ביה"ד הארצי של לשכת עוה"ד: הקלטה של שיחה במסדרון בית משפט אינה האזנת סתר

מתי הקלטה של עורך דין במסדרונות בית המשפט תיחשב להאזנת סתר? בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין דן בעניין זה כשזיכה את עו"ד שי רוטנשטרייך מעבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, ובמעשה הפוגע בכבוד המקצוע.



לפי הנטען, רוטנשטרייך שלח את אביו להקליט את עו"ד יצחק נטוביץ, בשעה ששוחח עם מרשתו בנוגע למגעים לפשרה שניהלו בתיק שבו ייצג רוטנשטרייך. בית הדין המשמעתי המחוזי קבע כי מדובר בהאזנת סתר אסורה, שבה צד שאינו מעורב בשיחה מקליט שני אנשים. אמנם קבע בית הדין שרוטנשטרייך לא הקליט ולא ידע שאביו מקליט את השיחה, אך הרשיעו בכך שהגיש את הקלטות לבית המשפט במסגרת תביעה דיבה שניהל נגד עו"ד תמר קידר שנשמעה מגדפת אותו בשיחה.



בית הדין המשמעתי המחוזי אמר בהחלטתו: "לא יעלה על הדעת כי עורך דין יטול חלק בשימוש בהקלטה בין חברו למקצוע ללקוחות אותו חבר, שכן התרת הרסן במקרה זה תוביל לפגיעה במקצוע עריכת הדין ותמנע מעורכי הדין לבצע עבודתם נאמנה, מחשש כי חברם או מי מטעמו מקליט שיחות פנימיות". על רוטנשטרייך נגזר עונש של השעייה בפועל של תשעה חודשים והשעייה על תנאי לחצי שנה. הוא חויב בהוצאות בסך 5,000 שקל לזכות הלשכה.



בערעור לבית הדין הארצי טען רוטנשטרייך כי אין זו האזנת סתר אסורה והשיחה התנהלה במסדרון בית משפט בקולות רמים, כשהדברים הבוטים כלפיו נשמעו היטב. בנסיבות אלה, רשאי היה אביו להקליט את השיחה.



בית הדין הארצי הפך את ההחלטה וקבע כי אין מדובר בהאזנת סתר. אין מחלוקת, נקבע, שהשיחה התנהלה במסדרון בית המשפט ונשמעו בה מלים בוטות בנוגע לרוטנשטרייך. בערעור התברר כי לא היה מדובר בשיחה דיסקרטית בין עורך דין ללקוח שהוקלטה בחשאי, אלא בשיחה בין בעלי הדין. יתרה מזו, מתוך מסמכים שהוגשו בתביעת דיבה עלה כי רוטנשטרייך היה שותף שקט לשיחה.



אב בית הדין הוא עו"ד חיים משגב. שני הדיינים האחרים היו עדו דיבון ומרים רכטמן.



(בד"א 71/09, 67/09)