"מורה בעל תואר שני הוא משכיל יותר עם סיכוי טוב יותר להתקדם"

המאמצים לשיפור איכות המורים בבתי הספר נמשכים: במסגרת תוכנית חדשה שגובשה במשרד החינוך יוצע לאקדמאים שסיימו תואר ראשון בהצטיינות, ללמוד במסלול חדש לתואר שני המשלב לימודים לתעודת הוראה. המסלול אושר באחרונה במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).



כדי לגייס מועמדים לתוכנית יציע המשרד הטבות כספיות. ל-themarker נודע כי הסטודנטים בתוכנית יזכו למענק בגובה של 10,000 שקל לכל שנת לימודים במהלך התואר, ויוכלו לקבל הלוואה לכיסוי שכר הלימוד בגובה 11.5 אלף שקל לכל שנת לימודים.







ההלוואות יהיו מותנות בהתחייבותם של הסטודנטים להשתלב במערכת החינוך ולשמש מורים במשך שנתיים. סטודנטים שיבקשו הלוואה לשתי שנות לימוד בגובה 23 אלף שקל, יידרשו להתחייב לשמש מורים במשך ארבע שנים. תקציב התוכנית בשנה הראשונה יהיה כ-9 מיליון שקל, ויגדל בהתאם למספר המצטרפים בעתיד. המשרד מתכוון להתחיל בתוכנית בשנת הלימודים הבאה, עם 200 סטודנטים שילמדו בתחילה במכללות לחינוך ובהמשך גם באוניברסיטאות, ומקווה לגייס כך 1,000 מורים נוספים למערכת החינוך, שישתלבו בה כשבידם תואר שני בהוראה.



בהמשך ייפתחו תוכניות נוספות ללימודי תואר שני בהוראת המקצוע, כך שהמורים שיגויסו למערכת החינוך יהיו בעלי תואר שני במקצוע שאותו הם ילמדו.



שיפור איכות המורים הוא אחד מיעדי המשרד - שהוצגו על ידי שר החינוך, גדעון סער, בפני הממשלה והכנסת בתחילת שנת הלימודים הקודמת. זאת, מתוך הנחה ששיפור איכות המורים תביא לשיפור בהישגי התלמידים בבית הספר, המידרדרים במבחנים הבינלאומיים.



"איכות המערכת לא תעלה על איכות מוריה"



התוכנית מצטרפת לתוכניות קודמות שיזם המשרד, בהן התוכנית להסבה של עובדי היי-טק להוראה ותוכנית חותם להסבת אקדמאים מצטיינים להוראה.



בשנים האחרונות שמות מערכות חינוך בעולם דגש מיוחד על איכות המורים. דו"ח של חברת הייעוץ הבינלאומי מקינזי הציב את איכות ההוראה בראש סדר העדיפויות במערכת החינוך, וקבע כי "איכות מערכת החינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה". מבחינה הרמה האקדמית של המורים, לרוב המורים עובדי המדינה המלמדים בעיקר בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים יש תואר ראשון (68%), אך רק לרבע מהם יש תואר שני (25%). לכ-7% מהמורים אין תואר אקדמי, מכיוון שנקלטו במערכת לפני ההחלטה לחייב כל מורה חדש בתואר ראשון. עם זאת, במסגרת רפורמת אופק חדש מחויבים מורים ללא תואר ראשון להשלים את התואר בתוך חמש שנים לאחר הצטרפותם לאופק חדש, או שלא יוכלו להמשיך בתפקידם.







"התווינו כיוון של רצון לשפר את ההשכלה האקדמית של ציבור המורים כמגמה אסטרטגית במערכת החינוך באמצעות פתיחת מסלול לתואר שני להוראה", אומר סער. "במשך הזמן הרעיון הוא להפחית את מכסות הלומדים לתואר ראשון להוראה ולפתוח עוד מסלולים לתואר שני.



"כל המהלכים בתחום נובעים מדו"ח מקינזי, שקבע כי המשתנה החשוב ביותר להצלחת מערכת החינוך הוא איכות המורים שלה. לכן, יש צורך לגבש מדיניות בתחום של הכשרת עובדי הוראה בכיוונים האלה. כך גם מעלים את הסטנדרטים והדרישות שמוצבות בפני המורים, פותחים להם מסלול לימודים אטרקטיבי, וניתן גם למשוך סטודנטים מצטיינים למקצוע, נוסף על שיפור הידע שלהם במקצועות השונים שהם מלמדים בבתי הספר".



סער מוסיף כי "בתוך המערכת יש מורים מצוינים, אבל אנחנו יודעים שלא כל המורים שניגשים כיום לסמינרים לחינוך הם מועמדים בסטנדרט שהיינו רוצים לראות. צריך לבצע שורה של תהליכים שיבטיחו כניסת כוח אדם איכותי להוראה, ואחד האמצעים לכך הוא העלאת הסטנדרט המקצועי בתחום ההוראה, ובמקצועות הלימוד בכלל".



למרות המענקים והמלגות, האם השכר הנוכחי בהוראה לא ירתיע סטודנטים שסיימו תואר ראשון בהצטיינות להיכנס לתחום?



סער: "אחד מיעדי המשרד הוא העלאת שכר המורים. אנחנו נמצאים בעיצומה של רפורמת אופק חדש, שאחד מיעדיה הוא העלאת שכר המורים באופן משמעותי והיא תהיה תחנה חשובה בהעלאת שכר המורים, שתתבצע בשילוב תוכניות נוספות במשרד".



תואר חדש בהוראה



התוכנית החדשה המכונה teach-m, היא מסגרת לקבלת תעודת הוראה שעד כה ניתנה בסיום הלימודים לתעודה לאחר תואר ראשון, או בשילוב הלימודים לתואר ראשון.







כיום קיימת תוכנית לימודים לתואר שני בחינוך (m.ed), אך היא מיועדת רק לעובדי הוראה קיימים. התוכנית החדשה תפנה לא רק למעוניינים בלימודים לתעודת הוראה, אלא גם תנסה למשוך בוגרי תואר ראשון בתחומי המקצועות הנלמדים בבתי הספר. במשרד החינוך הגדירו את התוכנית - "עליית מדרגה של ממש" לעומת המסלולים הקיימים כיום לתעודת הוראה.



התוכנית אושרה בהמשך להחלטת מל"ג מ-2006, והיא מיועדת להעלות את ההכרה בחשיבות מקצוע ההוראה. הלימודים בתוכנית ישלבו את לימודי ההכשרה להוראה עם לימודים לתואר השני בחינוך. הסטודנטים שיסיימו אותה ישתלבו במערכת כמורים במקצוע שאותו למדו בתואר הראשון. בהמשך יוצעו תוכניות לימודים לתואר השני להוראה בשילוב התמחות במקצועות הנלמדים בבתי הספר.



עד כה רק מכללת אורנים קיבלה אישור לקיים את תוכנית הלימודים. מכללות חינוך נוספות העומדות בתנאים שהציג משרד החינוך הם מכללת בית ברל, מכללת לוינסקי וסמינר הקיבוצים, שקיום התוכנית בהן נבחן כרגע במשרד. נח גרינפלד, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, אומר כי אישור התוכנית הוא "יום חג" עבור האגף. "מדובר בהגשמה של יעדים ששר החינוך הציב בתחילת כהונתו. המהלך נועד לגייס מורים ברמה של תואר שני, ועוד את הטובים שבהם. מורה בעל תואר שני הוא משכיל יותר, רחב אופקים יותר, והסיכוי שלו להתקדם במערכת גדול יותר".



בנוסף למלגות ודמי הקיום, ייהנו המורים החדשים שישתלבו במערכת לאחר התואר השני משכר גבוה יותר, מכיוון שהשתלבו בה כשבידם כבר תואר שני המקנה למורים תוספת של כ-5% על שכר הבסיס.



היי-טקיסטים נוספים בדרך לבתי הספר



התוכנית החדשה היא חלק נוסף בניסיונות של משרד החינוך להכניס דם חדש למערכת החינוך. בסוף שנת הלימודים הקודמת סיימו 76 מורים חדשים לאנגלית את שנת העבודה הראשונה שלהם כמורים. מדובר במחזור הראשון של המורים שהוסבו למקצוע בתקופת המשבר הכלכלי, רובם אקדמאים שפוטרו מחברות היי-טק שעברו את ההכשרה של משרדי החינוך, התמ"ת והאוצר.







76 המורים האלה נותרו מתוך 92 האקדמאים שסיימו את ההכשרה ובמהלכה הם זכו לדמי קיום בסך 2,000 שקל בחודש ומפטור מלימודים לתעודת הוראה. גם שכרם כמורים גבוה יותר מזה של מורים מתחילים. ואולם ההשתלבות לא היתה חלקה והמחזור הראשון של המורים התלונן על קשיים בקבלת תשובות ממשרד החינוך בנוגע לתנאי העסקתו. מהמשרד נמסר כי במהלך השנה נציגי אגפי המשרד יצרו קשר עם המורים, טיפלו בדרישותיהם והבטיחו לענות על סוגיות נוספות שקשורות להעסקתם.



כיום מסיימים אקדמאים נוספים את ההכשרה להוראה והם צפויים להשתלב במערכת החינוך בתחילת שנת הלימודים. מדובר ב-310 מורים חדשים שישובצו בקרוב כמורים למתמטיקה, פיסיקה, כימיה וביולוגיה. את הקורס החלו 375 אנשי היי-טק, אך 65 מהם נשרו במהלכו, בעיקר מכיוון שמצאו עבודה חדשה בהיי-טק.



"היה פה מאמץ גדול ומערכתי של שורה של מוסדות שהכשירו אותם, היה ביקוש גבוה להשתלבות בתוכנית ומיון מאוד קפדני של המשתתפים", אומר סער. "מדובר במורים ברמה מאוד גבוהה שמחזקים את המערכת ואת המקצועות שבהם הם ילמדו, כמו מתמטיקה ומדעים, שצריך לחזק. אני מאמין שההשתלבות של המורים החדשים בתחום תורגש בכל המערכת".



כעת פונה המשרד למסיימי ההכשרה כדי לבחון את יעילותה. האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד מקווה כי בקרוב יקבל אישור למחזור נוסף של הסבת כ-200 אנשי היי-טק להוראה במקצועות טכנולוגיה ומדעי המחשב.



בנוסף, משרד החינוך השיק באחרונה את תוכנית חותם, תוכנית משותפת לג'וינט ישראל ותנועת הכל חינוך. גם התוכנית הזאת, המבוססת על המודל האמריקאי teach for america, פונה לאקדמאים שסיימו בהצטיינות את לימודי התואר הראשון בתחומים הנלמדים במערכת החינוך ויעברו לימודים לתעודת הוראה. המשתתפים בתוכנית יקבלו מלגת לימודים בסמסטר קיץ ללימודי ההוראה ומלגת לימודים לתואר השני לאחר שנתיים שבהם ישמשו כמורים. כ-70 מורים חדשים שלומדים עתה בתוכנית צפויים להשתלב במערכת החינוך בספטמבר הקרוב.



"בהיי-טק הרגשתי שאני לא תורמת"







בשנת הלימודים הקרובה תתחיל אינה וינברג ללמד מתמטיקה בתיכון דרור שבשרון. את הלימודים להוראה החלה לאחר שפוטרה מעבודתה בחברת סטארט-אפ בתחילת 2009. היא הצטרפה לתוכנית של משרד החינוך לאחר שכבר החלה לימודי הוראה באופן עצמאי.



"היה לי חלום ילדות להיות מורה למתמטיקה, אז כנראה שהפיטורים באו בזמן", היא אומרת. "אני חושבת שרוב המשתתפים בתוכנית רואים בזה ייעוד מסוים". וינברג קיבלה את ההשראה מאחת ממורות המתמטיקה שלה בתיכון ושימשה גם מתרגלת במהלך הלימודים לתואר השני. "אני חושבת שאהיה מורה טובה ושאוכל לתרום למערכת", היא אומרת.



השכר שתרוויח וינברג כמורה צפוי להיות נמוך פי שניים משכרה בהיי-טק, והיא מעריכה שבקרב משתתפים אחרים ומבוגרים יותר בתוכנית השכר צפוי להיות נמוך הרבה יותר. "ברור שיש פערי שכר, אבל לא הכל מתבטא בכסף, יש דברים שעושים גם בשביל הנשמה. היה לי מאוד רע בעולם ההיי-טק, היה לי קשה לשבת כל היום מול מחשב והתוצר היה חסר משמעות במידה מסוימת. הרגשתי שאני לא תורמת".



כעת מתכוננת וינברג לפתיחת הלימודים בספטמבר. "אני נורא מתרגשת. כל ילד הוא עולם במלואו, זה עבודה מול אנשים, מול ילדים בגיל ההתבגרות - וזו הסיבה להתרגשות שלי".



"הוראה היא אתגר ניהולי ממדרגה ראשונה"



בשנת הלימודים הקרובה יתחיל ד"ר צחי בר ללמד ביולוגיה בתיכון רוטברג ברמת השרון, כשבמקביל ימשיך לנהל במשרה חלקית ולשמש יועץ בסטארט-אפ שהיה שותף בהקמתו.



בר התעניין בלימודי הוראה לאחר שצבר ניסיון כמתרגל במהלך לימודיו האקדמיים וכמרצה במכללת שנקר. "אני חושב שהוראה זה אתגר ניהולי ואישי ממדרגה ראשונה. הוראה בתיכון נראית לי אתגר בפני עצמו", הוא אומר. בר הגיע להכשרה להוראה לאחר שהסטארט-אפ לבונט שהיה אחד ממקימיו נקלע לקשיים. "היה צריך לגוון את מקורות ההכנסה ובכל מקרה שאפתי להיכנס להוראה. בשנה האחרונה הבנתי טוב יותר מה זה אומר ואת גודל האתגר. זה אחד התפקידים הקשים שיש. בנוסף, הוראה נותנת כלים ניהוליים ומאלצת אותך להשתפר".



בקשר לשכר הוא מודה כי כעת, כשהחברה שלו התאוששה, אפשר להשוות את משכורתו כמורה לחצי יום כיועץ בהיי-טק. למרות זאת, הוא מודה כי "ההוראה יותר יציבה מההיי-טק מבחינת שכר, למרות שהוא יותר נמוך". בר גם ממליץ על חוויית לימודי ההוראה למטרות נוספות: "לומדים בתוכנית הזאת לא מעט. אני חושב שאם חברה גדולה הולכת להשקיע בלימודים עבור המנהלים שלה, היא יכולה להשקיע סכום הרבה יותר קטן ולשלוח אותם ללמוד הוראה. המקצוע ישחיז את הכישורים שלהם כמנהלים. זו לא חוכמה לנהל אנשים עם חרב של משכורות ופיטורים. הרבה יותר קשה להיות קשוב ולנהל כיתה של 40 תלמידים".