מאת הדר חורש
"GPRS? מוכרים את זה כבר באירופה, אבל אף אחד לא עושה מזה עניין; למעשה אין עדיין יישומים מיוחדים לאינטרנט מהיר בטכנולוגיית דור 2.5, ואיש אינו מתעניין בכך", אומר דקלן לונרגן, אנליסט בכיר של חברות תקשורת סלולרית בחברת הייעוץ העולמית יאנקי גרופ.
"חברות הסלולר לא מפרסמות את זה", מוסיף לונרגן. "הרבה אנשים מקבלים טלפונים עם שירותי אינטרנט מהיר בסלולר, ואפילו לא יודעים. מי שיודע ומעוניין צריך לשלם דמי מנוי קבועים של 100-10 דולר, בתוספת תשלום על פי כמות הנתונים שהוא מקבל למכשיר. אין סיבה לשלם כל כך הרבה. מי שגולש באינטרנט יכול לראות שזה יותר נוח ומהיר. אני מעריך שגם אם היתה דרישה גדולה יותר לטלפונים, החברות לא היו יכולות לספק תשתית, וכולם היו נתקעים".
יאנקי גרופ מיוצגת בישראל על ידי חברת פורסייט. למרות חוסר העניין באינטרנט מהיר בסלולרי כיום, אותו מתאר לונרגן, לפורסייט יש דעה טובה על הדור הסלולרי הבא, המכונה גם דור 2.5. בחברה סבורים כי האינטרנט הסלולרי המהיר עומד להגדיל מאוד את הכנסותיהן של חברות הסלולר. באירופה נאמד חלקה של תקשורת הנתונים הסלולרית ב-12% מסך הכנסות החברות, והשיעור הזה, סבורים בפורסייט עתיד לעלות השנה ל-17%, ולהגיע ל-36% עד 2006. בסך הכל, ב-2006 יסתכמו ההכנסות מאינטרנט סלולרי באירופה ב-50 מיליארד דולר. כבר היום, טוען לונרגן, בלם הגידול בתקשורת הנתונים הסלולרית את מגמת הירידה בהכנסה הממוצעת מלקוח סלולר באירופה.
המספרים בישראל צנועים יותר. ההערכות בחברות הסלולר הן ששיעור ההכנסות מתקשורת נתונים סלולרית בישראל מסתכמות ב-3% מסך ההכנסות של החברות. על פי התחזיות בחברות הסלולר, עשוי שיעור ההכנסות להגיע ל-25%-20% בתוך 4 שנים.
הבדלים בין הישראלים לאירופים מפתיעים. אף על פי שהישראלים רואים עצמם כמהירים לאמץ גדג'טים וטכנולוגיות חדשות, תקשורת הנתונים הסלולרית נכשלה כאן יותר מבכל מדינה מערבית אחרת. ההשוואה למדינות מזרח אסיה מעציבה אף יותר. ההסבר פשוט, אומר לונרגן. באירופה אפשר להעביר הודעות טקסט בין טלפונים בכל הרשתות. ומה אצלכם?
לקראת סוף 2001 חתמו החברות סלקום ופלאפון על הסכם המאפשר שליחת מסרים בין שתי הרשתות. בשבועות הקרובים עתידות חברות הסלולר להשלים את מערך ההסכמים שיאפשר שליחת מסרים מכל רשת לכל רשת אחרת. בסלקום ובפלאפון מאשימים את פרטנר בניסיון לחסום מעבר חופשי של מסרים במטרה לטפח את דימויה כ"חברה של ה-SMS". בפרטנר טוענים שרק הקפדה על תקנים הנדסיים גרמה לעיכוב המשונה.
אנליסטים ישראלים אינם בטוחים כי הסרת החומות בלבד היא שתקפיץ כיתה את תקשורת הנתונים הסלולרית בישראל. מחירי זמן האוויר שמשלם לקוח אירופאי, המעדיף לשוחח בטלפון סלולרי, גבוהים ב-50%-20% מהמחיר הממוצע שמשלם המשתמש הישראלי על תקשורת קול. השימוש במסרים קצרים מאפשר לאירופאים לחסוך. גם בישראל מחיר השימוש במסרים קצרים זול יותר ממחיר שיחות, אך ההבדלים אינם כה גדולים כמו באירופה; הדבר מקטין את המוטיווציה לשימוש במסרים - ומשאיר את העיסוק בכך לבני הנוער.
"אני מעריך כי יש תחלופה בין השימוש ב-SMS לשיחות קול. זה הגיוני, אבל אין לכך הוכחות מחקריות", אומר לונרגן. היקף השימוש בשירות המסרים הקצרים המועברים בין מנויים בעולם עורר התפעלות בשנתיים האחרונות, והתחזיות להמשך הגידול המהיר סייעו לתדלק את השוק בימים טובים יותר. דיווחים על מיליארדי מסרים העובדים מדי שבוע בעולם הציתו את הדמיון. ואולם נראה כי לאחר שהמנויים תפסו את העיקרון, נרגע הביקוש לשירות החדש, והגידול הואט. "בעבר הייתי מקבל נתונים על הגידול. באחרונה חדלו הנתונים להתפרסם, ואני מניח שזה מלמד על האטה מסוימת", אומר האנליסט בזהירות.
תשתיות ה-Packet Radio Service General) GPRS) מבשרות את הקפיצה הבאה. פרטנר פרסה את התשתית בשנה שעברה, ערכה מסיבת עיתונאים והכריזה על הטכנולוגיה החדשה, אך ספק אם תציע שירות אינטרנט מהיר של ממש לפני 2003. באירופה מתלוננים אולי על היעדר שירותים, אבל הישראלים המסכנים אינם מצליחים להניח את ידם על כמות מסחרית של מכשירי GPRS. סלקום עתידה להשיק את תשתית ה-GPRS שלה בחודשים הקרובים, ואולם גם היא לא תוכל להציע השנה שירותי אינטרנט מהיר של ממש.
במשרדי דאי טלקום, יבואנית אריקסון-סוני בישראל, כבר אפשר לפגוש את הדבר הבא: מכשיר סלולרי זעיר בעל מסך צבעוני. אפשר לדמיין מה אפשר לעשות על מסך צבעוני בתחום המשחקים והעברת התמונות. הדמיון עולה בהרבה על המציאות. בתערוכות טוענים היצרנים כי המכשיר מסוגל להעביר במהירות תצלומים צבעוניים, אך לחברות הסלולר אין תשתיות להעברת תמונות או יישומים המבוססים על מסרים צבעוניים.
לונרגן מאשים את חברות הסלולר עצמן בפיגור בתחום יצירת התכנים: "הן ניסו לשלוט במערכת ובדרכי הגישה ללקוח. היום הן מבינות שהיו צריכות לפתוח את הרשת לספקי תכנים ולאפשר להם להרוויח כסף. אני מאמין שהשינוי בגישה יגביר את יצירת התכנים. אני מצפה גידול משמעותי בהעברת מולטימדיה על גבי הרשת. מוקדם לקבוע שהמסחר הסלולרי נכשל".
באירופה מתחיל הדור השלישי להיפרס, אך עדיין אין טלפונים סלולריים לאינטרנט מהיר באמת. ניסויים בתשתיות דור שלישי נערכו בצרפת באמצעות טלפונים מתוצרת יפאן. לונרגן צופה שימוש המוני במכשירי דור שלישי ב-2005 - לא לפני כן.
מי מחכה לדור הבא?
הארץ
20.1.2002 / 10:08