המפקח על הביטוח במשרד האוצר עודד שריג, הטיל על חברת הביטוח קנסות בהיקף חסר תקדים של כ-14 מליון שקל. כמו כן, החליט המפקח להטיל, באופן תקדימי, קנס אישי בסכום של כ-400 אלף שקל על מנכ"ל החברה - ארי קלמן - בגין אחריותו הישירה לכשלים שנמצאו בחברה. הפרשה נחשפה לראשונה ב-TheMarker, ובעקבות כך המפקח פתח בהליך הבדיקה.
נוסף לעיצומים ולקנסות, הורה המפקח לחברה להשיב סכום כולל של כ-10 מיליון שקל לתיק המשתתף של החברה. סכום ההשבה מבוסס על חישוב שמרני של התשואה החלופית לו ההלוואות לא היו נכללות בתיק המשתתף. עם זאת, היות שהוגשה לבימ"ש תובענה ייצוגית בשאלת קיומו והיקפו של הנזק שנגרם למבוטחי החברה בתהליך האמור, המפקח דחה את ביצוע ההשבה עד למועד בו יפסוק ביהמ"ש בעניין ולכל המאוחר עד לתאריך 31 לדצמבר 2011.
כמו כן המפקח הורה לחברה לבצע את הפעולות המפורטות להלן, במטרה למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד: (א) החברה תמפה את כל התהליכים הקשורים בהעמדת הלוואות ללקוחות או לסוכני החברה ותכין תוכנית עבודה להשלמת הפערים שהתגלו. (ב) הדירקטוריון יערוך דיון מקיף בכשלים המערכתיים והניהוליים שהתגלו בתהליך ובדרכי הטיפול בהם. (ג) הדירקטוריון יוודא קיומם של נהלים פנימיים הכוללים מנגנוני דיווח מובנים, שהוראותיהם עולות בקנה אחד עם הוראות הדין. (ד) החברה תמנה קצין ציות, שתפקידו להבטיח עמידת החברה בהוראות הדין השונות.
החברה נדרשה לדווח למפקח בלוחות זמנים מוגדרים, על יישום הנחיות המפורטות לעיל, תוך צירוף פרוטוקולים ואסמכתאות מבססות.
כשלים ותרבות ארגונית בעייתית
דו"ח ביקורת שערך המפקח על הביטוח במנורה מבטחים ביטוח, בשיתוף עם משרד רו"ח ברלב, העלה כי, בתקופה שבין ינואר 2005 לבין מארס 2007, העניקה החברה הלוואות בשעבוד פוליסות ביטוח חיים, מבלי שנצברו בפוליסות ערכי פדיון ומבלי שהחברה קיבלה בטוחות מספקות להבטחת פירעונן. במהלך תקופה זו, העמידה החברה הלוואות מיוחדות בהיקף של כ- 150 מיליון שקל. ההלוואות המיוחדות נרשמו בדיווחי החברה כהלוואות מפוליסות ביטוח חיים וניתנו מכספי תיק המשתתף ברווחים. בתהליך היו מעורבים דרגים בכירים בחברה, ובכללם מנכ"ל החברה - מר ארי קלמן וראש אגף ביטוח חיים דאז - מר ירון דוויק.
הביקורת מצאה כשלים בהליך העמדת ההלוואות המיוחדות, ברישום, בפיקוח ובדיווח עליהן. הביקורת גם חשפה תרבות ארגונית בעייתית, שהיוותה כר נוח להיווצרות הליקויים האמורים, ומנעה את זיהויים והטיפול בהם מבעוד מועד. יודגש כי, על אף חומרת הכשלים, בשום שלב לא עלה חשש ליציבות החברה.
בדו"ח נטען כי מנכ"ל החברה כשל ניהולית בכך, שלא ווידא כי ההלוואות שאישר ניתנות בהתאם להוראות הדין ושאינן חושפות את החברה לסיכונים בלתי סבירים. המנכ"ל לא ייחס תשומת לב ראויה לבעיות יישומיות שהובאו לפתחו, שנבעו מכך שההלוואות המיוחדות לא תאמו את הוראות הדין. גם לאחר שהתבררו למנכ"ל הכשלים בתהליך וכי נגרם לחברה נזק ישיר, הוא הותיר את מנהל אגף ביטוח חיים בתפקידו במשך כשנתיים נוספות, ואף המליץ לדירקטוריון החברה להעניק לו בונוסים שנתיים גבוהים בגין התקופה בה ניתנו ההלוואות.
וועדת הביקורת ודירקטוריון החברה כשלו אף הם בהבנת חומרת הליקויים שהועלו בפניהם בכך, שלא דרשו לעצור את התהליך לאלתר, לא דרשו למצות את הדין עם המעורבים הישירים בתהליך ואף אישרו למנהל אגף ביטוח חיים ולמנכ"ל בונוסים בגין תקופת ההלוואות.
בהתאם לנדרש בהוראות הדין, המפקח על הביטוח יאפשר לחברה ולמנכ"ל, ככל שאלה ימצאו לנכון, להשמיע את טענותיהם ביחס לקביעות המפורטות לעיל בפני ועדות העיצומים והקנסות. במקביל, פועל האגף למצות את הדין עם גורמים נוספים שנטלו חלק מהותי בהליך האמור, ושאינם חלק מהחברה כיום, לרבות סוכנויות ביטוח ועובדים לשעבר.
המפקח על הביטוח, פרופ' עודד שריג: "ההחלטות שהתקבלו מדגישות את החשיבות שאגף שוק ההון ואני בראשו מייחסים להקפדה על ניהול איכותי של זכויות פנסיוניות של הציבור. לפיכך, מצאנו לנכון להעלות את רף האחריות הנדרשת הן ברמת החברה והן ברמת נושאי המשרה הבכירים בה".