מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, שיגר באחרונה מכתב לגורמים המרכזיים המעורבים במחלוקת על הפרטת תעש, וקרא להם להשלים את הדיונים על-פי המתווה שפירט. המתווה של שני מאמץ את עמדת העובדים וההסתדרות, המנוגדת לעמדת משרד האוצר, ואף מציע כספים ונכסים מעבר לכך על חשבון קופת המדינה.
שני סיים את מכתבו בהצעה לקבל את המלצתו, או לדון בשתי חלופות: סגירתה ופתיחתה לאלתר מחדש של תעש, בתנאי עבודה חדשים, או מכירתה בחלקים. "אני קורא לשבת לשולחן המשא ומתן על הכתוב במסמכי זה. באם לא כן, ראוי שנחשוב כולנו על מתווה אחר לחלוטין, במתווה סגירה/פתיחה, או מכירה לא כמקשה אחת", כתב שני במכתבו ליו"ר ההסתדרות עופר עיני, למנכ"ל תעש אבי פלדר, לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון אהוד ברק ולשר האוצר יובל שטייניץ.
מודל סגירה/פתיחה קודם התבצע ברפא"ל, כשנהפכה מיחידת סמך לחברה ממשלתית. באופן טכני, החברה נסגרה, תוך תשלום פיצויים לעובדיה שפוטרו, ומיד לאחר מכן נפתחה מחדש בתנאים שנקבעו על ידי הממשלה והנהלת החברה.
בסוגיית הפרטת תעש היתה בעבר הסכמה בין הממשלה לחברה, בנוגע למתווה ההפרטה - שכלל הנפקה של עד 49% ממניות החברה ולאחר מכן מכירת יתרת המניות למשקיע. מנהל רשות החברות הממשלתיות, דורון כהן, סבר שלא ניתן להנפיק את תעש, והציע למכור אותה למשקיע. העובדים התנגדו בתוקף ונהנו מתמיכתה של ההנהלה. באחרונה הוסכם כי רואה החשבון ראובן שיף יבחן אם ניתן להנפיק את החברה.
בנוסף קיימת מחלוקת נוספת בין משרד האוצר לעובדים על גובה רשת הביטחון שתועמד לרשות 1,050 עובדים מבוגרים, שיישארו בחברה לאחר ההפרטה - כלומר על תנאי הפיצויים של העובדים במקרה שיפוטרו. העובדים רוצים רשת של כ-700 מיליון שקל, ושהכספים יועברו לידי נאמן. משרד האוצר מוכן לרשת של 400 מיליון שקל, מבלי לבצע הוצאה פיסית של הכספים מהקופה הציבורית.
מתווה ההפרטה שמציע שני כולל תהליך הנפקה ומיד אחריו ברצף תהליך מכירה למשקיע. משרדו של שיף יבחן ויגדיר את התנאים המחייבים כל צד - משרד האוצר, ההסתדרות ומשרד הביטחון - ואלה יעמדו בהחלטות שיתקבלו. אם יוגדר סכום כסף שיש להעביר לתעש לצורך גישור, כדי להעביר את החברה להון חיובי לקראת ההנפקה, הסכום לא יהיה יותר מ-300 מיליון שקל. לקראת ההנפקה תמחוק המדינה את כל חובות תעש ואת ההלוואות שנטלה.
בנוסף, המדינה תעביר לבעלות תעש את הקרקעות שעליהן היא ממוקמת. דרישה זו אינה כלולה ברשימת הדרישות של תעש מהמדינה. להיפך, מנכ"ל תעש אמר כי החברה מוכנה להעביר למדינה את הקרקעות ללא תמורה.
העובדים חוששים מפיטורים המוניים
שני הציע כי לאחר הנפקת 49% מתעש יתנהל המשך ההפרטה על פי העיתוי והמתכונת שתקבע הממשלה. משרד האוצר מעוניין לבצע את המכירה יחד עם ההנפקה. החשש של העובדים הוא משלב המכירה למשקיע, שעלול להחליט על פיטורים המוניים.
לגבי תנאי הפרישה של העובדים הציג שני מתווה העולה בקנה אחד עם דרישות העובדים ומנוגד לעמדת משרד האוצר. הצעתו כוללת תשלום של 1.1 מיליארד שקל לפרישת 950 עובדים - סעיף שעליו קיימת הסכמה עם האוצר. עם זאת, שני מציע רשת ביטחון ל-1,050 עובדים נוספים ותיקים שיישארו בחברה, בהיקף של 670 מיליון שקל - קרוב לדרישת העובדים ובניגוד לעמדת האוצר.
שני הציע כי המדינה תעביר 670 מיליון שקל לטובת ההפרטה עוד לפני המהלך. מחציתם ישמשו להפקדה ברשת הביטחון, ומחציתם יועברו לחברה וישמשו לניהול שוטף (הון חוזר).
בנוסף מציע שני כי המדינה תעמיד לחברה ולעובדים 140 מיליון שקל להתחייבויות פנסיוניות עד 2012, שהנהלת תעש מציעה לממן אותן בעצמה.
מאחר שלתעש כמה קווי ייצור אסטרטגיים, ששמירתם חשובה למערכת הביטחון ואחזקתם גוררת הפסדים, ניהלה החברה מגעים עם משרד הביטחון לגבי עתידם. שני ציין כי משרדו מוכן להתחייב להזרמת ביקושים לקווים אלה בתעש בהיקף של 750 מיליון שקל בשנה למשך שלוש שנים, בעוד שבתעש מבקשים התחייבות ל-10 שנים.
עוד קובע שני כי משרד הביטחון יסדיר את הסידורים הנדרשים להבטיח לו גרעין שליטה בחברה לאחר הפרטתה. שני מסביר במכתבו כי "אף שמדובר בכסף גדול, ראוי שנדע כי באם נמשיך להעביר משכורות מדי חודש, הרי שממילא במצטבר נגיע לסכומים שהם מעבר למחלוקת הנוכחית".
על הנסיבות לשליחת מכתבו כתב שני כי נוכח התהליך העגום של הפרטת תעש הוא מעז לשאול "האם אם אנחנו מעוניינים בכך? שכן באם יש רצון, מוכנות, עניין ואינטרס - תגיע גם היכולת".
שני מנסה להעביר את הדיון בהפרטה מרמת הפקידות הבכירה, ובראשה מנהל רשות החברות הממשלתיות, לדרג המיניסטריאלי. "החלטתי להניח במסמכי את עיקרי המצע שעליו ראוי כי יהיה דיון סופי ומסכם בהתערבות הקברניטים", ציין.
ממשרד האוצר נמסר כי הפתרון למשבר בחברת תעש הוא צעדי הבראה על ידי הנהלת החברה וניהול משא ומתן רציני עם העובדים.