הסתיים השלב האחרון בהסדר חובות הקיבוצים: סך המחיקות - 19.4 מיליארד שקל

בימים אלו הסתיים השלב האחרון ("דור ג'") בהסדר חובות הקיבוצים שכלל 32 קיבוצים. הסדר "דור ג'" הוא השלישי לשני הסדרי החובות הקודמים: "הסדר חובות הקיבוצים" ו"ההסדר המשלים" שבוצעו במהלך השנים 1999-2007. ההסדר השלישי הגדיל את ההיקף הכולל של מחיקת החובות לקיבוצים ל-19.4 מיליארד שקל. כ-65% מהמחיקות בוצעו על ידי הבנקים והיתרה על ידי הממשלה ונושים אחרים.



פרטי ההסדר הנוסף המכונה גם "ההסדר הפרטני", שבוצע בשנים 2007-2010, הסדר שהממשלה לא היתה שותפה לב ולא העמידה לו מקורות, נחשפו בדו"ח מקיף תחת הכותרת "ממשבר לצמיחה". את הדו"ח פירסם בחודש שעבר ראש המטה להסדר חובות הקיבוצים ישראל עוז. מפרטי הדו"ח עולה, כי בשלב השני להסדר חובות הקיבוצים ("ההסדר המשלים") "נפלו מספר קיבוצים קורבן" כדברי עוז, לקביעת כושר החזר לא ריאלי, שלא ניתן לעמוד בו, בעוד שאחרים נחשפו במהלך השנים למגמות ואירועים בכלכלה הישראלית, שהשפיעו לרעה על כושר ההחזר שחושב להם. בין האירועים הללו מציין עוז את חשיפת השוק ליבוא מתחרה, את המשבר בשוק הבנייה שהקיבוצים היו מעורבים בו ועוד.



השפעת המגמות הללו, כך לדברי עוז, היתה תרומה קריטית לקריסת מפעלים תעשייתיים, שהיו במשך שנים רבות מקורות ההכנסה עיקריים באותם קיבוצים. בין היתר אפשר למנות בקטגוריה זו את תעשיית החיתולים "תפנוקים" של קיבוץ עמיר, את "אריגי מצובה" בקיבוץ מצובה ואת תעשיית מוצרי הבנייה מבטון מוכן "ספנקריט" בקיבוץ אשדות יעקב ("מאוחד"). מסיכום כולל של נתוני ההסדר הנוסף עולה כי נמחקו בו 815.9 מיליון שקל, רובם ככולם על ידי הבנקים ונפרעו 738.1 מיליון שקל.



עוד עולה מהנתונים כי חמשת קיבוצי הגליל העליון שנזקקו להסדר הנוסף, היו אלה שנקלעו למצב הקשה ביותר וקיבלו שיעור מחיקה (ממוצע) של 71.2% מהחוב. במקום השני בשיעור המחיקות ממוקמים 4 משקים במפרץ חיפה שנמחק להם 58.8% מחובם ובמקום השלישי מצויים 3 משקים במישור החוף שנמחק להם 56.1% מחובם. למחיקה הנמוכה ביותר זכו שני קיבוצים בדרום הארץ המשתייכים לתנועת הפועל המזרחי, שנמחקו להם 44.1% מהחוב. שיעור המחיקה הממוצע לקיבוץ מקיבוצי ההסדר הנוסף הסתכם ב-48.1%.



המקורות העיקריים להחזר בהסדר הנוסף היו התמורות שקיבלו הקיבוצים ממכירת זכויותיהם (מניות) בתנובה בסך 146.6 מיליון שקל והלוואות בסך 293.7 מיליון שקל שהועמדו להם על ידי 8 התאגידים הכלכליים האזוריים שבבעלות 270 קיבוצים ומושבים שיתופיים. ההלוואות הללו נפרסו לחייבים להחזר בריבית נוחה לתקופות ארוכות. הבעלות על התאגידים הללו היא בידי 270 קיבוצים ומושבים שיתופיים, שהלוו את הכספים לחייבים כחלק מהסיוע ההדדי הקיים עדיין בתנועות הקיבוציות לפיו מסייעים קיבוצים באמצעות התאגידים הכלכליים בהם הם מחזיקים לקיבוצים במצוקה.



יתרת החוב לפירעון בסך 297.8 מיליון שקל גויסה ממקורות עצמיים, ממכירת נכסים, מהכנסת שותפים לעסקי הקיבוצים וממכירת נדל"ן. עסקות כאלו בוצעו בין הקיבוצים האון ומשמר דוד לבין מינהל מקרקעי ישראל כחלק מהמהלך להפיכת הקיבוצים הללו לישובים קהילתיים.



בסיום דבריו כותב עוז כי הסדר "דור ג'" התקיים "הודות למוכנות הבנקים והתאגידים הכלכליים האזוריים למהלכים רחבי היקף לשם השגת הסדר סופי ומוחלט של חובות הקיבוצים, חובות שלא מצאו את פתרונם בשני סדרי החובות המערכתיים הראשונים. ההסדר הביא לכלל סיום מהלך ארוך שנים לייצוב המערכת הכלכלית בקיבוצים והבטחת איתנות פיננסית ברוב רובם של הקיבוצים".