בית המשפט המחוזי: מותר לבנק להצמיד הלוואה לדולר עם "שער רצפה"

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בשבוע שעבר בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנוגע ל"שער רצפה" בהלוואה צמודת דולר של בנק דיסקונט למשנתאות.



יוסף איזקסון הגיש תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית ב-2009. לטענתו, הבנק קבע שלא כדין שער רצפה לדולר בהלוואה צמודת דולר. המשמעות של הצמדה חד כיוונית כזו היא שהחזרי ההלוואה החודשיים צמודים לשער היציג בעת התשלום החודשי, רק אם השער יעלה במועד ההצמדה ביחס לשער הדולר היציג במועד התשלום. אם השער יירד, לא ישתנה השער. לדברי התובע, "ההצמדה החד כיוונית גורמת לכך שהסיכון להפסד כלכלי תמיד מוטל על כתפי הלווה, שכן ההלוואה צמודה לדולר רק אם שער הדולר עולה... הבנק מנצל את נחיתות מעמדו של הלקוח הזקוק להלוואה, ובהתאם לכך קובע תנאי בחוזה ההלוואה שאינו מאזן בין האינטרסים השונים של הצדדים".



תגובת הבנק נסמכה על החלטה של בית הדין לחוזים אחידים, שאישר בעבר סעיף הצמדה חד כיווני בהלוואה צמודת מדד. בנוסף, טען הבנק שכלווה מגופים אחרים הוא עצמו כבנק נטל הלוואות חד כיווניות צמודות דולר. לטענת הבנק, הלוואה הכוללת שער רצפה זולה יותר ושיעור הריבית נמוך יותר מהלוואה ללא שער רצפה.



השופטת אגמון-גונן, שידועה בתפיסה אנטי תאגידית, תמכה הפעם בגישת הבנק. "העובדה שלימים שער הדולר ירד בצורה ניכרת, ויתכן כי בחישוב בדיעבד היה הלקוח יוצא נשכר דווקא מהלוואה צמודת דולר ללא שער רצפה, אינה בסיס לטענת קיפוח", כתבה בהחלטתה. "אם תתקבל טענת התובע, הרי שבכל מקרה בו התנאים בשוק היו משתנים בניגוד לציפיות הלקוח בעת קבלת ההלוואה, ניתן היה לטעון לקיפוח, וזאת אין לאפשר".



לדברי השופטת, הבנק מגלם את הסיכונים מבחינתו בהלוואת משכנתא, והלקוח מצדו צריך גם הוא להחליט באיזה מסלול לבחור באותם תנאי אי ודאות. מרגע שבחר, לא ניתן לטעון עוד לקיפוח, גם אם השווקים הפיננסיים לא התנהגו בהתאם לציפיות.



בשל כך המליצה השופטת אגמון-גונן שהתביעה תידחה ללא שהתובע יצטרך לשלם לבנק הוצאות. הבנק הסכים.



(ת"א 1186-09)