בשונה מחברות הזנק רבות, עובדי חברת הסטארט-אפ הישראלית ספרקליקס (sparklix) יכולים להסביר בקלות מה המוצר שהחברה מפתחת. ספרקליקס מנסה להוציא לגמלאות את מחברת הניסוי שבה מחזיקים חוקרים במעבדות בתחומי מדעי החיים, או במלים אחרות - להביא את הבשורה הדיגיטלית למעבדות מדעי החיים.
בעוד שבתחומים אחרים נהפך התיעוד הדיגיטלי לסטנדרט, דווקא תחום המחקר של מדעי החיים מתקשה להסתגל לעידן המחשוב. הצורך בנוכחות ליד שולחנות הניסוי, בנוסף למורכבותו של ההליך המחקרי, מקשים על יצירתן של מערכות מתאימות שיכלו להביא לתיעוד שאינו נסמך על דף ועט. התפתחותה של הרגולציה הרפואית בארה"ב, לצד תהליך המזעור של המחשבים, הביאה את תחום תיעוד הניסויים הדיגיטלי להבשלה מסוימת. השקתו המתוקשרת של האייפד, שהפך את המחשוב לנייד מאי פעם, תרמה אף היא למודעות לנושא.לאחר שנים שבהן מערכות אלה לא היו נפוצות, מוערכת כיום ההכנסה העולמית ממכירת פתרונות כאלה בכ-2 מיליארד דולר בשנה.
אחת מתוצאותיו של הליך זה היתה מכירתה ב-2009 של סטארלימס הישראלית, המפתחת פתרונות דומים לאלה של ספרקליקס, לחברת התרופות האמריקאית אבוט תמורת 123 מיליון דולר. הפתרון של ספרקליקס נמצא בשימוש בשתי מעבדות של בית החולים תל השומר. כמו כן, הפתרון נבחן על ידי כ-100 מדענים מטעם ה-nih, ארגון הגג הפדרלי האחראי על ניהול המחקר הרפואי בארה"ב.
הבחינה נערכת במסגרת הליך ממושך במטרה להעניק את תו התקן של הארגון לכמה פתרונות. התוכנה של ספרקליקס נבחרה כאחת מתוך שלוש התוכנות שעברו לשלביו הסופיים של התהליך.
"אנחנו מציעים תוכנה שמטרתה ניהול ותיעוד של ניסויים. מכיוון שמדובר בתוכנה מקוונת, ניתן לגשת אליה מכל מכשיר עם יכולות גלישה - מהמחשב הנייח, מהמחשב הנייד, מטאבלט או ממכשיר סלולר", מסביר רואי פז, מנכ"ל ומייסד החברה.
ספרקליקס, המעסיקה 14 עובדים בישראל, פועלת בישראל ובארה"ב. בחברה הושקעו עד כה יותר מ-500 אלף דולר על ידי קבוצה של משקיעים פרטיים, ובאחרונה השלימה החברה סבב גיוס פנימי נוסף בהיקף לא ידוע.
הפיתוח הראשוני של המערכת נעשה על ידי פז בשותפות עם ירון טיקוצ'ינסקי, מרצה לביולוגיה מולקולרית. לדברי פז, לפני הקמת החברה בחן עם טיקוצ'ינסקי את האיפיון הנדרש למערכת, וב-2007 כבר השיקו גרסת בטא של התוכנה, שהופעלה כפיילוט באתרים רבים. במהלך השנה האחרונה גייסה לשורותיה ספרקליקס את ישי שניידובר, שהיה מנהל חטיבת ה-sap בנס טכנולוגיות.
המכה של המדענים
הבעיה העיקרית עמה נאלצות חברות תיעוד וניהול הניסויים להתמודד היא הגמישות הרבה של תהליך המחקר - ניסויים אמנם מתוכננים בקפידה, אך קשה לנחש מאיזה כיוון תגיע התגלית הבאה. מכיוון שכך, כל ניסיון להשתמש בתבניות נתונות מראש של הליך הניסוי, עשויות להיות צרות מדי למערכת התיעוד והניהול. "אנחנו בחרנו בפתרון אחר, שמתמקד בבחירת המידע שמוצג לחוקר בכל רגע. חוקרים הם טכנופובים. אנחנו צריכים לדאוג שהם לא יהיו מוצפים". לדברי פז, גמישותו של הפתרון של ספרקליקס מספקת לחברה יתרון ניכר על פני פתרונותיהן של המתמודדות הנוספות על אישור ה-nih - החברות האמריקאיות labtrac ו-labmatrix. המודל העסקי של ספרקליקס מבוסס על מכירת רישיונות. "בנוסף אנחנו מתכננים להשיק בעוד שלושה חודשים גרסה מקוונת חינמית רזה של המערכת שמיועדת להפוך למעין רשת חברתית לחוקרים", הוסיף פז.
דווקא האייפד, שנחשב פורץ דרך בהפיכתו של המחשב לנגיש גם בסביבות עבודה מורכבות, אינו צפוי לדעתו של פז להפוך לכלי עבודה תקני במעבדות. "האייפד סגור מדי. מעבדות ימתינו ככל הנראה למכשירים המאפשרים סינכרון נוח יותר עם המחשב האישי", אומר פז.
"קבלת האישור מה-nih שקולה במובנים מסויימים לזכייה בלוטו", מכריז פז. תקציבו של הארגון האחראי לכלל תקציבי המחקר הממשלתיים בתחום מדעי החיים בארה"ב הסתכם ב-2009 בכ-30 מיליארד דולר. "האישור של ה-nih הופך את פתרונות התוכנה הנבחרים לסטנדרט - כל מעבדה שתרצה להשתמש במענקים של ה-nih תצטרך לבחור באחד מן הפתרונות שאושרו". הפוטנציאל הגלום באישור הפתרונות שלנו כפתרון מאושר חורגת לדברי פז מגבולות ארה"ב. "ה-nih הוא המכה של מדענים בעולם. התקנים של הארגון מאומצים בצורה רחבה בכל העולם", הוא אומר.
ומה עם אפשרות לאקזיט מהיר? פז אינו מכחיש שכמה גופים גדולים, בהם אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם ומתחרה אמריקאית גדולה, בחנו את החברה. עם זאת, הוא קובע, "לא ניתן כרגע לדבר על רכישה אפשרית מיידית".
"חוקרים הם טכנופובים"
מאת אור הירשאוגה
29.7.2010 / 7:08