וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הפקולטה לשיקולים מסחריים

מאת שני שילה

28.7.2010 / 6:48

שיתופי פעולה בין חברות מסחריות לבתי ספר לעיצוב הם עסקה משתלמת לכל הצדדים: הסטודנטים צוברים ניסיון בעולם האמיתי ולפעמים אף זוכים במימון; החברות נהנות משלל רעיונות יצירתיים. "המעצבים בחברות מתמודדים עם הצורך לשפר את המוצר, שמייצר קיבעון מחשבתי", מסביר דודי



>> תיק עבודות של סטודנטים לעיצוב ואדריכלות, הוא פעמים רבות המפתח שלהם למציאת עבודה מוצלחת עם תום הלימודים. אם אחד הפרויקטים המוצגים בתיק נהפך למוצר ממשי - מדובר ביתרון משמעותי. לא עוד פרויקט רעיוני בשלבי פיתוח, אלא מוצר ממשי שאפשר לחוש ולעתים אפילו לרכוש בחנות.

הדרך לכך טמונה בשיתופי הפעולה שמקיימות האקדמיות לעיצוב ולאדריכלות עם גופים ציבוריים ומסחריים. בדרך כלל הפרויקטים הללו הם רעיוניים ורמת הייתכנות שלהם אינה ברורה, אבל יש מעט שיוצאים אל הפועל והופכים את שיתוף הפעולה לרעיון שהסטודנט יכול לומר עליו בגאווה שנהפך למציאות.



המעצב התעשייתי דודי ראב"ד, בעלי ראב"ד עיצובים ומי שהחל לעמוד בראש המחלקה לעיצוב תעשייתי ב-hit במכון הטכנולוגי שבחולון, מספר שבמקרים רבים הוא מנסה ליצור חיבור בין חברה מסחרית לפרויקטים של הסטודנטים. "השנה שיתפנו פעולה עם חברת טייני לאב, יצרנית צעצועים לפעוטות, וקודם עבדנו עם כרומגן ומוטורולה", הוא אומר.



לטעמו של ראב"ד שני הצדדים מרוויחים מהפעילות: הסטודנטים נפגשים עם לקוח וצריכים להתמודד עם הצרכים שלו, תהליכי ייצור ובעיות נוספות; התעשייה והחברות נהנות מרעיונות רעננים ויצירתיים. "המעצבים והמפתחים בחברות האלה קמים בכל בוקר ומתמודדים עם הצורך לשפר את המוצר", מסביר ראב"ד. "לפעמים הצורך הזה והתמודדות היום-יומית מייצרת קיבעון מחשבתי. פרח מעצבים לא מיומן ונטול פילטרים, יכול להתניע תהליך חשיבה חדש עם כיוון שונה".



ראב"ד מדגיש כי המטרה היא ליצור דינמיקה של חשיבה וכי החברות המקצועיות נכנסות לשיתופי הפעולה האלה לא כדרך לחסוך בהעסקת אנשי מקצוע. "במשא ומתן או בדיאלוג המקדים עם החברה אנחנו מסבירים שמדובר בסטודנטים ולא במעצבים מקצועיים, ולכן התוצרים יכולים לנוע מקונצפט מהוקצע ועד כאלה שקרובים למוצרים", הוא אומר. "אם ייצא מזה מוצר - זה בונוס. בשנה שעברה בשיתוף הפעולה עם כרומגן שני קונצפטים נלקחו להמשך פיתוח".



שיתוף הפעולה של הסטודנטים עם טייני לאב היה אדוק מאוד. הם נפגשו עם הפסיכולוגית הקלינית שעובדת עם החברה, עם מנהלת המיתוג, צוות העיצוב, מנהלת הפיתוח ומנהלת השיווק. ה"בריף" לתרגיל נכתב יחד, ועובדי החברה נפגשו עם הסטודנטים לאורך כל התהליך.



את העבודות והתהליך מתכוונת טייני לאב להציג בכנס מפיצים בינלאומי שיתקיים בספטמבר בישראל. המעצב התעשייתי בועז דרורי, מעצב ראשי בטייני לאב, מסביר שמבחינת החברה שיתופי פעולה עם סטודנטים הם מנוע של חדשנות: "מעצבים צעירים וסטודנטים פתוחים מאוד ויש להם רעיונות שמרענן לבחון. מבחינתנו, כאג'נדה, זו דרך לקדם את העיצוב בישראל".



כמי שמכיר את המטריה מעברו כסטודנט לעיצוב וכן כמרצה באקדמיה, מודע דרורי לפער בין הרעיונות והפתרונות שמציעים הסטודנטים לבין המוצר שמגיע בסופו של דבר לשוק. "ברור שיש רעיונות שלא ניתנים ליישום בגלל תקני בטיחות, חומרים, שפה עיצובית ואפילו עלות ביחס למחיר הסופי", הוא מסביר. "אלה לא שיקולים שהסטודנטים אמורים להתמודד עמם. הסטודנטים עשו עבודה מצוינת ומבחינתנו היה מעניין לבחון את הרעיונות, הטכנולוגיה, הגישה וההתמודדות שלהם עם המוצר. חלק מהתוצרים שלהם יגיעו לשוק".



יתרון נוסף שיש לסטודנטים כתוצאה משיתופי הפעולה, הוא המימון. בדרך כלל, חברות מעניקות מלגות לפרויקטים מצטיינים ולעתים גם מממנות חומרים או תהליכי עבודה וההפקה, שעלותם עשויה להגיע לאלפי שקלים. הסטודנטים בחולון, למשל, קיבלו חומרים רבים מטייני לאב וארבעה מהם זכו במלגות הצטיינות.



ראב"ד מספר ששלושה פרויקטים בלבד היו אמורים לקבל מלגות, אך בחברה בחרו להעניק מלגה לפרויקט נוסף: "חלק מההצעות היו מרשימות לטובה. 16 הפרויקטים לקחו את הגדרת התרגיל למחוזות לא קונבנציונליים והתוצרים היו בהתאם. כרגע טייני לאב נמצאים בתהליך של סינון וברור שחלק מהפרויקטים ייהפכו למציאות".



גשר של פיקסלים



שיתופי הפעולה נפוצים מאוד במסלולים לעיצוב תעשייתי ולעיצוב גרפי, אבל שיתוף פעולה עם מחלקה לאדריכלות, יכול ליהפך למציאות. במקרה של שיתוף הפעולה בין המחלקה לאדריכלות באקדמיה לעיצוב ויצ"ו חיפה לבין חברת אינטל, חלק מהאלמנטים שתוכננו אכן יצאו אל הפועל.



האדריכל לירן צ'צ'יק, מנחה בוויצ"ו חיפה ובעלים משותף במשרד קלוש צ'צ'יק אדריכלים, מספר כי הפרויקט נולד בסיור שערכו ראשי בית הספר של ויצ"ו בבניין החדש של אינטל בחיפה. "המטרה הראשונית של הקורס היתה עיסוק בתכנים אדריכליים שהותאמו לבניין אינטל, בעיקר בגשר, שמחבר בין שני בניינים של החברה", מסביר צ'צ'יק.



הסטודנטים התבקשו לתכנן מבנה חכם שעשוי ממרכיב אחד שחוזר על עצמו ולהתאים אותו לגשר של אינטל, שלטענת צ'צ'יק, ייהפך בעתיד למבנה בולט ומוכר. הקורס עסק בדגשים של ייצור המרכיב, טכנולוגיות וחומרים. אינטל השתתפה במימון תהליך הפיתוח בסטודיו ואף העניקה מלגות לשלושת מגישי הפרויקטים המצטיינים. הפרויקט הזוכה יצר מערכת דינאמית של הצללה באמצעות פיקסלים.



צ'ציק מסביר כי "אינטל הביעה נכונות כללית לבנות בפועל את התוצר, וכך גם התייחסנו לפרויקט. אני חושב שהם אוהבים את התוצאות".



דם מבולגן



לשיתופי פעולה עם חברות מסחריות בתחומי הטכנולוגיה והתרופות יש פעמים רבות פוטנציאל הכנסות לגוף האקדמי. באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל החליטו לקחת את שיתופי הפעולה האלה צעד אחד קדימה ולפתוח את מעבדות בצלאל - חברה למחקר ולפיתוח.



מעבדות בצלאל פועלות בכמה מודלים מול התעשיה. חלקם נשענים על המודלים הבסיסיים של סטודיו משותף, שחלק מתוצריו נהפכים למוצר וחלקם נעשים באמצעות חברה משותפת, כמו במקרה של שיתוף הפעולה עם בית החולים הדסה. פרופ' דידי לין, מנהל מעבדות בצלאל ומעצב תעשייתי, אומר שאחרי חמש שנים של שיתופי פעולה עם בית החולים נוצרה חברה, שעובדת כיום על מוצר שנמצא בדרכו לשוק: מדבקות סימון למנות דם.



"עד היום היו 20 מדבקות, שעליהן הופיע מידע רב שהיה קשה לפענוח", טוען לין. "באחד משיתופי הפעולה נוצרה מדבקה שמכסה את כל הצרכים ובעצם מייתרת את ריבוי המדבקות.יש עוד כמה רעיונות שאמורים להתגבש למוצרים שיגיעו לשוק".



לין, בוגר לימודי תואר שני לעיצוב תעשייתי במילאנו, מנסה לעזור לסטודנטים להפוך את פרויקטי הגמר שלהם למוצרים שאפשר לשווק. "באופן מעשי חלק מרכזי מהפרויקטים שמגיעים אלינו לפיתוח הם פרויקטי גמר", הוא אומר. "הסטודנטים ייצרו עניין בתחומים שונים ואחרי שמתגלה עניין בחוץ, אנחנו מנסים לייצר לסטודנטים פלטפורמה שמוציאה אותם החוצה כפעילים בשוק האמיתי".



עם זאת, לא כל הפרויקטים נולדים כחלק מעבודה של סטודנטים. חלקם יוצאים לדרך בעקבות פנייה של יזם, כמו במקרה של תכנון פיתוח שטח תיירותי בנגב. "היזם קנה שטח גדול בנגב ולא ידע איך להתמודד עם המגבלות שלו ולהגדיר במדויק את הפוטנציאל התיירותי", נזכר לין. "הוא פנה אלינו - והקמנו קבוצה של סטודנטים ומרצים שעבדו תמורת שכר ויצרו תוכנית לשטח".



לטענת לין, היתרון של פנייה למעבדות בצלאל, הוא בחופש האקדמי והיצירתי. "פנייה למשרד אדריכלים היתה מייצרת תוצר מגמתי", הוא מכריז. "אנחנו יזמנו קבוצת חשיבה שהתחשבה בעמדות הירוקים, הסביבה, הרשות המקומית וכך הלאה. בקבוצה השתתפו סטודנטים ומרצים מהמחלקה לאדריכלות. שני הצדדים הרוויחו משיתוף הפעולה: היזם קיבל תוכנית ידידותית, עולם הידע של אנשי האקדמיה והסטודנטים הועשר והם יכולים אף לזקוף לזכותם שותפות בפרויקט אמיתי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully