מנכ"ל תעש: רק 300 מיליון ש' מפרידים בינינו להפרטה היסטורית

>> "רק 300 מיליון שקל מפרידים בינינו להסכמה הסטורית על הפרטת התעשייה הצבאית" - כך אמר בסוף השבוע אבי פלדר, מנכ"ל התעשייה הצבאית לישראל (תעש).

הסכום הוא ההפרש בין הצעת משרד האוצר למתן רשת ביטחון של 400 מיליון שקל לעובדי תעש שיישארו בה לאחר ההפרטה, ל-700 מיליון שקל שהנהלת החברה מבקשת. אחרי ההפרטה יישארו בחברה 1,050 עובדים ותיקים, וועד העובדים מעוניין להבטיח את תנאי פרישתם אם הבעלים החדשים יבקש לפטרם.



"למעשה, על הפער הזה ?תקועה' ההפרטה של תעש. ברצון טוב אפשר לסגור את זה בישיבה של שעתיים", הוסיף פלדר בראיון ל-themarker. לדבריו, הנהלת תעש הציעה לממשלה לחלק את רשת הביטחון, כך ש-500 מיליון שקל יהיו ערבויות שיופקדו בידי נאמן, ו-200 מיליון שקל - ערבויות מסוג אחר. "יש פה הזדמנות היסטורית. בואו לא נפספס את זה. אנחנו רוצים לסיים את דיוני ההפרטה ברוח טובה", אמר פלדר.



ועד עובדי תעש הסכים להפרטת החברה, אך דורש שהיא תתבצע באמצעות הנפקה בבורסה בשלב ראשון, כדי להבטיח את הסדרת המבנה הפיננסי של החברה על ידי הממשלה בצורה שקופה למשקיעים.



מתווה ההפרטה שנוי במחלוקת. רשות החברות הממשלתיות בראשות דורון כהן סבורה כי לא ניתן להנפיק את תעש במצבה הפיננסי הקשה, וכי עדיף למכור אותה למשקיע. בגיבוי ההסתדרות הוסכם כי רואה החשבון ראובן שיף יקבע אם ניתן להנפיק את החברה. מתעש נמסר כי עבודתו של שיף הוכנסה להקפאה עד להסדר בנושא רשת הביטחון.



הצעה נוספת של הנהלת תעש לממשלה היא לגייס איגרות חוב מגופים מוסדיים בשוק ההון בהיקף של 250 מיליון שקל מיד לאחר החתימה על הסכם העקרונות לגבי ההפרטה. "ניתן לעשות את זה חצי שנה ממועד החתימה", אמר פלדר.



הדיונים על הפרטת תעש נמשכים בחמש ועדות משותפות לממשלה, לחברה ולעובדים. אלה עוסקות ברשת הביטחון, השארת קווי ייצור אסטרטגיים, מבנה ההון והקרקעות של החברה. לדברי פלדר, ההבנות עם הממשלה כוללות התייעלות תפעולית בהיקף של 200-250 מיליון שקל בשנה. ההתייעלות תבוא מפיטורי 950 עובדים, שעליהם הוסכם, ומצמצום הוצאות, כמו ארנונה, עם פינוי אלפי דונמים שבבעלות החברה ברמת השרון ובחיפה. החברה הציעה לפנות עד 2020 שטח של 6,000 דונם באיזור רמת השרון.



החטיבה היחידה בתעש שמפסידה היא חטיבת התחמושת הכבדה, שאותה מפעילה החברה בעיקר עבור משרד הביטחון. "יש שם הוצאה עודפת של 250 מיליון שקל בשנה", הודה פלדר. לדבריו, מכיוון שלממשלת ישראל עניין בהשארת קווי ייצור אלה, בימים אלה מתנהלים מגעים להבטחת הזרמת הזמנות לחטיבה.



"אם המדינה מעוניינת שתהיה כימיה צבאית בישראל, אנחנו מבקשים שתהיה הזמנה שתתאים לזה, כמקובל בארה"ב ובבריטניה, לדוגמה. אם משרד הביטחון רוצה שקווי הייצור האסטרטגיים יישארו, הוא צריך להוציא הזמנות בסכום של 700-900 מיליון שקל לתעש בשנה", אמר פלדר. לדבריו, תעש מעוניינת בהסכם ל-10 שנים, ואילו משרד הביטחון מדבר על חמש שנים.



בנוסף, גובשה הסכמה עם העובדים כי מתוך 1,150 עובדי החטיבה יפרשו כ-650 עובדים.



יחד עם הכלכלן יעקב שיינין גיבשה תעש תוכנית הבראה, שבמסגרתה החברה תתמקד ברכב קרבי והשבחותיו, במערכות ארטילריה מדויקות (תותחים ורקטות), בחימוש חכם ומדויק ובתשתיות אסטרטגיות, דוגמת מנועי לוויינים וטילים. לצורך זה החלה החברה בגיוס 70 עובדים חדשים, בהם מהנדסי מערכות, פיסיקאים ואנשי אווירונאוטיקה ואלקטרוניקה.



1.9 מיליארד שקל גרעון



המודל העסקי של תעש מבוסס על הגעה ב-2015 למכירות בהיקף של 2.7 מיליארד שקל, מהן 25% רווח גולמי ו-5% רווח נקי - זה מצמיחה פנימית, לפני מיזוגים ורכישות. היצוא יישאר 70% מהמכירות, ואילו המכירות לעובד יגדלו ב-70%. ב-2010 מכרו 3,500 עובדי החברה ב-500 מיליון דולר, המהווים 700 אלף דולר לעובד.



מבנה ההון של תעש כולל גרעון של 1.9 מיליארד שקל בהון העצמי וחוב לבנקים בשיעור של 10% מפעילותה השוטפת. תעש מבקשת למחוק הלוואת בעלים (המדינה) ב-900 מיליון שקל ולקחת על עצמה את יתרת התשלום לפנסיונרים עד 2012, סכום המוערך ב-130 מיליון שקל (לאחר מכן התשלומים יעברו מחברת מבטחים).



התוכנית העסקית של תעש כוללת צפי ל-2010 של מכירות ב-500 מיליון דולר והפסד תפעולי של 37 מיליון דולר. בהנחה שההפרטה תצא לדרך, צופים בחברה שב-2015 יגיעו המכירות ל-720 מיליון דולר והרווח התפעולי ל-57 מיליון דולר.



בהנחה שתוכנית ההבראה תחתם בקרוב ותופעל מיידית, צופה החברה עלייה במכירות ל-530 מיליון דולר ב-2011, ועלייה ברווח התפעולי ל-46 מיליון דולר ב-2011.