אין התייעלות - אין כסף

>> ב-30 באוקטובר 2008 אישרה רשות החשמל את ייקור תעריפי החשמל ב-4.2% לתקופה של שנתיים. זאת, כדי לממן הקמת חמש תחנות כוח בידי חברת החשמל עד קיץ 2010 במסגרת תוכנית החירום למשק החשמל.

מדובר היה בהחלטה תקדימית שבה לראשונה ניתן לחברת החשמל מימון טרומי עבור ביצוע תוכנית פיתוח. לא בדיעבד, לא בפרישה לאורך תקופת "השירות" של התחנה כנהוג בעולם, וללא קבלת ביטחונות ראויים. זאת אגב, בפרמיות גבוהות, תוך חיסול היזמות הפרטית בענף.



המהלך הותנה בשורת התניות, בהן עמידה בלוחות זמנים והתייעלות. בפועל, איחרה חברת החשמל את המועדים להקמת כמה מיחידות הייצור, ובאשר להתייעלות הרי שבמהלך 2009 צירפה חברת החשמל לשורותיה 659 עובדים חדשים.



לקראת שלב ב' של תוכנית החירום מבקשת חברת החשמל מרשות החשמל לחזור על השגיאה שביצעה לפני שנתיים. כדי לשכנע את המסתייגים, הפיצה בשבועיים האחרונים את המלצות דו"ח הבנק העולמי אותו שכרה לפני שנה בפטור ממכרז לבחינת מצבה הפיננסי. טיוטת הדו"ח אמנם קבעה שמצבה הפיננסי של החברה בכי רע, ובאורח פלא המליצה, בין היתר, על העלאת תעריף החשמל ב-16% - שיעור זהה לירידה בתעריף בפברואר האחרון, שאושר בגין כניסת הגז הטבעי למשק.



תחת ארשת המסכנות עטתה החברה גם את חליפת האיומים. הדירקטוריון העדיף לפני שבוע את הכסת"ח האישי על פני חובתו הלאומית של ספק שירות חיוני למשק - והורה לחברה להימנע מכל פיתוח עד אישור ייקור תעריפי נוסף.



אלא שהפעם, נראה כי אין די במלאכת ספינים בלבד כדי להכניס שוב את היד לכיס הציבורי. ניתן רק לקוות כי הנחישות שאותה מפגינים בשבועיים האחרונים הנושאים ונותנים סביב סוגיית הרפורמה בחברת החשמל, היא תולדה של הכרה בכך שהפעם - גם חברת החשמל תיאלץ להיות שותפה למאמץ.