"לתגליות הגז אין שוק מחוץ לישראל"

>> "האינטרס של חברות הגז הוא להציג תמונה של ביקוש אלטרנטיבי לשוק הישראלי, על מנת להשיג מחיר גבוה מהצרכן. ואולם על פי ניתוח אסטרטגי של תנאי שוק האנרגיה העולמיים, להערכתי אין לגז טבעי זה שוק אלטרנטיבי ממשי לשוק הישראלי" - כך כתבה השבוע ראש התוכנית לניהול ומדיניות אנרגיה באוניברסיטת חיפה, ד"ר ברנדה שפר, לוועדת ששינסקי לבחינת המדיניות הפיסקלית בתחום אוצרות הטבע.

לדברי שפר, הנחת צינורות גז למדינות שכנות אינו ריאלי משום ההשקעה הגדולה הכרוכה בכך. זאת, בייחוד כשבימים אלה מונח צינור להולכת גז בין טורקיה, יוון ואיטליה - שבו צפוי להיות מוזרם גז זול יותר מאזור הקווקז. "גם המשבר הכלכלי, פיתוחים טכנולוגיים וכמובן המצב הגיאו-אסטרטגי של ישראל, יקשו על ספקיות הגז למכור גז טבעי לשכנות, ויהפכו את השוק הישראלי לשוק הכמעט בלעדי לעתודות הגז שנמצאו", הוסיפה שפר.



באשר לשימוש שתעשה המדינה בהכנסות ממכירת הגז הטבעי, הזהירה שפר מהוספת רווחי הגז לתקציב השוטף, שכן מהלך שכזה עלול לדבריה לגרום לפגיעה בתפקוד המשק, ו"ליצור אתגרי משילות קשים", כלשונה. "במטרה להימנע מ'קללת המשאבים', על ישראל להפנות את מרבית הרווחים לקרן רווחים ממלכתית ולשלוט על הקרן במסגרת חוקית הדוקה שלא תאפשר שימוש ברווחים אלה במסגרת התקציב השוטף", כתבה שפר בנייר העמדה ששלחה לוועדה.



עוד הוסיפה כי הדיון הציבורי הנסוב סביב שאלת גובה התמלוגים או המיסוי הוא דיון חשוב פחות מהדיון על ייעוד כספים אלה, והזהירה מפני תסמיני "המחלה ההולנדית": "על בסיס ניסיונן של מדינות אחרות שנהנו מרווחים ממשאבי טבע, שימוש שוטף ברווחים יביא מחד לגידול של הסקטורים הלא יצרניים ומאידך לא יביא לשיפור ברמת ההשכלה או להשקעה בהון האנושי", כתבה שפר, והמליצה להפנות את הרווחים לקרן רווחים ייעודית נפרדת. "המודל המוצלח ביותר לקרנות מסוג זה הוא קרנות המייעדות את הרווחים לדורות הבאים ולהשקעה בת-קיימא ולאורך זמן בהון האנושי. כיום, מרבית הקרנות מסוג זה נוטות להשקיע את הכספים מחוץ למדינה על מנת לשמר את התחרותיות של מוצרים מקומיים", כתבה.