בית המשפט העליון בארה"ב מסייע לחברות ההיי-טק

>> לפני שיצא לפגרת הקיץ, נתן בית המשפט העליון של ארה"ב את הכרעתו בתיק בילסקי נגד קאפוס בסוגיה שמעסיקה מיליוני ממציאים בעולם. מדובר באחד מפסקי הדין החשובים ביותר שניתנו בעשורים האחרונים בנושא פטנטים, המבהיר את עמדת בית המשפט שלפיה אין מניעה עקרונית, לפחות בארה"ב, לרשום פטנטים על "שיטות לעשיית עסקים".

בפסק הדין מאשר ביהמ"ש את פסק דינו של ביהמ"ש לערעורים הפדרלי וקובע שהאמצאה של המבקש אינה כשירה לרישום כפטנט לפי החוק האמריקאי, שכן היא אינה תהליך ואינה נופלת בגדר אחת מהקטגוריות שקובע החוק האמריקאי ככזו שאפשר להגן עליה בפטנט. עם זאת, ביהמ"ש קובע שהמבחן הקודם שבו עשה שימוש ביהמ"ש לערעורים, שלפיו ניתן לרשום פטנט על תהליך רק אם הוא קשור למכונה ספציפית או מכשיר, או שהפך חפץ או חומר מסוים לחומר או דבר אחר, אינו עוד המבחן היחיד לקביעת כשירותה של אמצאה המהווה שיטה לעשיית עסקים להירשם כפטנט, אם כי הוא עדיין מבחן חשוב ויכול לשמש ככלי עזר. בקביעתו זו הרחיב ביהמ"ש את האפשרות של חברות רבות וממציאים להגן על שיטות לעשיית עסקים באמצעות רישום פטנט בארה"ב.



ההגנה על אמצאות שעניינן שיטות לעשיית עסקים קיבלה משנה חשיבות דווקא ב-20 השנים האחרונות, לאור היישום של שיטות אלה בתחום המסחר האלקטרוני באינטרנט ובתחומי הפיננסים, הבנקאות, הביטוח והמס. כך, חברות רבות לקחו שיטות מוכרות בעולם הפיסי לביצוע עסקות וגידור של סיכונים, ובאמצעות שימוש באלגוריתמים מתמטיים הפכו אותן לשימושיות גם בעולם האלקטרוני ובמרחב הווירטואלי.



בעניין בילסקי מדובר היה בשיטה שמסבירה כיצד מוכרים וקונים של סחורות בשווקי האנרגיה יכולים להתגונן או לגדר סיכונים הנובעים משינויי מחירים. קבלת הגנה פטנטית על שיטה לעשיית עסקים מעניקה מונופולין לבעל האמצאה ומונעת מכל מתחריו מלעשות שימוש באותה שיטה לעשיית עסקים ולהתחרות בבעל הפטנט עד לפקיעת הפטנט. בכך זוכה בעל הפטנט ליתרון מסחרי אדיר, המאפשר לו לנצל את הפטנט כדי למנוע תחרות מסחרית בחסות החוק.



ההשלכות של פסק הדין רלוונטיות לתעשיית ההיי-טק בישראל, שכן חברות ישראליות רבות מתמקדות בפיתוח כלים ותוכנות בתחום המסחר האלקטרוני, והאפשרות לקבל הגנה פטנטית בארה"ב, שהיא שוק היעד העיקרי והכלכלה המפותחת בעולם, מעצימות את ערך אותם כלים ותוכנות.



בישראל, רשם הפטנטים הביע דעתו בעבר כי לא ניתן לקבל הגנה פטנטית על שיטות לעשיית עסקים, בעיקר משום שהן אינן מקיימות את הדרישה של חוק הפטנטים, שהאמצאה תהיה "בתחום טכנולוגי". מעניין יהיה לראות אם וכיצד תשפיע ההחלטה בעניין בילסקי על הדין הנוהג בישראל בנושא, וכיצד יכריע בית המשפט העליון בישראל כשהסוגיה תונח לפתחו.



הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדוויין ומרכז את תחום ליטיגציית הקניין הרוחני במשרד