מדינות העולם צבועות, גם ישראל צריכה לנהוג כמותן

>> הגלובליזציה מביאה לטשטוש גבולות. בפועל, מבחינת החקלאי הפשוט, הגלובליזציה באה לידי ביטוי במעבר לייצור על פי סטנדרטים בינלאומיים.

כיום אנו יודעים שהגלובליזציה הובילה את החקלאות בישראל להתייעלות בזכות כושרו של החקלאי הישראלי ליישם במהירות יתרונות יחסיים, ובזכות ההכרח לזהות מוצרי נישה חדשים. כמובן שלמטבע שני צדדים, והגלובליזציה היא גם תחרות אכזרית. למשל, אף על פי שייצור החלב בישראל הוא מהמתקדמים בעולם, אנו מייבאים כ-22% מצריכת החלב, בשל מחיר נמוך יותר הנגזר מאיכות חלב נמוכה יותר. הגלובליזציה היא תהליך שהחל כבר לפני 200 שנה, אך בעשור האחרון הוכפל הסחר הבינלאומי, והעולם כיום פתוח וניתן לשווק כל מוצר לכל נקודה בעולם, בתנאי שיש לך יתרון יחסי על מתחריך. עם זאת, לפי תחזיות, כל מפת היבוא והיצוא ישתנו לחלוטין עד 2040.



החובה לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים מקשה מאוד על יצירת מדיניות חקלאית התומכת בחקלאים, בעיקר מכיוון שההצטרפות ל-oecd אינה מאפשרת תמיכות ישירות בחקלאים. ואולם ככל שמדינה עשירה יותר, כך קל לה יותר להעניק לחקלאיה תמיכות עקיפות. באיחוד האירופי, למשל, מופנים כמחצית מהתקציבים לתמיכה במרחב הכפרי, מה שמאפשר תמיכות עקיפות אדירות (תמיכה לפי דונם ובמחקר ובפיתוח, ולא בהקמת חממה או בית אריזה של חקלאי בודד).



התמיכות העקיפות הן השיטה של המדינות העשירות לשמור בפועל על החקלאים, בעולם שבו אי אפשר להתחמק מתחרות גלובלית, והדבר חושף את הצביעות שלהן. לא ניתן למנוע יבוא מוצרים זולים אלא באמצעות סטנדרטים של איכות המחייבים מו"פ מתקדם, ושוב, היתרון הוא בידי המדינות העשירות. העיקרון הוא שגם במסגרת גלובליזציה המדינות העשירות, המכתיבות את כללי המשחק, יוצרות כלים לשמירה על החקלאים שלהן.



בישראל, הנמצאת על התפר שבין מזרח למערב, כללי המשחק שונים. מחד גיסא, התמיכה בחקלאות נמוכה באופן ניכר מהתמיכה בחקלאות שמעניקות מדינות oecd; ומאידך גיסא, כדי לשרוד, על החקלאי הישראלי למצוא את הדרך לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים בלי לקבל די תמיכות.



בטווח הארוך, ללא מדיניות חקלאית יציבה לא יוכל החקלאי לעמוד בתחרות הגלובלית ומגמת הירידה במספר החקלאים תימשך, ובאופיו של המרחב הכפרי יחול שינוי דרמטי לרעה.



דווקא בעולם גלובלי חייבת ישראל למצוא דרך לשמור על המשקים הקטנים והבינוניים, שמעבר לערכים הכלכליים הישירים, מעניקים ערכים מוספים ששוויים גדול בהרבה מכל מספר בדו"חות הרווח וההפסד ובנתוני הגירעון המסחרי. בכל הקשור לחקלאי ישראל, שם המשחק יהיה תמיד ידע. חקלאות עתירת טכנולוגיה היא תנאי בכללי המשחק, ולשם צריך לכוון את התקציבים.



החקלאים הישראלים כבר הטמיעו עובדה זו, וכעת על המדינה לא רק לדבר גלובליזציה, אלא גם להתנהל בהתאם ולתמוך בחקלאים באופן יציב.



הכותב הוא כלכלן תנועת המושבים