>> מה עושים בעצם כל עורכי הדין שמדברים ללא הרף על מיזוגים ורכישות? כיצד נראה מיזוג מנקודת המבט של עורכי הדין שזהו לחם חוקם? השורות הבאות הן סיפורו של מיזוג היוצא לפועל בחודשים האחרונים.
לכאורה מדובר בעוד מיזוג בין שתי חברות מתחרות בהיקף בינוני, שבו חברה אחת רוכשת את השנייה בעסקת מניות ומזומנים. אך לא זה המצב במיזוג שהושלם לפני חודשים אחדים בין עמיעד מערכות סינון לבין ארקל מערכות סינון - שני מפעלים קיבוציים הפועלים בתחום סינון המים - המשלב רגשות, תפישות עולם ויריבויות ותיקות המתפרצות בין השורות של סדרת חוזים יבשים למראה.
עמיעד וארקל הם שני מפעלים בשליטה קיבוצית - קיבוץ עמיעד מצד אחד וקיבוץ בית זרע מצד שני. שניהם ממוקמים בצפון, משני צדי הכנרת ובמרחק של 25 ק"מ זה מזה. שניהם פועלים בתחום סינון המים ונגזרותיו. למעשה, לשניהם טכנולוגיות משלימות והם מוכרים את מוצריהם בעיקר לשווקים בחו"ל.
עבור מומחי מיזוגים ורכישות מדובר בסינרגיה טבעית ובמיזוג מתבקש. השאלה היתה רק מי יקנה את מי ומתי. בפועל, נדרשו רצון טוב, קצת ציונות וגם משבר כלכלי כדי שהמיזוג ייצא לפועל.
לדברי אריק דיין, מנכ"ל עמיעד, "מדובר בשני מפעלים שהתחרו זה בזה במשך 40 שנה. היו גישושים למיזוג במשך 15 שנה, אבל הנושא הבשיל בגלל חדלות פירעון של קיבוץ בית זרע, שהיה חייב לממש נכסים. במארס 2009 הבנו שארקל מחפשים קונה".
דיין מכהן בתפקידים שונים בעמיעד יותר מעשר שנים. בשנה וחצי האחרונות הוא מנכ"ל המפעל וכעת הוא מנכ"ל החברה הממוזגת. "זה היה המיזוג הכי מסובך מבחינת ארקל כי מדובר במיזוג באותו שוק, ולכן מתעוררת בעיה של הגבלים עסקיים. צריך גם למזג את שני המפעלים והיה צריך לעבוד מול חמישה בנקים שונים", מסביר דיין.
להסכים לנטוש את היריבות
לפחות עשרה עורכי דין עבדו על המיזוג הזה - מספר לא קטן במונחים ישראליים. עו"ד מיקי ברנע, השותף המייסד של משרד ברנע ושות', עם צוות ממשרדו, ייצג את עמיעד בכל שלבי המיזוג. לדבריו, "תחרות רבת שנים ושלבי התפתחות שונים היו האתגר הראשון שהיה על עמיעד וארקל לעבור לפני שיכלו להתקדם בתהליך המיזוג". ברנע מסביר כי "כיריבות ותיקות המתחרות ראש בראש זו בזו בזירה העסקית העולמית וכחברות שמרכזן בקיבוצים שכנים, לא קל היה לצדדים לנטוש את היריבות ולבחור בתהליך שסופו מיזוג".
שני המפעלים היו בשלב שונה בהתפתחותם התאגידית. עמיעד נהפכה לחברה עוד ב-1998, גייסה הון פרטי מקבוצת גאון זמן קצר לאחר מכן, הנפיקה את מניותיה לציבור בבורסת ה-aim בלונדון בסוף 2005 ומאז מניותיה נסחרות שם. לעומתה, ארקל פעלה במסגרת של אגודה שיתופית שהשותפים בה היו קיבוץ בית זרע עצמו ועמו מפעל ברמד, שגם הוא מפעל קיבוצי השייך לקיבוץ עברון. זה האתגר המשפטי הראשון שעמד בפני עורכי הדין שהתבקשו ללוות את העסקה: ארקל היתה חייבת ליהפך באבחה אחת לחברה, לבטל את כל ההסדרים עם בעלי מניותיה שעומדים בניגוד למצב המותר בחברות ציבוריות, לאמץ הסדרים של משטר תאגידי ציבורי, ולהסכים לשווי חברה הנגזר ממחיר המניה ולמגבלות החלות והקיימות על מכירת מניות.
זהו כמובן תהליך אופייני לכל מיזוג. כל חברה פרטית המבקשת להתמזג לתוך חברה ציבורית חייבת לוותר על החלום של קפיצת מדרגה מהירה בשווי ובהיקפי פעילות שהנפקה ציבורית ראשונה אמורה להביא לה ולבעלי מניותיה. חברה המבקשת להתמזג צריכה לקבל על עצמה את השווי המיוחס לה שנגזר ממחיר מניות החברה הציבורית ולקוות שהחיבור בין החברות ייצור ערך מוסף לאורך זמן. במקרה זה התמורה ששולמה עבור ארקל כללה תשלום במזומן של 10 מיליון דולר מעמיעד לארקל והקצאה של מניות חדשות של עמיעד בעלות ערך שוק של כ-10 מיליון דולר נוספים לבעלים הנוכחיים של ארקל.
ברנע מודה כי "ככלל, מיזוג בין חברות ישראליות דומות ומתחרות כמו עמיעד וארקל - בעיקר כשהאחת ציבורית והשנייה פרטית - הוא עסקה שנידונה לכישלון".
ברנע כבר חזה בלא מעט כישלונות כאלה. למשל בתחום הדפוס הדיגיטלי לפורמטים רחבים, לא צלח הניסיון לחבר בין נור מקרופרינטרס, שנסחרה בבורסת נאסד"ק האמריקאית, לבין סייטקס וויז'ן שהיתה חברה פרטית. המיזוג בין החברות לא יצא אל הפועל לאחר שהצדדים לא הצליחו להסכים על יחסי המיזוג. לאחר כישלון המיזוג נמכרו שתי החברות ל-hp -קודם סייטקס וויז'ן ואחר כך נור מקרופרינטרס. בתחום תוכנות ניהול מערכות שידור, לא הושלם החיבור בין פילת מדיה, חברה דואלית הנסחרת בבורסות תל אביב ולונדון, לבין סינטק מדיה הפרטית.
מיזוג מאילוץ ולא מבחירה
"ניסיון העבר שלי מלמד שכדי שחיבור כזה יצלח הוא צריך להיות תולדה של לחץ. זה לא חיבור של בחירה, אלא של אילוץ", טוען ברנע. כדוגמה הוא מביא את החיבור שבוצע בתחילת שנות ה-90 בין אורבוט לאופטרוטק שייצר את אורבוטק. המניע לחיבור היה תחרות קשה בין החברות שגררה אותן להפסדים.
גם עכשיו הטריגר למיזוג היה משבר. המשבר העולמי הביא את קיבוץ בית זרע למצוקה, והקיבוץ נאלץ למנות מנהל מיוחד ולהגיע להסדר עם הבנקים הנושים. הסדר זה חייב את בית זרע לממש את הטוב שבנכסיו - ארקל. כך התקיים התנאי הראשון לקיומה של העסקה - משבר ואילוץ. השלב הבא היה החתימה על הסכם העקרונות שיוציא את העסקה אל הדרך.
זוהי כמובן שעתם הגדולה והקשה של משרד עורכי הדין - ברנע מצד עמיעד ומשרד עו"ד ישע פרימס מצד קיבוץ בית זרע וברמד. מערך ההסכמים נדרש לקחת בחשבון את האינטרסים של הגורמים המעורבים ואת התהליכים הצפויים בהמשך הדרך.
"ההחלטה על המיזוג התקבלה לפני שהגיעו אלי", אומר עו"ד פרימס, שמשרדו החיפאי מטפל בחברות, היי-טק ומקרקעין. מנקודת מבטו, השוני העיקרי במיזוג לעומת מיזוגים אחרים היה בצורך להסדיר את המשך שכירות הקרקע עליה נמצא מפעל ארקל, שממשיך לפעול במקרקעי קיבוץ בית זרע, ואת זכויות חברי הקיבוץ המועסקים בו. "אלה נושאים שלא קיימים במיזוגים אחרים", הוא מסביר.
לדברי ברנע, ההסכמים היו צריכים להיות מקובלים "גם על קיבוץ בית זרע, גם על העובדים והחברים המנהלים ומפעילים את ארקל, גם על השותפה ברמד, וגם על הבנקים הנושים של בית זרע, על חברי קיבוץ עמיעד ועל כלל בעלי המניות בעמיעד. וכמובן, על הרשויות הרגולטוריות". שורת הגופים שהיו צריכים לאשר את ההסכמים מעידה כמה גמישים מחד גיסא, וקשיחים מאידך גיסא, היו צריכים ההסכמים להיות כדי לעמוד בדרישות של הקיבוצים, הדירקטוריונים ובעלי המניות, רשות ההגבלים העסקיים, הבנקים ומטה הסדר הקיבוצים וגם כללי aim.
בצד המורכבות הרגולטורית היה צורך גם לגבש את מערכת היחסים שבין קיבוץ עמיעד לבין קיבוץ בית זרע וברמד כבעלי מניות בחברת עמיעד הממוזגת. החתימה על מערכת ההסכמים בוצעה בינואר האחרון, חודשיים לאחר חתימת הסכם העקרונות.
עמיעד וארקל הן מתחרות. ולא רק זאת, הן מחזיקות יחד כ-90% משוק מכשירי הסינון להשקיה בישראל. לאור זאת, לא ניתן להשלים את העסקה ללא קבלת אישור למיזוג מרשות ההגבלים העסקיים.
דיין ויפתח סדן, מנכ"ל ארקל, נדרשו להסברים ארוכים ומפורטים כדי לשכנע את הממונה על ההגבלים העסקיים לאשר את המיזוג. המיזוג אושר לאחר שנציגי הממונה ביקרו במפעלים ולאחר השימוע בפני רונית קן. עו"ד ניב זקלר, מומחה להגבלים עסקיים ושותף במשרד עורכי הדין וינשטוק-זקלר, ייצג את שני המפעלים בתהליך האישור. דיין אומר כי "הנחת היסוד שלנו היתה שמפני שארקל ועמיעד שולטות יחד בשוק מערכות הסינון להשקיה, ייכנסו אחרי המיזוג מתחרים חדשים לשוק. זה שוק שאין בו חסמי יבוא ואין בו מחסומים תחרותיים. אבל היינו צריכים להוכיח את זה לקן".
אישור המיזוג דרש מאמץ של כמה חודשים ושכנוע רב. למעשה, ההערכה היא שהאישור למיזוג ניתן מאחר שהממונה שוכנעה כי עבור התחרות בשוק המקומי, חיבור בין שתי חברות ישראליות מתחרות שהן יצרניות ויצואניות הוא הרע במיעוטו, וכי ללא המיזוג יתמוטט קיבוץ בית זרע.
הסדר חובות לקיבוץ
כדי שעסקת המיזוג תצא אל הפועל נדרש קיבוץ בית זרע לקבל את אישור הבנקים הנושים להסדר פרטני שיאפשר את יציאת הקיבוץ וחבריו לדרך חדשה. בית זרע הוא קיבוץ שאוכלוסייתו מבוגרת וחובותיו גדולים. מפעל ארקל הוא יהלום תעשייתי מצליח בלבו של הקיבוץ. מכירת היהלום הזה היתה חיונית כדי לפרוע את חובות הקיבוץ ולהבטיח את קיומו.
ברנע מסביר כי "הסדר כזה לא יכול היה להתקיים ללא עסקת המיזוג והתמורות שנתנה עמיעד במסגרתה". הסדרי חובות הקיבוצים מול מערכת הבנקאות נמשכו שנים ארוכות. לוחות זמנים כאלה היו יכולים לרסק בקלות את המיזוג בין עמיעד וארקל. אלא שהבנקים רחשו אמון רב לשני שחקנים דומיננטיים: טל ישועה, יו"ר דירקטוריון עמיעד, שצבר ניסיון רב בהסדרי חובות קיבוצים ובראשם ההסדרים של קיבוצי חורשים, כפר מכבי, אלון ורמות מנשה; ורן רונן, המנהל המיוחד של בית זרע. ישראל עוז, ראש מטה הסדר הקיבוצים, הטיל גם הוא את כובד משקלו כדי להשיג את הסכמת הבנקים לחתימה על המיזוג ולהסרת המכשול האחרון בעסקה.
לאחר שעורכי הדין סיימו את עבודתם, נותר החלק האמיתי: המנהלים והעובדים צריכים להוציא לפועל את תהליך החיבור בין החברות ולממש את הפוטנציאל הגלום בו לפיתוח ושיווק של מוצרים טכנולוגיים התורמים לשיפור איכות המים והקטנת הזיהומים הקיימים בהם.
מנכ"ל ארקל, יפתח סדן, מונה למשנה למנכ"ל עמיעד הממוזגת והוא מרכז את הצד הטכנולוגי בחברה. המנכ"ל דיין עוסק כיום בתהליך המיזוג. בחודשיים האחרונים תיחקר דיין סמנכ"לים בתחומים שונים בשני המפעלים כדי להחליט כיצד ייראה מבנה החברה הממוזגת, ולפני שבועיים פירסם תוכנית ארגונית-מבנית חדשה. עד היום פרשו מהחברה חמישה עובדים בלבד. "ההתייעלות העיקרית", אומר דיין, "תהיה ב-2011. עיקר ההתייעלות תהיה בייצור, בטכנולוגיה ובלוגיסטיקה. לארקל יש יכולת טכנולוגית, ואילו לעמיעד יש מערך שיווק עצמאי ב-70 מדינות. שתי החברות לא משופעות באנשים והן די משלימות זו את זו".
מיזוג אחד, שני קיבוצים 10 עורכי דין
מאת עידו באום
25.7.2010 / 6:57