחלה. ב-2007 היא נפגשה עם איש העסקים החרדי חיים ליבוביץ', שהציע לה להצטרף לוועדה המייעצת של חברת בריינסטורם הישראלית, שהוא הנשיא ובעל השליטה בה. החברה עוסקת בפיתוח תרופה לטיפול במחלות חשוכות מרפא כמו ניוון שרירים, פרקינסון ועוד. מבחינת בריינסטורם, התגייסותה של עלי היא הישג יחצ"ני ממדרגה ראשונה. "אני מקווה שמה שבריינסטורם עושה יציל מיליוני אנשים", אומרת עלי.
מה יש לך לתרום לבריינסטורם, פרט לרקע המשפחתי?
"אני מספקת את הצד האנושי. אמצעי התקשורת מזמינים אותי שוב ושוב כדי לדבר על המחלה, וזה חשוב כדי להגביר את המודעות. זה גם עוזר להפעיל לחץ על הקונגרס שיעביר יותר כסף למחקר ולפיתוח תרופות. אני רוצה לסייע למצוא תרופה למחלה כדי לסייע לאבי ולחולים אחרים".
פרט לפעילות בבריינסטורם, כתבה עלי ספר ילדים המנסה להסביר את מחלת הפרקינסון ואת התסמינים שלה בשפה פשוטה. "כילדה לא היו לי הרבה שאלות, כי ההידרדרות במצבו של אבי לא היתה מהירה. היה לי מספיק זמן לראות איך המחלה משתלטת על אבי, ולכן לא נכנסתי ללחץ מזה. לשני הילדים שלי, בני 9 ו-11, יש שאלות, כי הם עדים לשלב המאוחר של המחלה. הם רוצים לדעת למה סבא שלהם רועד, למה סבא שקט ולא מדבר הרבה. הרגשתי חובה לספר להם על מצבו. בהתחלה חיפשתי ספרים בתחום ולא מצאתי. יש כמובן ספרות מדעית בנוגע לפרקינסון, אבל היא לא מתאימה לילדים. לכן כתבתי ספר שיתאר את סיפורה של המחלה באופן פשוט ולא מפחיד.
"הניסיון שצברתי לימד אותי איך לתקשר עם אבי, ואני שמחה להעביר את הידע הזה לילדים שהוריהם חלו במחלה. יש ימים שבהם אבי לא יכול לתקשר במלים, אבל הילדים שלי יכולים לתקשר אתו בציורים. ככה נעשינו קרובים יותר כמשפחה".
מצוידת בידע שצברה עם השנים, עלי מרשה לעצמה לצאת בהצהרה אופטימית לגבי עתידו של המתאגרף הגדול בהיסטוריה: "כשאבא אובחן כחולה בפרקינסון, לא שמעתי ממנו קיטורים כמו 'למה זה קרה לי'. הוא קיבל את זה כמו שזה. הוא אמר לי שיום אחד יעשה קאמבק, והשבתי שאם מישהו יכול לעשות קאמבק במצבו - זה הוא. אמרתי לו: 'אתה תזעזע את העולם בפעם השנייה'".
ביוני השתתפה עלי בכנס שנערך בניו יורק, שבו נכחו כ-150 משקיעים שבאו לשמוע על ההתקדמות של חברות שונות במחקר יישומי בתחום תאי הגזע, אחד התחומים המבטיחים בעולם המדע להתמודדות עם מחלות קשות. כשעלי עלתה לבימה כדי לשאת את הרצאת הפתיחה, היא זכתה לתשואות רמות. בזכותה, קיבלה בריינסטורם אזכור מרשים. "כשהיא מזכירה את בריינסטורם בתקשורת, היא מעלה אותנו על המפה", אומר ליבוביץ'.
בוועדה המייעצת של בריינסטורם חברים גם נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל, ובנקאי ההשקעות הוותיק הרווי קרוגר, שמילא תפקידים בכירים בליהמן ברדרס וכיום עובד בבנק ברקליס. כמו שאר חברי הוועדה, עלי לא מקבלת שכר בעבור חברותה בוועדה. "היא מקבלת אופציות כמו חברי דירקטוריון אחרים", אומר ליבוביץ'. "תאמין לי שאנשים שמשתתפים בוועדה לא נמצאים בה בגלל הכסף, אלא בגלל האמונה שלחברה פוטנציאל בלתי רגיל. הם לא צריכים את הכסף שלנו".
איך עלי מסבירה את החיבור בינה ובין ליבוביץ'? "אני מוסלמית והוא יהודי אורתודוקסי, אבל סבא וסבתא שלי וגם אבי לימדו אותי להתייחס לכל אדם כאדם. למדתי שבכל תרבות יש אנשים טובים ויש אנשים רעים. צבע, גזע או דת אינם חשובים - מה שחשוב הוא האדם עצמו. חייתי עם אנשים מתרבויות שונות. אני שמחה מאוד להיות בקשר עם חיים".
ליבוביץ', 40, הוא הבעלים של חברת acc, העוסקת בכריית זהב ובחיפושי נפט במקומות שונים, כמו חוף השנהב ובורקינה פאסו האפריקאיות, ובאחרונה גם בישראל - בים מול אשדוד. בריינסטורם, שהוקמה ב-2004, מפתחת טיפול חדשני למחלות הנגרמות מניוון ומתמותת תאי עצב, כמו פרקינסון וניוון שרירים, תוך שימוש בתאי גזע בוגרים של החולה עצמו (ראו מסגרת). החברה נסחרת מאז 2004 בוול סטריט מעבר לדלפק, ושווי השוק הנוכחי שלה הוא סביב 17 מיליון דולר בלבד. ליבוביץ' השקיע בבריינסטורם כ-5 מיליון דולר, ובסך הכל הוא מחזיק כ-50% מהחברה.
תצלום: דן קינן
תרפיה בדיבור והתעמלות
עלי מדברת על אביה בהערצה. "אבא היה טוב כמתאגרף, אבל האמת היא שהוא יכול היה להיות טוב בכל דבר. כשמסתכלים עליו מתאגרף אפשר לראות שהוא משורר בתנועה. אתה צופה בו ורואה שחקן שייקספירי".
הוא אמר על עצמו שהוא המתאגרף הגדול בכל הזמנים, ורבים חשבו שהוא רברבן.
"ביום-יום הוא היה עם רגליים על הקרקע. הרברבנות היתה חלק מהשואו, והוא היה שואו מן. דווקא מצאתי אצלו הרבה צניעות. אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל ככה הוא נראה לי. הרברבנות היתה חלק מהמשחק. ידוענים רבים מאוד מלאים בעצמם, אך אבי לא היה כזה. הוא יצר סביב האיגרוף הילה שלא היתה קיימת לפני כן, והוא גרם לכך שמתאגרפים התחילו להרוויח הרבה יותר כסף. המטרה של אבי היתה למלא אולמות - והוא עשה את זה. הרבה אנשים לא אהבו אותו, אבל זה לא הדאיג אותו יותר מדי. היתה לו מתת אל: הוא לא היה מוטרד מדברים, לא מהפסדים ולא כשאנשים דיברו עליו רעות. לדאבוני, לא קיבלתי ממנו את התכונה הזאת".
עלי למדה תקשורת באוניברסיטת אילינוי, עבדה בשיווק ובקידום מכירות, ואף עסקה תקופה קצרה במשחק. "הייתי שמחה להיות אנג'לינה ג'ולי", היא אומרת בחיוך. "ככל שאקבל יותר תשומת לב מהציבור, זה יעזור לי להגביר את המודעות למחלה. אשמח להנחות תוכנית טלוויזיה בענייני בריאות".
כיום היא מתגוררת בלאס וגאס, נשואה לשף שעוסק בשיווק, ובבעלותם שלוש מסעדות. אביה גר לסירוגין בסקוטסדייל, אריזונה, שם פועלת מרפאה המתמחה בפרקינסון, ובלואיוויל, קנטקי, עיר הולדתו שבה פועל מוזיאון המנציח את עברו. עלי האב כבר לא טס בטיסות בינלאומיות, אך לא מוותר על קרבות איגרוף ונהנה לפגוש אוהדים שלו. הוא מתעמל ועובר תרפיה בדיבור. "יש ימים שבהם הוא מדבר בסדר ויש ימים שלא. הדיבור הוא ללא ספק אתגר לא פשוט עבורו", מספרת בתו.
"הוא בידיים טובות"
עלי היה נשוי ארבע פעמים ונולדו לו תשעה ילדים. רשדה היא בתה של חלילה, אשתו השנייה. זה 25 שנה נשוי עלי ללוני, שמטפלת בו במסירות, ורשדה מגדירה אותה "המלאך הדואג לכל צרכיו". היא מסבירה שחולי פרקינסון יכולים להאריך את חייהם במידה רבה אם הם לוקחים את התרופות שלהם כמו שצריך ומתעמלים. "כדי לעשות זאת הם זקוקים לתמיכה רבה. אם הם לא מקבלים תמיכה, הם עלולים למות כתוצאה מסיבוכים".
עלי מספרת כי בני המשפחה מפוזרים ברחבי ארה"ב, ולכן קשה להם להיפגש. "בפעם האחרונה נפגשנו כולנו ב-2005, כשפתחו את מרכז מוחמד עלי בלואיוויל. זה היה נהדר".
איך היו היחסים שלך עם אבא כילדה?
"המצב היה מורכב. הורי התגרשו ואני חייתי עם אמי. בעצם חייתי עם סבא ועם סבתא שלי, כי אמי הסתובבה בכל מיני מקומות. את אבי הייתי פוגשת מדי קיץ. היה לנו כיף ביחד. אני זוכרת שהסתובבנו ברולס רויס שלו, והוא אהב להוריד את הגג. נהגנו בלוס אנג'לס ואנשים זיהו אותו וצרחו לו. בשבילנו, כילדים, זה היה כיף. אף על פי שלא ראיתי אותו הרבה, היה כיף להיות אתו. אבי רצה שננהל חיים נורמליים. הוא לא יכול היה לתת לנו את זה בגלל הקריירה שלו. גם אחרי שאיבחנו שהוא חולה בפרקינסון, לא היה שום דבר יוצא דופן במערכת היחסים. הוא היה אותו אבא שלנו. אבל לאט לאט אפשר היה להבחין שיש לו יותר שיבושים בדיבור, שהוא צועד באטיות, ששיווי המשקל שלו נפגע".
הוא היה מוטרד ממצבו הבריאותי?
"הוא לא אמר כלום. הוא לא איבד את חוש ההומור שלו. אני שמחה מאוד שהוא נשוי ללוני. במשך שנים רבות הוא היה מוקף באנשים שניסו לנצל אותו. הוא תמיד היה נדיב מאוד, ואנשים ניסו לקחת אותו לכיוונים לא טובים. כשאתה סלבריטאי, הרבה אנשים מנסים להתקרב אליך וליהנות מפירות התהילה. היו לו מנהלים לא טובים. מאז שלוני אתו, אני מרגישה שהוא בידיים טובות".
אחת מבנותיו של עלי, לילה, התפרסמה כשפתחה בקריירת איגרוף. לבן אחד קוראים מוחמד עלי ג'וניור. "שם כבד לסחוב על הגב", אומרת עלי בחיוך. "אני לא חושבת שהייתי מסוגלת לשאת את הנטל הזה".
רשדה עלי
גיל: מעדיפה לא לומר
מצב משפחתי: נשואה + 2
מגורים: לאס וגאס
עוד משהו: בצעירותה עבדה כשחקנית והשתתפה בסרטים קצרים ובהצגות
הבת של מוחמד עלי: "יש ימים שהוא מדבר בסדר ויש ימים שלא; אבא עוד יזעזע את העולם"
חיים הנדוורקר | ניו יורק
22.7.2010 / 21:29