דרך הייסורים של האדריכלים

>> בחינה היא אירוע מלחיץ. אבל תארו לעצמכם מצב שבו אתם נבחנים על חומר של חמש שנים, מבלי באמת לדעת מה המדדים שעל פיהם מתקיימת הבחינה. מלחיץ שבעתיים. החוויה הזו, מבחינתם של סטודנטים רבים לאדריכלות, מתקיימת לאחר שצלחו את ההגשה של פרויקט הגמר ולתחושתם כבר סיימו עם הבחינות ועם התואר - אבל על מנת שיוכלו להירשם אצל רשם המהנדסים והאדריכלים ולהתחיל בסטאז' בן שלוש שנים, חלקם צריכים לעבור בחינה נוספת בפני ועדה חיצונית. לאחר הסטאז' יש לעבור עוד בחינה, שלאחריה ניתן התואר אדריכל רשוי.

סטודנטים שסיימו ללמוד בטכניון יכולים להירשם אוטומטית אצל רשם המהנדסים והאדריכלים. לגבי שאר הבוגרים, הרשם בוחר באופן מדגמי את אחד מבתי הספר ומזמין כמה מבוגריו לוועדה. אם אותם בוגרים שנבחנו לא מראים רמה מספקת, מוזמן כל המחזור של אותו בית הספר לוועדה.



אחד מאותם סטודנטים, שמצא את עצמו בלימבו מבחינת הרישום, הוא עופר בר לב, שסיים את לימודיו בבית הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי באוניברסיטת תל אביב, ולא צלח את הוועדה. למזלו הרע של בר לב, הוא בחר לתכנן במסגרת פרויקט הגמר שלו איצטדיון - בניין מורכב מאוד לתכנון. לכן, הוא מספר שברגע שהציג את הנושא של פרויקט הגמר לוועדה, כבר זכה להזעפת פנים. "אני מנוסה בהצגת פרויקטים בפני קהל קשוח, אבל כזה קהל עוד לא פגשתי. הרגשתי שלא מעניין אותם בכלל מה תיכננתי. לא ציפיתי שיהיה קל, אבל חשבתי שלפחות יקשיבו לי".



בר לב תוהה לגבי הקריטריונים לבחינה: "לא ברור לי מהם הקריטריונים שלפיהם שופטים אותי, וכן לא ברור מדוע יש לחכות כל כך הרבה זמן לקבלת תשובה".



תמיר לביא, גם הוא מאוניברסיטת ת"א, מתאר חוויה לא נעימה ואפילו אגרסיבית. "45 דקות הצגתי את הפרויקט שלי, כל הזמן נשאלו שאלות, לעתים בטונים לא נעימים ומתקיפים. כשנגמרה הבחינה ושאלתי האם עברתי, קיבלתי את התשובה שצריך לשבור את הידיים של מי שהנחה את פרויקט הגמר שלי".



טענות לגבי אי בהירות הקריטריונים של הוועדה הועלו על ידי סטודנטים רבים; רובם חוששים להיחשף שכן עתידם עדיין נתון בידי הרשם. הסטודנטים מספרים כי הרגישו מותקפים על דברים שאינם תלויים בהם כלל כמו תוכנית הלימוד של בית הספר שבו למדו.



סטודנטית שההתנהלות שלה מול הרשם כבר עברה למכתבים בין עורכי דין, סיפרה שברגע שנכנסה בדלת הרגישה שהיא צריכה להגן על הזכות של בצלאל להעניק תואר בארכיטקטורה. "שאלו אותי איך לא לימדו אתכם דברים כאלה ואחרים. יצאתי בתחושה שהטענות לא היו ברות תגובה".



בכדי להימנע ממצב שבו כל כמה שנים בית ספר אחר לאדריכלות עולה על המוקד, הציעו בתי הספר לאדריכלות לרשם ולשר הממונה לקיים בחינה במסגרת התואר, שמי שיעבור אותה יוכל להירשם אצל הרשם. "לא התלהבתי מההצעה", מספר אינג' מונל אברהם, רשם המהנדסים והאדריכלים, "אך השר הוא זה שמאציל את הסמכות והוא קיבל החלטה". כרגע, הבחינה אינה מתקיימת בגלל חוסר שיתוף פעולה של אוניברסיטת תל אביב והטכניון (שבוגריו, כאמור, נרשמים באופן אוטומטי). "אם כולם ייבחנו אז אין לי התנגדות, ואני מתחייב שמי שייבחן יוכל להירשם", מדגיש אברהם.



אברהם מפנה את הסטודנטים שמחפשים את הקריטריונים לבחינה לאתר משרד התעשייה והמסחר שלו הוא כפוף. באתר אכן מוצגות הנחיות לגבי החומר הנדרש ואמות מידה לרישום, אבל הבעיה היא כי אדריכלות אינה מדע מדויק, ולכן נותר חופש רב לוועדה, ואמות המידה עדיין נזילות.



לשמור על יצירתיות



מה קורה עם מי שכשלו בבחינה? אם נלמד מניסיונם של הסטודנטים בבצלאל שנכשלו בשנה הקודמת, הם בבעיה. הסטודנטים כבר אינם שייכים למוסד הלימוד והם ניגשים לבחינה כיחידים. צבי אפרת, ראש בית הספר היוצא לארכיטקטורה בבצלאל, מסביר שבית הספר אינו צד מבחינה משפטית בהליך, אך הוא מדגיש שהוא עוזר, עד כמה שאפשר, למי שפונה אליו באופן אישי ופועל יחד עם ראשי בית ספר אחרים לתיקון המצב.



אפשר לטעון שלבתי הספר יש גם אחריות על רמת פרויקטי הגמר, ועליהם להבטיח כי הפרויקטים יהיו ברמה שתספק את הוועדה. עם זאת, אפרת מספר כי דווקא הרצון לעמוד בדרישות של הוועדה עלול להגביל את החופש היצירתי: "הייתי בטכניון במסגרת הענקה של פרס לפרויקטים מצטיינים. בפרויקט הגמר שזכה בפרס לא היו אפילו תוכניות חתך, וזו היתה עבודה טובה מאוד. זו דוגמה לבית ספר עם ביטחון עצמי ועומק פדגוגי, שנותן לבוגרים שלו להיות אחרים ומיוחדים, כיוון שאינו מחויב לשיקולי הוועדה".



לדעתו של אפרת, הבעיה היא בעצם קיומו של הליך הבדיקה בוועדות הרישום. "הליך הרישום צריך להיות פורמאלי בלבד, ושווה לגבי כל הסטודנטים לאדריכלות בארץ. לסטודנטים האלה יש עוד שלוש שנים סטאז' לפני שיוכלו להיות אדריכלים מורשים. אני ממליץ לרשם לתת לשוק להחליט. הרי משרדי אדריכלים לא ייקחו לעבודה, ובטח לא יעסיקו לאורך זמן, אדריכל לא טוב. בנוסף בתום שלוש השנים הללו, הם צריכים לעבור בחינה. אז למה לבצע את ההליך המקדים הזה, שהקריטריונים שלו אינם ברורים. כיום התהליך נראה שרירותי, ונתקלתי בסטודנטים טובים עם רמת מחויבות גבוהה למקצוע שלא עברו את הוועדה".