מי פה בעל הבית

>> "אז ככה חשבתי לעשות את המפגש הראשון עם העובדים. אני צריך שתגידו לי מה דעתכם". אילן קם ממקום מושבו מאחורי השולחן ומיהר לעברנו, כשהוא מגיש לנו דף מקופל. עוד לפני שהספקנו לברך אותו על התפקיד החדש, הוא כבר ירה: "תשמעו, זה מפגש חשוב - אין מקום לטעויות. התוכנית שלי: לייצר מהר רושם שאני בעל הבית, ולהראות להם שאני יודע מה אני עושה".

על פיסת הנייר שנפרשה מולנו הופיע מתווה מדויק, מפורט וסדור של השיחה הראשונה שאותה יקיים אילן עם הצוות שאותו קיבל לנהל: כל דקה במפגש העתידי תוארה שם, כל משפט וכל מלה.



רק דבר אחד חסר - מקום לשומעים.



אילן הוא מנהל צעיר יחסית, שכבר מתחילת דרכו זוהה כפוטנציאל ניהולי וכבעל יכולות גבוהות (סוג של "מטאור"). לפני שבוע קיבל הודעה על מינויו כראש צוות של כ-10 עובדים. זהו צוות שמקביל לצוות שבו אילן מתפקד כעובד מן המניין זה שנתיים. רגע לפני הפגישה הראשונה, נכנסנו לחדרו ואילן החל לפרוש את משנתו הסדורה.



עצרנו אותו. ביקשנו שיחזור למקומו ושידאג לנו אם אפשר גם לכוס קפה. ניכר היה שאילן מצוי במתח רב והחלטנו שעלינו לייצר אווירה מתאימה ונכונה יותר לשיחה.



תפקיד חדש מביא עמו מערכת חדשה של לחצים וציפיות. זה נכון לגבי עובדים וזה נכון שבעתיים לגבי מנהלים. אלו יודעים כי ייבחנו בשבע עיניים על ידי עובדיהם, כל מלה שלהם תימדד וכל מחוות גוף תנותח. עם זאת, מנהלים רבים לא מבינים את הפוטנציאל הנפיץ הטמון בשיחת הפתיחה.



הפתגם העתיק אומר שאין לך הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשון - וכמנהגם של משפטים עתיקים הוא לרוב נכון. לשיחות פתיחה בתפקיד חדש חשוב מאוד להגיע מוכנים ולהימנע מלהציג משנה סדורה וסגורה. ראשית - ייתכן מאוד שאחר כך תגלה שיש דברים שלא מתאימים. שנית - זה עלול לייצר אנטגוניזם בקרב השומעים.



אין טעם לתכנן מפגש שבו המנהל שולט מראשיתו ועד סופו. הסיבה שאילן בחר לארגן את המפגש הראשון באופן הדוק כל כך היא בגלל החששות שלו: המפגש המתוכנן בא לתת מענה לתחושת חוסר הביטחון שלו. הרי כשאנו חסרי ביטחון, אנו רוצים לשלוט בכל מה שקורה. דווקא מי שמגיע עם ביטחון, מוכן לתת מקום לדברים לא צפויים, לתת דרגת חופש גדולה יותר.



בשיחה עם אילן ביררנו מהם המסרים שחשוב לו להעביר לעובדים, וביקשנו לשמוע ממנו מהם בעיניו המסרים שלא ישתנו גם כשיהיה כבר שנה בתפקיד. אילן שלף מיד שני נושאים: דיוק ואחריות. סיכמנו שבפגישה עם צוותו יציג את העקרונות האלה, שחשובים לו ולתפישת עולמו, אבל הוספנו עוד דבר: הוחלט שאילן גם יצהיר בפניהם שהוא משער שייקח לו זמן להיכנס לתפקיד. בנוסף, הוא לא ישכח להכניס מלה טובה על המנהל הקודם (וידאנו מולו שאכן מדובר במנהל מוערך על ידי עובדיו) ולומר שהוא בטוח שקודמו השאיר אחריו צוות שיודע את העבודה.



שילוב המסרים הנכון בשיחה מעין זו מעביר מסר ברור: אני יודע לאן אני רוצה להוביל, אבל פתוח לשמוע מה יש לעובדים להגיד. שילוב בין "יודע" ל"לא יודע", בין "בטוח" ל"לומד", בין "למידה" ל"התמקמות" - זה בדיוק השילוב הנכון.



-



הכותבים הם פסיכולוגים ויועצים ארגוניים ממכון מנהיגות בע"מ. למשובים ולשאלות: ishaytomer@gmail.com