האיש שרכש 10% מפייסבוק

>> במוחם של משקיעים רבים, התפוצצות בועת האינטרנט של תחילת שנות ה-2000 היא עדיין חוויה טרייה מדי, מכדי שיחזרו וישימו את כספם על קרן הצבי הדיגיטלית. עם זאת, בשנים האחרונות משנה האינטרנט את פניו ונהפך לאפיק השקעה רלוונטי הרבה יותר, שחוזר ומושך השקעות עתק המזכירות את ימי הבועה העליזים. אחד המשקיעים שמוביל את הגל החדש, לטוב או לרע, הוא יורי מילנר, האיש שמאחורי קרן ההשקעות הרוסית dst (דיגיטל סקיי טכנולוג'יס).



מילנר פרץ לתודעה הישראלית כאשר רכש לפני חודשיים את השליטה ב-icq מידי aol, אך את הפריצה הגדולה שלו לתודעה עולמית עשה עוד לפני כן.

במאי 2009 פרצו מילנר וקרן dst שהוא עומד בראשה בסערה לעין התקשורת המערבית עם רכישת 1.96% ממניות פייסבוק תמורת כ-200 מיליון דולר. מאז לא ירדו החברה והמנכ"ל שלה מהכותרות.



כיום מחזיק מילנר בשניים מהנכסים הבולטים והמעניינים ביותר בעולם האינטרנט: הרשת החברתית חובקת העולם פייסבוק וחברת המשחקים המקוונים זינגה.



ביוני 2009 הובילה dst סבב השקעות של 180 מיליון דולר בזינגה. חודש מאוחר יותר הודיעה כי השלימה רכישה נוספת של מניות פייסבוק בשווי 100 מיליון דולר מידי עובדי החברה. את השליטה ב-icq רכשה הקרן מידי aol תמורת 188 מיליון דולר.



השקעות אלה שידרגו את מילנר למעמד של גורו האינטרנט התורן, שכולם מחכים למוצא פיו. אך על אף החשיפה התקשורתית הרחבה שקיבל מאז שהחל לאסוף את מניות פייסבוק וזינגה, נותרו מילנר וקרן dst, שבראשה הוא עומד, שניים מהנעלמים הגדולים של עולם האינטרנט.



כך, למשל, העובדה כי dst הגדילה אחזקותיה בפייסבוק מ-1.96% ל-10% במהלך 2010, נעלמה מעינם של מרבית כלי התקשורת המערביים. כמו כן, קשריו העסקיים הענפים של מילנר עם צמרת האוליגרכיה הרוסית ונוכחותו בצמרת הממשל ברוסיה, גם הם הוצנעו עד כה.



למעשה, גם סביב היקף אחזקותיה של dst בפייסבוק שורר ערפל. פרט להשקעה הראשונית של 200 מיליון דולר, ורכישת מניות עובדים בשווי 100 מיליון דולר מעובדי הרשת החברתית, דיווחה העיתונות הרוסית כי dst המשיכה לרכוש מניות של הרשת החברתית והשלימה במאי 2010 רכישה של כ-10% ממניות החברה - עסקאות נוספות אלה דווחו במערב באופן חלקי ביותר.



לפני כשבועיים רכשה קבוצת נאספרס כ-30% ממניות dst תמורת כ-390 מיליון דולר בעסקת מזומן ומניות, המשקפת לקרן dst שווי של 1.35 מיליארד דולר.



"במקום הנכון בזמן הנכון"



פערים דומים ניתן למצוא למעשה במרבית הכתבות העוסקות ב-dst ובדמותו של מילנר. למרות אלמוניותו היחסית במערב, בתעשיית האינטרנט הרוסית נחשב מילנר, 47, פיסיקאי בהכשרתו, לדמות מוכרת. בראשית שנות ה-2000 הקים מילנר את netbridge, חברה שפיתחה שורת אתרי אינטרנט ברוסית, שחיקו את המודלים העסקיים של איביי, אמזון ויאהו.



על התהליך שבמסגרתו נהפך מחוקר פיסיקה ליזם אינטרנט, סיפר מילנר, בן למשפחה יהודית, בראיון לביזנסוויק. כי כמדען בברית המועצות לשעבר נאלץ לעבוד כנהג מונית, ואף הקים עסק למכירת מחשבים אישיים כדי להגדיל את הכנסותיו שהסתכמו בכ-5 דולר לחודש.



ב-1990, לאחר מספר שנים שבהן שימש כחוקר באקדמיה המדעית במוסקבה, נסע מילנר לארה"ב כדי ללמוד בבית הספר למינהל עסקים וורטון (wharton) בפנסילווניה.



"נסעתי לארה"ב במקום להישאר בברית המועצות ולעשות דברים שימושיים, כמו הפיכתן של חברות הנפט לפרטיות", סיפר מילנר. אחד מעיתוני פנסילווניה, שבחר לסקר את שהותו של הסטודנט הסובייטי הראשון בוורטון, כתב במאמר שפורסם ב-1990 כי "בשונה ממרבית הסטודנטים האחרים בוורטון, מילנר אינו מתכוון להשתלב באחת מן החברות בוול-סטריט - הוא מתכוון לשוב עם התואר לברית המועצות ולנצל את השווקים המתעוררים".



"הרעיון שלי הוא להיות במקום הנכון בזמן הנכון", ציין מילנר, שהוסיף כי בכוונתו לגשר בין ארה"ב לברית המועצות. עם סיום לימודיו בוורטון הצטרף מילנר לבנק העולמי לתקופה של שלוש שנים, שבה היה אחראי על המגזר העסקי הצומח של רוסיה.



ב-1995 הצטרף לבנק הרוסי מנאטפ (menatep), ששייך לטייקון הנפט מיכאיל חודורקובסקי, שנעצר ב-2003. ב-1997 מונה לתפקיד סגן מנהל בנק ההשקעות של מנאטפ, menatep alliance, ובשנה שלאחר מכן מונה כמנהלו של בנק ההשקעות. כמו כן מונה באותה שנה למנהל קרן ההשקעות new trinity invetments.



"אני לא כזה מקורי"



לאחר שעזב את הבנק שבשליטתו של חודורקובסקי, שימש מילנר כמתווך בעסקת ההנפקה הראשונה של חברה רוסית בעידן הפוסט-סובייטי. ב-1999, לאחר שקרא מחקר על תחום האינטרנט פרי עטה של מארי מיקר, אנליסטית במורגן-סטנלי, החליט להקים מקבילות רוסיות לאתרים האמריקאיים הפופולריים.



"אני לא כזה מקורי", הסביר מילנר בראיון לבטאון היהדות הרוסית. יחד עם שותף נוסף, גרגורי פינגר, השקיע מילנר 700 אלף דולר מכיסו ו-4 מיליון דולר שגויסו מקרן השקעות מניו יורק. החברה שאותה הקימו, נטברידג', פיתחה ארבעה מיזמי אינטרנט שונים, כולם בעלי מקבילות בולטות בזירת האינטרנט העולמית: - list.ru שחיקה את פעולתו של פורטל יאהו; אתר המכירות הפומביות molotok.ru, שחיקה את אופן פעולתו של איביי; אתר ההוסטינג boom.ru, אתר מקביל לשירות geocities; והחנות המקוונת - 24x7 מקבילה רוסית לאמזון.



"היו לנו 12 חודשים טובים ואז הכל נעצר", הסביר מילנר. התקופה היתה ראשית התפוצצות בועת הדוט.קום: אתר המסחר בספרים נכשל, אתר המכירות סירב להתרומם וליאהו כבר היתה מקבילה רוסית - yandex.



בשלב זה חבר מילנר ל-yandex כדי להשתלט על שירות המייל הפופולרי ברוסיה, mail.ru, וב-2001 התמזגו נטברידג' ו-port.ru, חברת ההחזקות ששלטה בשירות המייל. ביומו הראשון בחברה פיטר מילנר 80% מהעובדים. "השירות היה חינמי והתבסס על פרסומות, אך לא היו שום פרסומות. הוא סתם היה חינמי", ציין מילנר בראיון בבטאון היהדות הרוסית. את mail.ru ניהל מילנר במשך שנתיים עד שהחברה הגיעה לאיזון.



שיטת "המקל והמקל"



ב-2005 הקימו מילנר ופינגר את דיגיטל סקיי טכנולוג'יס (dst) מכספם הם ומכספי משקיעים, ביניהם גולדמן סאקס ואלישר אוסמנוב, טייקון המתכות הרוסי שרכש חלק ממועדון הכדורגל הלונדוני ארסנל. בשנים הבודדות מאז שהוקמה, נהפכה dst לחברת ההשקעות הגדולה ביותר ברוסיה ובמזרח אירופה, המתמקדת בחברות אינטרנט, עם השקעות בהיקף גבוה ממיליארד דולר בכ-30 חברות.



מילנר, שהתייחס להשקעותיה של החברה במספר ראיונות, ציין כי השוק בארה"ב שימש עבורו מודל המספק תחזית אמינה להתרחשויות הצפויות בשוק האינטרנט הרוסי. כיום מחזיקה החברה בנתח משמעותי משוק האינטרנט בעולם דובר הרוסית. בין השאר מחזיקה dst ב-headhunter.ru, אתר חיפוש העבודה הגדול ברוסיה, ב-vkontatke.ru, הרשת החברתית הגדולה ברוסיה באמצעות אחזקת מניות בספקית התוכן פורטיקום, וב-odonklssniki.ru, אתר המאתר בני כיתה לשעבר.



קבוצת forticom, אחד מנכסיה העיקריים של dst, מחזיקה ב-70% מהרשת החברתית הפולנית nasza klasa, שלה 15 מיליון חברים. בנוסף מחזיקה החברה בנתחים משמעותיים מהרשתות החברתיות one.lv בלטביה ו-one.lt בליטא וב-oe investments, בעלת השליטה בפלטפורמות התשלומים המקוונים osmp ו-port-e.



מילנר עצמו העריך בראיונות כי החברות שבהן מושקעת dst אחראיות על כ-40% מהשוק הרוסי לפרסום בבאנרים באינטרנט. השקעת הענק שאותה ביצעה dst בפייסבוק, היתה הראשונה שביצעה בחברת אינטרנט גלובלית. בעקבות ההשקעה ציין מילנר כי הוא משוכנע בערך של פייסבוק, מכיוון שהוא ראה כיצד חברות מזרח אירופאיות מצליחות לגבות ממשתמשיהן בהצלחה תשלומים עבור שירותים שונים. "מרגע שהאנשים בפנים, אפשר לגרום להם לשלם", הוא ציין.



צוקרברג להוט ללמוד



בראיון מצולם בכנס טכנולוגי שנערך בארה"ב ציין מילנר כי הוא אינו חושש מן ההשקעות האדירות בפייסבוק, על אף שאין עדויות חותכות לרווחיותו של האתר. לדבריו, עד להשקעה בפייסבוק הספיקה dst להיות מעורבת בחמש רשתות חברתיות מקומיות, כולן "רווחיות מאד". המודל העסקי שאותו קידם מילנר ברשתות אלה היה מודל תשלומי הפרימיום, או שיטת "המקל והמקל" - תשלום מינימלי עבור סינון תכנים או עבור שירותי ערך מוסף בחשבונות המשתמשים.



מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, הוסיף כי הוא מצידו להוט ללמוד מהצלחות אלו. "יש לנו פרספקטיבה ייחודית על ההשקעה, מכיוון שאנחנו רואים דברים שאנשים אחרים לא רואים - רווחים מהרשתות החברתיות שבהן אנחנו מחזיקים", ציין מילנר, "אנחנו פנאטים באמונתנו ברשתות חברתיות".



ביום שבו הכריזו dst ופייסבוק על ההשקעה, פנו בכירי dst למפתחת המשחקים זינגה (zynga) במטרה לברר אפשרויות להשקעה בחברה. חודש מאוחר יותר הודיעו החברות על השקעה בסך 180 מיליון דולר שאותה הובילה dst. "אנחנו מאמינים שצמיחתו של האינטרנט היא אחת המגמות הבסיסיות והחשובות ביותר של זמננו, וכי אנו נמצאים כעת רק בראשיתו של הליך זה. לדעתה של החברה, העשור הקרוב יהיה חשוב במידה שווה אם לא במידה גבוהה יותר, ואנו רוצים לחבור לחברות כדי לעזור להן להגיע למלוא הפוטנציאל שלהן", ציין מילנר.



קשרים עם אוליגרכים



המיקוד הבולט של dst בחברות אינטרנט, עם זאת, נראה, לפחות ברמה השטחית, כניסיון מודע להצניע חלקים מסויימים בפעילותו של מילנר. הטייקון המתהווה אמנם לא שהה ברוסיה בשנים שבהן נהפכו נכסיה העיקריים לחברות בשליטתו של קאדר מצומצם של טייקונים, אך הוא בהחלט בדרכו לצמצם את הפער מהחבורה.



ב-2003 מונה מילנר כדירקטור בתאגיד נפטנוי, השולט לצד mail.ru גם בחברת האנרגיה atomenergosbyt, בחברת האנרגיה lukoil ובאחד מערוצי הטלוויזיה הרוסיים. נפטנוי שייך לטייקון הרוסי איגור לינשיץ, שקיבל ב-2008 תעודת תושב זמני בישראל. לינשיץ, שנמלט מרוסיה בעקבות חשדות שביצע עבירות חמורות של הלבנת הון בהיקף של 2 מיליארד דולר, מוכר כמי שניהל בעבר רשת קשרים ענפה עם אוליגרכים יהודיים רבים ברוסיה.



ב-2007 נבחרה אשתו של מילנר, יוליה מילנר, אז דוגמנית בת 27, לייצג את רוסיה בביאנלה לאמנות בוונציה - בחירה שזכתה בביקורת קשה עקב ניסיונה הדל בעולם האמנות. ב-2009 מונה מילנר ליועץ לוועדה נשיאותית לפיתוח טכנולוגי ומודרניזציה של המשק הרוסי, ועדה בראשותו הישירה של נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב.



קשריו של מילנר, שהיה אחראי על אחת ההנפקות הראשונות של חברות רוסיות תחת המשטר החדש ב-1997, עם הממשל הרוסי, מהוות, ככל הנראה, את המקור להערכות כי פייסבוק מתכוונת לנצל את קשריה כדי להשפיע על הרגולטור הרוסי. קשריו עם טייקונים כמו אוסמנוב, שהונו הוערך ב-7.2 מיליארד דולר ושהורשע בבית משפט בארה"ב בעשיית הון שלא כדין, כמובן מעיבים במידה מסוימת על נכונותו של המערב לקבל את dst כחברה מן המניין בחברות ההשקעה הבכירות.



כך גם הערכותיו של מילנר על כך ששוויה של הקבוצה עלה "בעשרות מונים" - הערכה שאם היא נכונה, מייצגת צמיחה יוצאת דופן עבור חברת השקעות הממוקדת ברשתות חברתיות.