המשימה הלאומית של ברודט

>> מכירים את חברת yes? יס. מכירים את הסיפור של החברה הזו? יס. רוצים תזכורת קטנה וחשובה גם לבנק לאומי? יס.

ובכן, חברת הלוויין הוקמה בסוף שנות ה-90 על ידי מספר בעלי מניות ובהם בזק, יורוקום, גילת לוויינים, לוני הרציקוביץ' (ישפאר) רונלד לאודר, כלל ולידן. יו"ר החברה באותם ימים היה דוד ברודט, שבדיוק סיים קדנציה כמנכ"ל משרד האוצר.



השנים הראשונות של yes היו נוראיות מבחינה עסקית. החברה דיממה והפסידה בלי סוף, ובעלי המניות שלה היו מסוכסכים. בכיר שעבד בחברה בעבר מספר כי אחת הבעיות המרכזיות שלה היתה ריבוי בעלי המניות - ולמעשה, ריבוי האינטרסים המנוגדים. לאותו בכיר התברר כי לכל בעל מניות היה אינטרס פרטי בהשקעה בחברה. מצד אחד, כולם האמינו אז בשוק הטלוויזה הרב-ערוצית שהחל להתפתח; ומצד שני, לכולם היה משהו נוסף להשיג. בזק רצתה להילחם ב-hot כדי למנוע ממנה לחדור לתחום הטלפוניה, יורוקום מכרה ל-yes ציוד ושירותי לוויין, גילת סיפקה אף היא שירותי לוויין, הרציקוביץ' רצה לעודד צריכת מכשירי אלקטרוניקה בידורית שהוא מייבא, ולאודר קיווה שאולפני השידור וההפקה שבבעלותו יהנו מהתפתחות הענף.



ברודט נאלץ לתמרן בין כל האינטרסים האלה ולנסות להוביל את yes לחוף מבטחים. בשלב מסוים הוא פרש מהחברה והמשיך הלאה, אבל ללא ספק קיבל שיעור מעניין על מבנה שליטה בעייתי בחברה עסקית.



שפן ניסיונות



מדוע נזכרנו בסיפור הזה? כי אתמול נבחר ברודט ליו"ר החדש של בנק לאומי, שנמצא אמנם עדיין בשליטת המדינה, אך ממש בקרוב יישאר ללא מבנה שליטה מוגדר. בנק לאומי הוא שפן ניסיונות למודל חדש של בעלות על בנקים. לאחר שנים שבהן ראינו רק שני מודלים - בעלות ממשלתית או בעלות של גרעין שליטה שקיבל לכך היתר מראש מבנק ישראל - לאומי עובר למודל חדש.



במודל החדש המדינה מוכרת את כל המניות שנותרו בידיה, ומאפשרת לבעלי מניות להתארגן ולנסות להשיג שליטה בבנק. אם לא יקבלו היתר לשלוט בו, יסתפקו בעלי המניות בכך שהם ממנים דירקטורים בבנק, ומי שישלוט בפועל הוא הדירקטוריון. איך זה יעבוד? אלוהים יודע. אפילו ברודט, שנבחר אתמול לכהונה של שלוש שנים, לא יודע איך זה יעבוד. מה שברור הוא שהבנק נכנס למצב של חוסר ודאות, ורק בעוד זמן מה נדע מי הם הכוחות החזקים ששולטים בו.



בין השחקנים שמחזיקים במניות לאומי נמנים שלמה אליהו - בעל המניות הגדול בבנק (שאינו לווה של הבנק) ואנשי עסקים כמו אלפרד אקירוב, יצחק תשובה ודוד עזריאלי, שהם לווים של הבנק. ברגע שהמדינה תשלים את מכירת אחזקותיה בבנק ותסיים את החקיקה המתבקשת, יוכל כל בעל מניות שמחזיק 2.5% בבנק למנות דירקטור. ואז נראה לאן כל אחד ינסה למשוך את הבנק.



ברודט הוא האיש שאמור לעמוד על המשמר ולנהל את סבך האינטרסים הזה. עליו הוטלה המשימה להעביר את בנק לאומי בכביש הסואן הזה של מעבר מבעלות ממשלתית והנהלה יציבה, למבנה בעלות חדש וניסיוני שמזמן מאבקי שליטה וכוח בין כמה שחקנים בעלי אינטרסים שונים ומשונים.



במשחק הזה קשה שלא להתלכלך. ישראל היא מדינה קטנה וריכוזית. מערכת הבנקאות ריכוזית אף יותר ומספר בעלי ההון השולטים בכלכלה מצומצם למדי. ברודט הוא איש הגון שלא דבק בו רבב של חוסר יושר בכל הקריירה העסקית שלו, אבל גם אנשים ישרים יכולים להיקלע לפעמים למצבים עקומים. בשבועות האחרונים הוזכר לא פעם הקשר שלו למשפחת עופר שמטעמה הוא שימש בעבר יו"ר בנק מזרחי, ובאחרונה כדירקטור בחברה לישראל?



ברודט לא רואה עצמו איש של עופר או של איל הון אחר. "אף אחד לא שייך אלי ואני לא שייך לאיש", אמר השבוע, לאחר שנתקל בפרסומים שמדביקים לו קשרים הדוקים מדי למשפחת עופר.



אתמול, דקות ספורות לפני בחירתו, פרס ברודט בפני דירקטוריון הבנק את חזונו לגבי לאומי. הוא עוד לא יודע איך להתמודד עם שאלת הבעלות, אבל בכל בעלות שהיא, הוא סבור שבנק לאומי צריך למקד מאמץ בבנקאות קמעונית ומסחרית, לפתח את הפעילות הבינלאומית שלו למרות המשבר הגלובלי, ולנהל מדיניות דינמית של השקעות ריאליות שכוללת מכירה וקנייה של חברות לא בנקאיות. ברור לו לחלוטין שסביבת העבודה של הבנקים השתנתה בעקבות המשבר של 2008, ושהיא תהיה הרבה יותר מפוקחת. לכן, הוא סבור כי ניסיונו כמנכ"ל האוצר ובשורה של תפקידים במגזר העסקי-פיננסי והבנתו במאקרו כלכלה, הם תנאים יסודיים שהופכים אותו ראוי לתפקיד.



איזונים ובלמים



החדשות הטובות מישיבת דירקטוריון לאומי אתמול הן שלראשונה יש יותר ממועמד אחד לתפקיד היו"ר. קשה לדעת אם זה נובע רק מהמצב המיוחד של תקופת דמדומים במעבר מבעלות ממשלתית לפרטית, או שזה מה שיהיה מעתה ואילך בהיעדר בעל שליטה מוגדר. מדובר בחדשות טובות, משום שיו"ר בנק, כל בנק, זקוק למערכת של איזונים ובלמים, ובהיעדר כזו הוא יכול להיקלע לסחרור קשה - הוא והבנק שבראשו הוא עומד. דירקטורים שחושבים אחרת ולא מצביעים כאיש אחד הם נכס לגוף עסקי, ובוודאי לבנק הגדול בישראל.



בנק לאומי נשלט על ידי מנהליו בשני העשורים האחרונים והדירקטוריון שלו לא נחשב לפלורליסטי במיוחד. ייתכן שתרמה לכך העובדה שבראש הבנק עומדת המנכ"לית גליה מאור ובראש הדירקטוריון עמד איתן רף, שנחשבו לצוות שקול ומוצלח. אבל כעת, בשל השינוי במבנה הבעלות, ולקראת הפרישה האפשרית של מאור מניהול הבנק בשנה-שנתיים הקרובות, יש צורך ממשי בדירקטוריון מגוון, עצמאי ואמיץ שיודע לקבל החלטות מאוזנות, שקופות ונקיות - גם בתחום האשראי וניהול הסיכונים, וגם בסבב המינויים ובחירת המנכ"ל הבא. בחירת יורש/ת למאור היא אחת המשימות הראשונות של ברודט.



נ.ב.



ברודט נבחר ליו"ר לאומי והוא ייבחן בתום שלוש שנות כהונתו על כמה דברים: שמירה על מעמדו של הבנק כגדול במדינה, יצירת מערכת שמצליחה לנטרל השפעות זרות של בעלי מניות בניהולו השוטף ובחירת יורש לגליה מאור. כישלון באחד או יותר מאלה, יביא לכך שברודט ישמש יו"ר משותף של דירקטוריון לאומי לצד המפקח על הבנקים רוני חזקיהו.



כן, המודל החדש של הבעלות על לאומי מפקיד בידי המפקח הרבה מאוד סמכויות של אישור ופסילת דירקטורים, ומעורבות גבוהה מדי של המפקח בהחלטות בבנק לאומי תעיד על כך שהניסוי שנעשה במודל הבעלות של הבנק - לא עולה יפה.