"אנחנו מרגישים מרומים ומנוצלים. הנטו שלנו נחתך באלפי שקלים"

>> זה לא דבר שגרתי שעובדי היי-טק מתאגדים כדי לתקן עוול שלדעתם גרמה להם המדינה, להם ולאחרים שכמותם. אבל זה מה שקרה לנוכח החלטת משרד האוצר לכלול בחוק ההסדרים של 2009 הוראה, שבמסגרתה הועלתה תקרת השכר המרבי לתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות - מכחמש פעמים השכר הממוצע במשק לכעשר פעמים. ההוראה הזאת הוציאה את שרון דרור, העובד בחברת השבבים מארוול, משלוותו. עוצמת התסכול גרמה לו אף לרתום לטובת העניין גם 45 מעמיתיו לעבודה, שלדבריו, שמחו להתגייס למאבק.



"ההוראה החדשה היתה שיחת היום בחברה. שאלתי כמה חבר'ה אם יעניין אותם לנסות לתקן את המדינה ולא רק ליילל, וכולם הביעו הסכמה, נלהבת אפילו. באוקטובר 2009 הם תרמו מכספם כדי להצטרף לעתירה שהוגשה בעניין", סיפר דרור ל-themarker. "אנחנו מרגישים שזו רמאות, שמדינת ישראל עושקת אותנו באופן לא אתי. למה להעלות מסים דרך ביטוח לאומי? יש פקודת מס שמגדירה איך לגבות את המס ונותנת כלים להתמודד עם גביית המס, אבל ברגע שהגבייה מתבצעת דרך הביטוח הלאומי - לא מאפשרים לי להתגונן מפני זה ולעשות תכנון מס ראוי. עצמאים כמו רואי חשבון ועורכי דין מתגוננים מפני הגזירה הזאת על ידי הקמת חברות, אבל שכירים ממעמד הביניים שסוחבים את המדינה על הגב - נפגעים".

דרור (42), בעל תואר בראיית חשבון עובד במארוול זה 13 שנה וכיום מכהן בה כדירקטור לכספים ולאדמיניסטרציה. מארוול ישראל מעסיקה כ-1,100 עובדים, המהווים כ-20% מקבוצת מארוול העולמית. החברה מחזיקה בשני מרכזי פיתוח ביוקנעם ובפתח תקוה. 46 עובדי החברה הגישו בסוף השבוע שעבר לבג"ץ בקשה להכריע בדחיפות בעתירות, "כדי למנוע את התמשכות הפגיעה הקשה בזכויותיהם של המבקשים ושל רבים אחרים, כתוצאה מחקיקתו ויישומו של חוק ההסדרים החדש, כמו גם הישן".



עד יולי 2009 היה שכר של עד 38,415 שקל בחודש חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. כלומר, מי שהרוויח 50 אלף שקל בחודש, למשל, שילם ביטוח לאומי ומס בריאות כאילו הרוויח 38,415 שקל. בהוראה בחוק ההסדרים ב-2009 נקבע כי החל באוגוסט 2009 תוכפל תקרה זו ל-76,830 שקל בחודש. השינוי הגדיל משמעותית את חבות המס של בעלי שכר הגבוה מ-38,415 שקל בחודש: המס השולי על שכרם זינק מ-46% ל-58%. שיעור זה מורכב ממס הכנסה בשיעור של 46%, דמי ביטוח לאומי בשיעור של 7% ומס בריאות בשיעור 5%.



בעקבות השינוי הוגשו באוגוסט ובספטמבר 2009 שתי העתירות נגד ההוראה - האחת של לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) והשנייה של לשכת עורכי הדין. בעתירות נטען כי הכפלת התקרה היא "אפליה של שכבות הביניים, עמוד השדרה של החברה הישראלית".



העתירה שהגישה לה"ב התבססה, בין היתר, על חוות דעת משפטית של עו"ד יצחק הדרי, ראש ועדת המסים בלשכת עורכי הדין, שלפיה המס "יוטל רק על מגזר צר מאוד של שכירים בכירים, שמעסיקיהם לא יסכימו שימירו את משכורותיהם בדמי שירות של חברות שבבעלותם, כלומר רק על שכירים בכירים במוסדות ציבוריים".



לפי העתירה, תוספת דמי הביטוח הלאומי שמשלם מבוטח המשתכר 61.5 אלף שקל בחודש מהווה כ-6% מהכנסתו, ואולם מי שמשתכר כ-100 אלף שקל בחודש נושא בנטל נוסף נמוך יותר - בשיעור של 4% מהכנסתו; ומי ששכרו 200 אלף שקל בחודש נושא בנטל נוסף של 2% בלבד.



"המדינה מרמה את האזרחים"



"אני שייך למגזר שעושה מילואים ומשלם מסים בשמחה. אבל אז אני רואה משחק פוליטי מכוער, שברמאות עושקים אותי, ואני מייצג קבוצה של אנשים כמוני, שמרגישים כעס. אני מרגיש מנוצל. הנטו שלי קטן בכ-2,500 שקל בחודש. מגזרים שלמים משלמים פחות - למה שאשלם יותר? למה אני צריך לשלם יותר ביטוח לאומי כשהזכויות הסוציאליות שלי לא גדלות? המדינה מורידה מסים לחברות, אבל מישהו אחר מממן את זה. המדינה מרמה את האזרחים שלה. אולי מחר גם אני אקים חברה? אני רוצה להימנע מזה, אני לא רוצה להיות תחמן ורמאי, אבל מרגיש מרומה.



"עכשיו פתאום המדינה אומרת שהיא שוקלת להאריך את התוקף של ההחלטה וכנראה שיאריכו אותה. למה לא? זה מניב הרבה מאוד מס, מדובר במגזר שרגיל לשאת בעול, זה דומה למילואימניקים. מי שמוכן לשלם מסים ולא אוהב להיות תחמן, ממשיכים לגבות ממנו. אני לא עשיר, אני גר בגליל, בכפר ורדים, אני ישראלי פשוט".



דרור מדגיש כי הוא הגיש את העתירה כאדם פרטי ולא כבעל תפקיד בחברה, ואולם הוא טוען כי לעתירה יש השלכות גם על פעילותן של חברות בינלאומיות הפועלות בישראל, כמו מארוול.



"חברה אמריקאית שמחזיקה שלוחה בישראל מגלה שעלות השכר לעובד קופצת ב-2,000-4,000 דולר בחודש", מסביר דרור. "לפי תחשיבי ביטוח לאומי לוקחים תשלומי שכר חד פעמיים כמו אופציות ובונוסים של סוף שנה, מחלקים ל-12 ומוסיפים רטרואקטיבית לכל אחד מ-12 החודשים האחרונים, לצורך החישוב של הביטוח הלאומי.



"אם זה מעלה את עלות המעביד, נשאלת השאלה למה שהמעביד ייתן אופציות לעובדים? למה שיעסיק עובדים בישראל, שבה גם כך עלויות השכר גבוהות? כחלק ממגמה ארוכת טווח הוא יעביר את התעסוקה למדינות שעלויות העסקה שלהן נמוכות יותר".



פגיעה כפולה במעמד הביניים



בבקשת ההצטרפות באוקטובר טענו העובדים כי ההוראה החדשה הביאה לפגיעה עמוקה וחריפה בזכויותיהם. "העוול העיקרי עניינו בכך שזהו חוק המגביר את נטל מס ההכנסה במסווה של הגדלת תשלומי הביטוח הלאומי, ושנחקק בחוסר שקיפות, בדרך פוגענית, לא מידתית ולא פרוגרסיבית, והפוגע קשות ובאופן ממוקד במגזר צר של האוכלוסייה - החלק העליון של מעמד הביניים שהעותרים משתייכים אליו".



לדברי העותרים, ההוראה מטילה עליהם תשלומי מס חדשים ניכרים של 4,600 שקל בחודש, "המהווים תוספת בוטה ומופרזת לנטל המס המוטל על מגזר כה צר של נישומים".



לטענת עובדי מארוול, הפגיעה בשכירים הבכירים השייכים לחלק העליון של מעמד הביניים - שהוא המעמד הנפגע היחיד כתוצאה מההוראה - היא כפולה. ראשית, מאחר שבעוד שדמי הביטוח הלאומי המוטלים עליהם גדלים, זכאותם לגמלאות, לפי חוק הביטוח הלאומי, ממשיכה להיות מוגבלת לפי התקרה הישנה; ושנית, מאחר ששיעור נטל המס החדש המוטל עליהם גבוה משמעותית מנטל המס המוטל על משתכרים בני המעמד הגבוה, וכן מזה המוטל על עובדים שכירים ועצמאים הפועלים באמצעות חברות.



לטענת העובדים, הצטרפות לעתירה תאפשר שמירה והגנה על זכויותיהם של עובדי היי-טק נוספים, "אשר בהיעדר ארגון מקצועי יציג אין להם יכולת אמיתית להתגונן מפני פגיעה קשה בזכויותיהם החוקתיות". נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש אישרה בדצמבר את הבקשה, במהלך דיון בעתירות.



רוצים החלטה מהירה



לטענת העותרים, המיוצגים על ידי עורכי הדין ירון מהולל ונועה לב גולדשטיין, "למרות הזמן שחלף נכון למועד כתיבת שורות אלה, עדיין לא ניתנה החלטה בעניין ביטול סעיף 142 (א') לחוק ההתייעלות הכלכלית".



בכוונת היועץ המשפטי לממשלה והמוסד לביטוח לאומי להאריך את הוראת החוק הזמנית לתקופה נוספת, במסגרת חוק ההסדרים ל-2011-2012. על פי ההצעה, התקרה החדשה תהיה עד פי שמונה מהשכר הממוצע במשק ב-2011, עד פי שבעה ב-2012, ותרד בחזרה לעד פי חמישה ב-2013. באוצר טענו כי הורדת התקרה מעשר לשמונה פעמים השכר הממוצע היא איתות חיובי ומגביר אמון, ותסייע בעצירת המגמה של הקמת חברות.



בנוסף, העלאת תקרת השכר המרבי לביטוח לאומי ומס בריאות - מכחמש פעמים השכר הממוצע במשק לכעשר פעמים - הביאה לצניחה של 37% בתשלומי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות של שכירים עשירים.



"במצב דברים זה יש חשיבות מכרעת לכך שבית המשפט ייתן את החלטתו בעתירות לפני שיחוקק חוק ההסדרים החדש והגזירה החדשה והמקוממת, כמו גם הגזרה הישנה, יהפכו לעובדה מוגמרת", טוענים השכירים.



מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר בתגובה: "בעתירות התקיים דיון וניתנה עדיפות לטיפול בהן על פני תיקים אחרים. פסק הדין נמצא בתהליך כתיבה, והוא עתיד להינתן בקרוב".



מביטוח לאומי לא נמסרה תגובה.



ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "לצורך צמצום הגירעון בביטוח הלאומי, שהוא כ-3 מיליארד שקל, החליטה הממשלה על תוכנית שלפיה המעסיקים, העובדים ומקבלי הקצבאות יתרמו כל אחד את תרומתו במטרה שהגירעון יצטמצם ובעתיד לא תידרש פגיעה בקצבאות הביטוח הלאומי. אין לנו אלא להצטער על כך שדווקא מקבלי השכר הגבוה במשק הם אלה המתנערים מאחריותם החברתית".