הכל מתחיל בנדל"ן

>> אתמול הציג רוני חזקיהו את דו"ח המפקח על הבנקים, כאשר הוא מנצל את ההזדמנות לדבר על מה שמטריד אותו באמת: הסיכון לבנקים בתחום הנדל"ן.

כולנו יודעים שמשברים עולמיים (וגם מקומיים) מתחילים בנדל"ן. לכן חזקיהו מודאג מעליית מחירי הדירות בשלוש השנים האחרונות, ומהגידול המטאורי בנטילת משכנתאות. הנתונים מלמדים שהציבור הגדיל מאוד את חשיפתו לסיכון, כאשר נטל משכנתאות בריבית משתנה עם מינוף גבוה. אם עד לפני חמש שנים המינוף הממוצע היה 40% ממחיר הדירה, הרי שכיום הוא 60%. חזקיהו מודאג שיום אחד, כאשר הריבית המשתנה תעלה ומחירי הדירות יירדו, הלקוחות לא יוכלו לעמוד בהחזר המשכנתא, הבנקים ייאלצו למחוק מיליארדים - ויציבותם תיפגע.



גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מודאג מהסיכון שנוטלים הבנקים. הוא גם מודאג מעליית הציפיות לאינפלציה. לכן הוא החליט שלשום על העלאת הריבית ברבע אחוז. המהלך זכה לביקורת מצד התאחדות התעשיינים, התאחדות בעלי המלאכה וארגוני העצמאים. אבל פישר צודק. הוא עשה את המעשה הנכון.



אנשי התעשייה והמסחר אומרים שהעלאת הריבית תכביד על הפעילות המקומית ותפגע ביצוא. הם צודקים לגבי הטווח הקצר, אך לגבי הטווח הארוך מי שמחזיק בריבית ריאלית שלילית לאורך זמן, בונה במו ידיו את המשבר הפיננסי הבא.



פישר לא רוצה להיות אלן גרינספאן, נגיד הבנק האמריקאי ב-1987-2006, שנחשב כלכלן מבריק ונגיד מצוין כאשר החזיק לאורך שנות ה-2000 ריביות נמוכות מאוד במטרה לעודד צמיחה. כולם היללו ושיבחו אותו, כי כולם אוהבים ריביות נמוכות. אבל בועות הנדל"ן והבורסה הלכו ותפחו, עד שהתפוצצו במשבר הסאבפריים ב-2007 ולאחר מכן במשבר העולמי הגדול בספטמבר 2008. כך נהפך גרינספאן לשם נרדף להתנהגות חסרת אחריות ולכישלון, ופישר לא רוצה ללכת בעקבותיו.



תהליך הורדת הריבית החל אצלנו לאחר המשבר העולמי, אך החל במאי 2009 אנחנו מחזיקים בריבית ריאלית שלילית שנעה בין מינוס 1.2% ועד מינוס 1.9% - אם מתייחסים לריבית בנק ישראל כריבית הרלוונטית.



כיום הריבית הריאלית הנגזרת מריבית בנק ישראל היא מינוס 1.2% (כי האינפלציה הצפויה היא 3%, וריבית בנק ישראל היא 1.75%). גם אם מתייחסים לריבית המק"מ לשנה כריבית הנומינילית במשק (2.2%), הרי שמדובר עדיין בריבית ריאלית שלילית של 0.7%.



זה כמובן מצב לא נורמלי במשק שבו הצמיחה צפויה להיות 3%-4%, האבטלה נמוכה, יש לחצים להעלאות שכר והתקציב הוא תקציב מרחיב עם גירעון גדול של 3% מהתוצר. אם מוסיפים לכל אלה גם את תחום הנדל"ן, הרי שברור שהצעד של פישר היה מחויב המציאות כדי למנוע משבר עתידי ואובדן יציבות.



תדלוק כפול



לפני שבוע אישרה הכנסת את "חוק היובש", שאוסר על חנויות נוחות ופיצוציות למכור אלכוהול מ-23:00 עד 6:00.



ההצעה המקורית כללה סעיף שלפיו לא יהיה אפשר למכור אלכוהול בחנויות הנוחות הצמודות לתחנות דלק לכל אורך היממה, אך בלחץ בעלי התחנות וחברות הדלק, הסעיף נמחק. אז עד 23:00 ניתן יהיה לתדלק - גם בדלק וגם בוודקה זולה.



בעלי החנויות והפיצוציות הקימו קול צעקה: איך זה שמונעים מהנוער להשתכר כמה שירצה? הם אף טענו שהצעירים יקדימו ויקנו משקאות עד 23:00 ואף אחר כך, כי אי אפשר יהיה לאכוף את החוק.



באחרונה ביקרתי באיסלנד, שם דואגים המחוקקים לבריאות הציבור ביתר רצינות. שם אי אפשר לקנות בירה ומשקאות חריפים בסופרמרקטים ובתחנות הדלק - לכל אורך היממה. אם מישהו רוצה לקנות משקאות, הוא חייב להגיע לחנויות מיוחדות לצורך כך, שפתוחות רק עד 18:00.



גם בארה"ב יש מגבלות קשות על מכירת אלכוהול. ברוב המדינות אין מכירה בסופרמרקטים, אלא רק של בירה. גם שם יש חנויות מיוחדות למשקאות חריפים עם שעות פתיחה מוגבלות. לכן, גם לאחר שהמגבלה תיכנס לתוקף, אנחנו נהיה יותר "ליברלים" מארה"ב ומאיסלנד, כי אצלנו הכסף הגדול מדבר ושלום הציבור נדחק הצדה.



ואם כבר איסלנד



יולי-אוגוסט היא עונת הטיולים ברחבי המדינה, אך רשות הטבע והגנים לא כל כך אוהבת את המטיילים. היא גובה מהם מחירים גבוהים וסוגרת את שערי השמורות ב-17:00, בעיצומו של האור, כאשר דווקא שעות הערב נוחות יותר לטיולים מבחינת החום. ויותר מכך, כבר ב-16:00 לא תוכלו להיכנס לשמורות, כדי שחס וחלילה לא תאחרו את שעת הנעילה.



אז אפשר גם אחרת. באיסלנד, למשל, הכניסה לשמורות הטבע היא בחינם. יותר מכך, השמורות פתוחות 24 שעות ביממה בלי כל מגבלה. לכן, ראוי לשאול את מנכ"ל רשות הטבע והגנים, אלי אמיתי - מדוע שם כן אוהבים את המטיילים.



שירות התעסוקה



יוסי פרחי, מנכ"ל שירות התעסוקה, לא אהב את המאמר שכתבתי אתמול ב"הארץ", שביכה את חיסול תוכנית ויסקונסין והמרתה בהגדלה פנטסטית של תקציב שירות התעסוקה ("שירות מיותר ב-2.6 מיליארד").



המאמר תיאר את ההצלחה של תוכנית ויסקונסין שהופעלה על ידי זכיינים פרטיים והחזירה למעגל העבודה כ-18 אלף איש שלא עבדו שנים רבות וחיו על קצבאות. המאמר ביקר את חברי הכנסת חיים כץ ושלי יחימוביץ' - שקברו את התוכנית המוצלחת למרות שהיא קיבלה חוות דעת טובות מגופים רבים - כי הם שונאים את המגזר הפרטי ורוצים בגימודו.



אבל פרחי לא דיבר אתי אתמול על התזה המרכזית הזו. הוא דיבר רק על נושא אחד: על הפגיעה בעובדי שירות התעסוקה. אתה פוגע לחינם ב-600 איש שעובדים קשה ושהצליחו למצוא עבודה לאלפים מתוך יוצאי תוכנית ויסקונסין, אמר פרחי, הם מתפוצצים מכעס, המשיך ואמר.



אז שלמנכ"ל ולעובדים יהיה ברור: הכוונה במאמר היתה לבקר את הח"כים ולטעון ששירות פרטי הוא יעיל יותר משירות ציבורי - וזו עובדה. לא היתה שום כוונה לפגוע בעובדים.