איך נלחם העולם בבועת הנדל"ן?

מדיניות הריבית של הבנקים המרכזיים היא בין הסימפטומים הבולטים לתופעה כלכלית חשובה המתרחשת בחודשים האחרונים: פתיחתו של פער גדול בין הכלכלות המתאוששות וממהרות לצמוח - לבין הכלכלות שנתקעו בבוץ המשבר לזמן רב.

שתי הקבוצות נחלקות בצורה ברורה: הכלכלות המתעוררות, בעיקר אלה של דרום מזרח אסיה, חלק מאמריקה הלטינית וגם ישראל, הן אלה שיצאו במהירות ממיתון וחזרו לצמוח. אלה כלכלות שבהן מתחילה התחממות אינפלציונית, שמדרבנת את הבנקים המרכזיים להעלות ריבית. ארה"ב והכלכלות של אירופה עדיין תקועות בצמיחה דלה וחששות לדפלציה (ירידה ברמות המחירים בגלל הביקוש הנמוך) מאיימים עליהן. הריבית האפסית שלהן צפויה להישאר כמות שהיא בשנה הקרובה, אלא אם תהיה תפנית כלכלית מפתיעה וחדה. הריבית היא מכשיר בידי הבנק המרכזי לרסן מחזוריות כלכלית קיצונית. ריבית גבוהה מעודדת חיסכון ומדכאת צריכה, הוצאות והשקעות. ריבית נמוכה יוצרת תגובה הפוכה: היא מדרבנת הוצאות ולקיחת הלוואות לצרכי השקעה וצריכה. במצב שבו כלכלה צומחת במהירות והביקוש גדל, יש נטייה לאינפלציה: חברות מעלות מחירים בתגובה לביקוש, שכר העובדים עולה ומחירי בתים מתרוממים.

הנימוק להעלאת הריבית אתמול בהודו היה התחזקות האינפלציה לרמה של יותר מ-10%. מחירי המזון בה ממריאים כעת בקצב של 12.5% בשנה. ואילו ישראל ואוסטרליה - וכמוהן גם סין - הן דוגמאות למדינות שבהן בועת נדל"ן עוררה בחודשים האחרונים את הבנקים המרכזיים להעלות ריבית.

הלקח הצורב של בועת הנדל"ן שהתפתחה בעשור האחרון בגלל ריבית נמוכה נלמד היטב על ידי ממשלות ובנקאים מרכזיים ברחבי העולם. למעשה, אוסטרליה היתה אחת הראשונות שפעלו לדכא את בועת הנדל"ן של תחילת העשור, ועשתה זאת בהצלחה כזו שמשבר הנדל"ן בה היה זניח בהשוואה למדינות כמו בריטניה וארה"ב.

ב-2009, בעקבות התמריצים התקציביים שהציגה הממשלה במשבר, החלו לטפס המחירים באוסטרליה, ובשנה שהסתיימה במארס 2010 הם עלו ב-20%, ולפי הערכות המגזין "אקונומיסט" הם גבוהים ב-60% מהערך הריאלי שלהם, בהתבסס על דמי השכירות. בשל כך, העלה הבנק המרכזי של אוסטרליה את הריבית בין ינואר 2009 למאי 2010 ב-1.5%, בצעדים מדודים של 0.25%. בסין פועלת הממשלה לדכא את בועת הנדל"ן באמצעים אחרים, הכוללים בעיקר הגבלת מתן אשראי.

למדיניות ריבית המלווה במדיניות מקרו-כלכלית תואמת יכולה להיות השפעה אפקטיבית על שוקי נדל"ן. אחת מתופעות הלוואי שלה, לנוכח פתיחת פערי הריבית בין שווקים כמו ישראל והכלכלות המתעוררות לבין ארה"ב ואירופה, היא נהירת משקיעים בכיוון הריבית הגבוהה. התוצאה האפשרית: התחזקות השקל, הדולר האוסטרלי והרופי ההודית.