בניגוד לתחזיות: בנק ישראל העלה הערב את הריבית ב-0.25% ל-1.75%. בסקר שערכה ספקית המידע הפיננסית בלומברג בימים האחרונים העריכו 11 מתוך 16 כלכלנים כי הריבית תוותר ללא שינוי ורק 5 כלכלנים העריכו כי הריבית תועלה ב-0.25% ל-1.75%.
לפני 11 ימים נודע כי מדד המחירים לצרכן - אחד הפרמטרים העיקריים אותם בוחן הבנק בבואו לקבוע את הריבית - עלה בחודש יוני ב-0.3% ומתחילת השנה עלה המדד ב-0.7%. ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת האינפלציה ב-2.4%. יעד האינפלציה הממשלתי עומד על 1%-3%.
בנק ישראל מתמודד בחודשים האחרונים עם שני כוחות מנוגדים: מצד אחד, הוא מעוניין להעלות הריבית לרמה "נורמלית" ולצנן בכך את העלייה במחירי הבתים שמייצרת אינפלציה. העלאה זו מתעכבת כבר כמה חודשים שכן הפעם האחרונה בה העלה בנק ישראל את הריבית היתה בסוף חודש מארס אז עלתה הריבית מ-1.25% ל-1.5%. הסיבה לכך היא שהעלאת ריבית עשויה לחזק את השקל - דבר שיפגע ביצואנים ומכאן גם בצמיחה. בנוסף, מעידים הנתונים המקרו-כלכליים על התמתנות בשיעור הצמיחה דבר התומך בריבית נמוכה.
הסיבה: עלייה בציפיות לאינפלציה לצד הערכות צמיחה אופטימיות
בסופו של דבר הכריעה העלייה הניכרת בתחזיות האינפלציה של בנק ישראל ושל החזאים לשנה הקרובה, לצד ניתוח שערך בנק ישראל וממנו עולה כי תחזיות הצמיחה נותרו ללא שינוי: הערכות בנק ישראל והערכות החזאים הן שהאינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים תמשיך לרדת בחודשים הקרובים. אולם, תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הקרובים (יולי 2010 עד יוני 2011) עלו בשיעור ניכר - מ-2.6% בממוצע בסוף יוני לממוצע של 3.2% באמצע יולי.
בנושא הצמיחה, תומכים האינדיקטורים והנתונים שנוספו החודש בהערכה שברבעון השני של 2010 נמשך הגידול של הפעילות העסקית. מרבית האינדיקטורים מראים תמונה חיובית, אך חלקם מצביעים על האטה של הפעילות, אולי אף משמעותית, במהלך הרבעון השני. מרבית המקורות שלימדו על האטה בקצב ההתאוששות של שוק העבודה ברבעון הראשון מלמדים על חזרה לקצב התאוששות מהיר יותר ברבעון השני. עם אלה נמנים בעיקר נתוני המגמה של האבטלה לחודש יוני, המצביעים על ירידת האבטלה לשיעור של 6.5%.
בבנק ישראל כותבים שוב כי ההחלטה להעלות את הריבית לחודש אוגוסט לרמה של 1.75% עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמאלית" שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך ההתאוששות בפעילות המשק, תוך שמירה על היציבות הפיננסית.
מסלול הריבית יקבע בהתאם לסביבת האינפלציה, להתבססות הצמיחה במשק הישראלי והעולמי, למדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. בבנק מדגישים כי "גם לאחר העלאה זו, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה" - כלומר בבנק מציינים כי גם לאחר ההעלאה, ממשיכה הריבית להיות נמוכה בראייה היסטורית.
תחזיות האינפלציה של בנק ישראל ושל החזאים והציפיות משוק ההון לשנה קדימה נמצאות בסביבת הגבול העליון של יעד האינפלציה. הערכת בנק ישראל לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים עודכנה כלפי מעלה בעקבות החלשות השקל (במונחים של שער החליפין האפקטיבי) בחודש האחרון, המשך עליית מחירי הדיור וההעלאה המתוכננת של המיסים העקיפים.
"מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב מהיר"
בבנק ישראל כותבים כי מחירי הדירות ומדד הדיור (שכר הדירה) ממשיכים לעלות בקצב מהיר לצד המשך התרחבות מהירה באשראי לדיור.
אינדיקאטורים לפעילות הריאלית שנוספו החודש מצביעים על תמונה מעורבת. חלקם מצביעים על המשך ההתרחבות ועל המשך ירידת האבטלה; חלקם מצביעים על האטה בפעילות ובפרט ביצוא. ניתוח של מכלול הנתונים מוביל להערכה לפיה תימשך הצמיחה החיובית בהתאם לתחזיות המוקדמות של בנק ישראל תוך צמצום הדרגתי של פער התוצר.
ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות מאוד ובעקבות ההתפתחויות האחרונות צפויות להישאר נמוכות למשך זמן רב. יחד עם זאת מספר בנקים מרכזיים במשקים שכבר צומחים מהר יחסית, המשיכו בתהליך של העלאה בריבית גם בחודש האחרון וצפויים להמשיך לעשות זאת בזמן הקרוב.