"כאשר נאבקים על הישרדות כלכלית, וזה המצב בישראל כיום, נוטים אולי לבדוק פחות מהיכן מגיעים כספים" - כך אמר מרק פייט (MARK PIETH), יו"ר הצוות למלחמה בשחיתות בעסקים בינלאומיים, הפועל במסגרת ארגון המדינות המתועשות (ה-OECD). פייט, חבר ב-FATF (הרשות למלחמה בהלבנות הון של הארגון), אמר את הדברים בכתבה שהתפרסמה בסוף השבוע שעבר בעיתון הצרפתי "לה מונד".
לדברי פייט, "המרכז הבנקאי בתל אביב, מבחינה זו, החליף מדינות כלוקסמבורג וליכטנשטיין, שעשו אצלן סדר". כמו כן אמר פייט, פרופסור למשפט פלילי באוניברסיטת באזל בשווייץ, כי ארה"ב אינה מפעילה מספיק לחץ על ישראל, כדי שזו תנקוט אמצעים יעילים במלחמה בהלבנות הון.
דבריו של פייט צוטטו בכתבה שהקדיש העיתון הצרפתי לעולם הפיננסי הישראלי, בעקבות פרשת הלבנות ההון הצרפתית-ישראלית שנחשפה באחרונה. בכתבה תוארה ישראל כאתר פיננסי מפוקפק, וצומת לתרמיות מס והלבנות של גופים מזרח תיכוניים ושל המאפיה הרוסית, למרות חוקי הלבנות ההון שחוקקה הכנסת; כותרת הכתבה היתה: "תל אביב, אתר פיננסי עמום שמתכוון להישאר כזה".
ישראל מקדישה בימים אלה מאמצים רבים להוצאת שמה מהרשימה הלא מחמיאה של הארגון העולמי למלחמה בהון השחור (FATF), שבה מופיעות 15 מדינות שאינן נלחמות בהון השחור; פרשת ההלבנות, כפי שעולה מדברי פייט, עלולה לפגוע בסיכויים להוציא את ישראל מהרשימה.
שני הבנקים הצרפתיים הגדולים, קרדי ליונה וסוסייטה ז'נרל, הודיעו באחרונה על ביטול קבלת צ'קים מבנקים בישראל. מקור ממשלתי בכיר אמר אתמול:
"לבנקים הצרפתיים יש אינטרס ברור להפוך את הפרשה מפרשה צרפתית פנימית לפרשה ישראלית-צרפתית". לדבריו, "אם לומדים היטב את פרטי הפרשה, עולה כי הבנקים הצרפתיים מפנים אצבע מאשימה לישראל, בעוד שהם אלה שהיו צריכים לזהות את מקור הכסף".
לסטטוס הבינלאומי המביך, הכרוך בהימצאות ברשימה שחורה של מדינות כגון איי קוק, מצרים, לבנון, ניגריה, הפיליפינים ואוקראינה, יש השפעה שלילית על החברות והבנקים בישראל. לפני כשנה הוציא משרד האמריקאי למחלמה בהלבנות הון אזהרה לגופים הפיננסיים בארה"ב, לפיה עליהם לנקוט "זהירות יתר" בעבודתם מול גופים פיננסיים מישראל. הימצאותה של ישראל באותה רשימה שחורה משפיעה לרעה גם על דירוג האשראי של המדינה.
לאחר כניסתה של ישראל לרשימה, התחיל הליך חקיקה שבמסגרתו נכנס ב-2001 לתוקף חוק איסור הלבנת הון; החוק קובע כי עבירה של הלבנת הון היא עבירה פלילית שעונשה יכול להגיע לעשר שנים.
על פי הוראות החוק אמורה לקום ב-15 בפברואר רשות למלחמה בהון השחור שבראשה יעמוד עו"ד יהודה שפר; הרשות עתידה לנהל מאגר שאליו יוזרם מידע מכל הגופים הפיננסיים במדינה.
המשטרה והשב"כ יוכלו להיעזר בחומר המצטבר במאגר לפענוח פשעים כעבירות סמים, נשק, טרור ומרמה, אך לא עבירות מס.
"ישראל החליפה את לוקסמבורג וליכטנשטיין כמרכז הלבנות הון"
הארץ
20.1.2002 / 8:05