רעידת אדמה? תבדקו את השכן שלכם

>> נניח שמחר מתרחשת רעידת אדמה אדירת ממדים ותחנת כוח של חברת החשמל קורסת - האם לחברה יש ביטוח שיאפשר לה לכסות על הנזק, שייאמד בוודאי במיליארדי שקלים? תשובה על כך, מתברר, אין.

בישראל, שבה הכל עובד בשיטת כיבוי השריפות, אין לאף גורם ממשלתי ריכוז נתונים על ההיערכות של החברות הממשלתיות השונות לרעידת אדמה, ומיותר לומר שאין כל מדיניות מחייבת בנוגע לביטוח רעידות אדמה שצריכים הגופים הממשלתיים לרכוש, כדי להגן על עצמם במקרה של רעידת אדמה קולוסאלית.



מצבן של החברות הממשלתיות הוא רק קצה הקרחון של הבעיה. במקרה של רעידת אדמה ענקית, כזו שעלולה להחריב ערים שלמות בישראל, הבעיה העיקרית לא תהיה שיקום התשתיות הממשלתיות, אלא שיקום הבתים, ושם המצב חמור פי כמה.



במלים אחרות, הבעיה אינה מה המדינה תעשה ברעידת אדמה ענקית, אלא מה אתם תעשו - ואם יש לכם בכלל יכולת לשקם את ביתכם. אם נדמה לכם שאתם מסודרים, כי אתם אנשים אחראים וביטחתם את דירתכם מפני נזקי רעידת אדמה, אתם כמובן צפויים להתפכחות מרה מהאשליות שלכם. גם אם יש לכם ביטוח מלא מפני רעידות אדמה, קיימת סבירות גבוהה כי לא תוכלו לשקם את הבית - בגלל שלשכן שלכם אין ביטוח זהה.



ייאמר מיד, מי מקוראי "הארץ" שמתגורר בבית פרטי (צמוד קרקע) פטור מהבעיה. במקרה שביתו יחרב ברעידת אדמה, יוכל הקורא המאושר הזה להפעיל את הביטוח שלו ולבנות מחדש את ביתו הפרטי. אלא שמרבית אזרחי ישראל אינם מתגוררים בבתים פרטיים. מרביתם מתגוררים בבתי דירות. קריסה של בניין דירות, שהוא רכוש משותף של כל דייריו, מחייבת שיקום משותף על ידי הדיירים כולם - אך כלל לא בטוח שכל הדיירים מבוטחים מפני רעידת אדמה.



על פי הערכות, רק כ-50% מהבתים בישראל מבוטחים מפני רעידות אדמה. זה אומר שסטטיסטית רק מחצית מהדירות בכל בניין בישראל מבוטחות. מה עושים כאשר בניין כזה קורס ורק למחצית מהדיירים יש ביטוח המאפשר את הבנייה מחדש של הבניין?



מה עושים? הפעם, מתברר, התשובה לא תהיה "בונים בניינים". בלי מחצית מהדיירים, ספק אם למחצית המבוטחת יהיה די כסף כדי לבנות מחדש את הבניין שלהם. גם אם יהיה להם די כסף לכך - מה ייעשה בדיוק עם הדירות השייכות למחצית השנייה, שאינה מבוטחת ולכן גם לא השתתפה בעלות הבנייה מחדש של הבניין? משפטית, ברור שאי אפשר יהיה לשלול את זכותם הקניינית של הדיירים האחרים לדירותיהם, ומאידך לא סביר שהמחצית האחת של הדיירים תבנה על חשבונה בחינם דירות למען המחצית השנייה, שהתרשלה ולא ביטחה את עצמה.



אז מה עושים? צוותים מיוחדים במשרד האוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה מאמצים בחודשים האחרונים את מוחם בניסיון למצוא פתרון לבעיה. בינתיים אין נוסחת קסם, וכל החלופות הנבחנות מעלות סימני שאלה כבדים.



חלופה אחת היא של הטלת חובת ביטוח מפני רעידות אדמה על כל האוכלוסייה. מכיוון שמדובר בביטוח חובה, הדרך הטובה ביותר להבטיח כי הוא ייאכף וגם ייגבה, היא באמצעות ייקור הארנונה. למשל, הוספת 300 שקל בשנה לארנונה - סכום שיוזרם לקרן ביטוח ממשלתית. רק שהיה כבר מי שהבחין כי גם כך לא כל האוכלוסייה משלמת ארנונה, ובעיקר יש ציות נמוך לארנונה בקרב אוכלוסיות חלשות. ייקור הארנונה רק יקטין את הציות למס העירוני עוד יותר. כתוצאה מכך, דווקא האוכלוסייה החלשה לא תשלם, ותישאר בלי ביטוח.



בנוסף, הטלת חובת ביטוח ממשלתית תביא מיידית לכך שכל מי שרכש ביטוח פרטי מפני רעידת אדמה יבטל את הביטוח שלו - כי מה הטעם להיות מבוטחים פעמיים. לכן, החשש הוא כי חובת ביטוח כזאת תביא בעיקר לכך שכל המבוטחים באופן פרטי יעברו להיות מבוטחים באופן ממשלתי, ותו לא.



חלופה אחרת היא הקמת קרן ביטוח ממשלתית, שתתחייב לסייע למי שאין ביכולתו לממן את בניית ביתו - מאחר שהוא לא רכש ביטוח - לאחר רעידת האדמה. עם זאת, הסיוע לא יהיה מענק כי אם הלוואה, סוג של הלוואת משכנתא ממשלתית לבנייה מחדש של ביתך ההרוס. כך, מי שהקדים ורכש ביטוח יוכל לבנות מחדש את דירתו מכספי הביטוח שיקבל. לעומת זאת, מי שהתרשל ולא קנה ביטוח, יקבל מהמדינה הלוואת משכנתא, ויוכל לבנות מחדש את דירתו, אבל תוך שהוא נשאר בעל חוב למדינה כתוצאה מכך.



המנגנון הזה נועד לנטרל את בעיית "הסיכון המוסרי" (moral hazard), כדי לא לעודד אנשים לוותר על הביטוח רק בגלל שהמדינה מתחייבת לסייע להם. עם זאת, גם המנגנון הזה נושא בחובו בעיות: הוא מחייב הקמת קרן ממשלתית גדולה ויקרה, ויש גם אוכלוסיות רבות שצפויות בכל זאת לפרש אותו כאיתות לכך שניתן לוותר על רכישת ביטוח. למשל, אוכלוסיות חלשות מאוד, שמלכתחילה הסיכוי של המדינה לגבות מהן חוב כלשהו הוא נמוך מאוד. אוכלוסיות כאלה יניחו, במידה רבה של צדק, שבמקרה שלהן כל סיוע מצד המדינה ייהפך למענק בכל מקרה - אז למה לטרוח ולרכוש ביטוח?



אז מה עושים? בינתיים לאיש אין פתרונים. הפתרון הזמין היחיד, עד שאולי תצליח המדינה להגות פתרון כולל, הוא להמשיך ולרכוש ביטוח נגד רעידות אדמה - ולהתפלל כי גם השכן שלכם נוהג כמותכם.