ההימור של פישר

החלטת הנגיד סטנלי פישר להעלות את הריבית באוגוסט ב-0.25% ל-1.75% הפתיעה, וניתן לשער גם כי לא התקבלה פה אחד בצמרת המוניטרית של בנק ישראל. ייתכן גם כי ההחלטה להעלות את הריבית לא היתה זוכה לרוב קולות בוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שהיתה אמורה להתחיל לפעול כבר מזמן לפי חוק בנק ישראל החדש.

מדוע החליט הנגיד להעלות את הריבית? הודעת בנק ישראל נוקבת בארבע סיבות: החשש לעלייה חוזרת באינפלציה, אל מעבר לגבול העליון של יעד האינפלציה השנתי של הממשלה (1.0%-3.0%); המשך העלייה המהירה במחירי הדיור ובאשראי לדיור; ציפייה כי הצמיחה במשק תימשך בהתאם להערכות המוקדמות; והחלטת בנקים מרכזיים בעולם, אמנם לא הגדולים שבהם, להעלות ריבית בחודשים האחרונים בעקבות התאוששות המשקים שלהם. בין הבנקים שהעלו ריבית נמנים הבנקים המרכזיים של אוסטרליה, נורווגיה, הודו, ברזיל וקנדה.

נראה כי הנגיד סבור כי רצוי שישראל תצטרף לרשימה המכובדת של מדינות המודיעות עתה כמעט באופן רשמי כי הן בתהליך סופי של יציאה מהמשבר הכלכלי העולמי. בתחילת השנה, ההערכה במשק היתה כי הריבית בישראל תעלה עד סוף השנה לרמה של 2.50% ואולי אף ל-3.0%. כעת ברור למדי כי הנגיד מעלה את הריבית בצורה אטית ומדודה מאוד, וכי עד סוף 2010 ריבית הבסיס בישראל לא תהיה גבוהה מ-2.0%.

המגזר העסקי הגיב בצער, וחלק ממנו אף בזעם, על החלטת הנגיד להעלות את הריבית. העלאה עלולה לפגוע בצמיחה וביצוא המשק, שבאחרונה מציגים נתונים מעודדים פחות.

העלאת הריבית תביא, ללא ספק, להתחזקות השקל. אחת הסיבות המרכזיות לאי העלאת הריבית בשלושת החודשים האחרונים היתה החשש של בנק ישראל מגל נוסף של התחזקות השקל. אלא שמאז החלטת הריבית הקודמת של בנק ישראל, לפני חודש, השקל נחלש מול 17 המטבעות המובילים בעולם, פרט לדולר האמריקאי.

עתה, בעקבות העלאת הריבית שמרחיבה את הפער בין ריבית בנק ישראל לריביות על הדולר האמריקאי והיורו האירופי, ייתכן פיחות מחודש בשער הדולר והיורו בישראל - תהליך שהנגיד ניסה לבלום בשנתיים האחרונות. פישר בוודאי לא ישמח לחדש את רכישות הדולרים בשוק ההון בתל אביב.