לגור ליד אבא ואמא ברעננה

כיצד מנסים לפתור את בעיית הדיור של הזוגות הצעירים בארץ? ערן בר טל טוען כי נבחרי הציבור מעדיפים מיזמי טיפשיים ופופוליסטיים מאשר להציע פתרון אמיתי. העיקר הכותרת בעיתון

ערן בר טל

אחרי מספר הפגנות שנערכו בתל אביב, הגיעה 'התנועה החברתית למען דיור לזוגות צעירים' להפגנה במרכז העיר רעננה. כ-15 אוהלים הוקמו בגן ציבורי בעיר, במחאה על מחירי הדיור הגבוהים שלדבריהם "לא מאפשרים להם לרכוש בית בסביבה בה הם גדלו, ובה מתגוררות משפחותיהם". לפי אותו היגיון ניתן לכנות אותם "מוכי גורל", שכן אילו אותם צעירים היו נולדים בעיר פיתוח בצפון, או בדרום, היה להם הרבה יותר קל לרכוש דירה בקרבת הוריהם ומשפחתם. הטיעון שלהם מגוחך עוד יותר, מכיוון שהם מבקשים למעשה זכויות המקובלות במושבים ומוכרות כ"בנים ממשיכים". משמע, למי שהוריו גרים בתל אביב מגיעות זכויות יתר למגורים בעיר.

מצד אחד, אי אפשר להישאר אדישים לכאבם של זוגות צעירים שאינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה באזור בו הם גדלו ובו הם רוצים לגדל את ילדיהם, אך מאידך, המחירים הגבוהים באזור מרכז הארץ הם איתות נוסף של מצוקה לאומית חשובה יותר – צפיפות האוכלוסין במרכז הארץ והצורך ביישוב חלקים אחרים של הארץ. תנועה חברתית כזו יכולה להיות חשובה וחלוצית, אם היא תיזום התיישבות חדשה, זולה ונוחה בנגב, בגליל, בגולן או ביהודה ובשומרון. קבוצה שכזו צריכה להפעיל לובי על שרים וראשי מועצות כדי לקבל אדמות באזורים לא מיושבים במחיר סמלי, כנגד התחייבות להקמת בתים למגורים במקום. הם צריכים להפעיל לובי להשקעה בתשתיות ופיתוח, והם צריכים לקרוא לצעירים נוספים לצאת מהמרכז הסואן ולהקים מרכזים חדשים בארץ.

כצפוי, ראש עיריית רעננה, נחום חופרי, שהגיע למאהל, זכה לקיטונות של רותחין מצד המפגינים. לטענתם, הוא אמר לאחת המפגינות שאם אין לה כסף שתלך לגור במקום אחר, כי רעננה היא עיר לעשירים. במפגש מול כתבים כמובן שראש העיר היה קשוב ומפויס יותר והזמין את המפגינים להיפגש בניחותה בלשכתו. גם בכנסת מתקשים חברי התנועה הזו לארגן תומכים מקרב חברי הכנסת והשרים, אך אף אחד מהם לא מעז להתעמת איתם ולומר להם את מה שכנראה כולם חושבים על העניין. אלא שמי שמקל ראש בהתעלמות נבחרי הציבור מאותה תנועה ותומכיה מטאטא את הבעיה מתחת לשטיח ומעצים אותה, יחד אתם.

מצוקה היא גם הזדמנות חדשה

הלחץ של המחזיקים בגישה של אותה תנועה נושא פרי מדי פעם ומוליד עיוותים נוספים בשוק הנדל"ן. כך למשל, ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, הקים ועדה לבחינת העניין שהכריזה לפני מספר חודשים על תוכנית לבניית פרויקטים לזוגות צעירים שיוצעו בפחות מ-50% משווי דירות דומות, לפי קריטריונים שייקבעו לזוגות צעירים. נשמע טוב? מי ירוויח מהמיזם הזה? האם הוא ישנה את פני העיר? האם באמת יש צורך לענות על השאלות האלה? התסריט הטוב ביותר הוא שבתוך 5-7 שנים יזכו ראשוני הזוכים להשתתף בפיילוט של העירייה. במקרה הטוב ביותר 72 זוגות צעירים ירוויחו כמה מאות אלפי שקלים מן ההפקר. כמה נבחרי ציבור יוכלו להוסיף לרזומה שלהם "הצלחה בשיכון זוגות צעירים במרכז תל-אביב" ובא לציון גואל.

כל זוג צעיר שייהנה מהמיזם יהיה נושא לכתבת תחקיר מעניינת. האחד ישכיר את דירתו לבן משפחתו המבוגר וייהנה מהסכום המלא שישאיר לו עודף מדירתו הצנועה יותר בקריית גת. האחר ישכיר את דירתו לתיירים, על-בסיס שבועי ויתפרנס מהעסק הזה, ופלוני ישכן בה את עובדיו הבכירים, אחרי שהסטרט-אפ שלו יימכר במספר מיליוני דולרים, אך הוא לא יוכל לפי ההסכם עם העירייה למכור את הדירה במשך מספר שנים. וכל הדיירים האלה יהיו מודל נוסף של "סיוע ממשלתי לפתרון בעיות הדיור בארץ". לכן המחאה הזו של הזוגות הצעירים היא כן הבעיה של כולנו. הם מציפים בעיה אמיתית לדיון הציבורי. אם נמשיך להתעלם מהבעיה ולהבין את נבחרי הציבור שמתעלמים ממנה, נתמוך בשתיקתנו בדרישות אותם צעירים, שיביאו לבנייתם של מיזמים טיפשיים נוספים, במקום להציע פתרונות אמיתיים.

מה שנראה כמצוקה הוא בדרך כלל הזדמנות: אם אתה מובטל מספר חודשים, זה אומר שהשוק קורא לך להתעורר ולחפש את עצמך במקצוע חדש, במקום חדש. אין עבודה באזור מגוריך? חפש רחוק יותר! אתה לא יכול לרכוש דירה? שכור דירה, או רכוש במקום אחר. לא כל בעיה מחייבת להקים לובי לעיוות השוק לפי מידותיך. זו האמת, למרות שקל יותר להיות פופוליסטי, לצקצק בלשון ולכתוב עוד מאמר פסבדו חברתי שיסביר שהמדינה רעה לתושבים ושצריך לשנות את החוקים, כך שלא רק המחיר יקבע.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully