יוסי בכר: "אם אתה רוצה לקדם משהו בישראל חשוב שיהיה לך מצב פוליטי מתאים ומשבר"

"בישראל פותרים בעיות כשיש משבר. מזלנו שהמשבר הכלכלי הגדול בתחילת העשור הקדים את מה שקרה בעולם ב-2008. הרבה מדינות עושות היום את מה שעשינו ב-2003" - כך אמר יוסי בכר, יו"ר בנק דיסוקנט בפני צעירים יוצאי ברית המועצות בפסטיבל לימוד נובל בירושלים. יו"ר ועדת ההיגוי של לימוד הוא איש העסקים מתיו ברונפמן מבעלי בנק דיסקונט.



"שנת 2003 היתה שנה משברית במדינת ישראל. המדינה הוציאה הרבה יותר ממה שהכניסה, ובאותה תקופה הגעתי למשרד האוצר. זו היתה תקופה שבאמת הצלחנו לשנות דברים. אם אתה רוצה לקדם משהו במדינת ישראל חשוב שיהיה לך מצב פוליטי מתאים ומשבר. רק כך אפשר לקדם משהו בישראל. ב-2003 היתה ממשלה עם עוצמה פוליטית שהוביל שרון ועומה כלכלית בהובלת בנימין נתניהו".



לדברי בכר, התוכנית להבראת המשק היא התוכנית שעל בסיסה אישרו מדיניות מקרו כלכלית ועל בסיסה עובדים עד היום. "ממשלה צריכה להיות כמה שפחות מעורבת וליצור את הצמיחה במשק באמצעות הסקטור הפרטי".



מדד טוב להאטה כלכלית על פי בכר הוא כאשר יש האטה בגביית המיסים, כפי שישראל חווה בימים אלה. "עמדתי האישית היא שקצבאות זה דבר נורא כי הן מנציחות את העוני. זו סיטואציה איומה למשק וגם לאלה שלא מקבלים את הקצבאות, ויוצר בעיה חברתית שעוד נבכה עליה שנים קדימה. לכן ב-2003 חתכנו את נושא הקצבאות וזה העלה את אחוז המשתתפים בכוח העבודה".



"המשק הישראלי חייב לעשות הכל כדי להוציא ערבים וחרדים לעבודה. כמובן בלי התייחסות פרטנית אלא ברמה הכללית בלבד. העוני בישראל נמצא באוכלוסייה הערבית, החרדית ובאוכלוסייה של אנשים שלא מקבלים פנסיה, כמו העולים המבוגרים".



בכר הוסיף כי ישראל צריכה להבין בעתיד הקרוב שמרכז הכובד של הכלכלה עובר למזרח. המשקים האלה הופכים ממשקים יצרניים שמספקים ביקושים לשווקים צרכניים. "בעשור האחרון למדנו להתמודד עם משברים. אין לזה אח ורע בעולם. יש לנו יכולת לחזור מהר לתפקוד כלכלי. חודשיים אחרי מלחמת לבנון השנייה חזרנו לתיפקוד מלא של המשק. אנו נוטים לזלזל בזה אך היכולת הזו מסייעת לנו לחזור לפעילות במהירות".



ההרצאה נערכה במסגרת פסטיבל לימוד ירושלים 2010 שפועל למען חיזוק הזיקה אצל צעירים ישראלים יוצאי ברית המועצות לתרבות היהודית ולמדינת ישראל.