>> בסוף 2006 דלפה מבנק ישראל ידיעה חשובה: הפיקוח על הבנקים עומד לפרסם בקרוב דו"ח ביקורת על מחלקת האשראי בבנק דיסקונט. בראש מחלקת האשראי בדיסקונט עמד אז רוני חזקיהו - אותו אדם שנבחר רק כמה ימים קודם לכן על ידי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לתפקיד המפקח על הבנקים.
פישר זימן אליו לשיחה את המפקח על הבנקים היוצא, יואב להמן; את המשנה שלו, אבי וישנביץ; ואת ראש צוות הביקורת בפיקוח, הילה קונפורטי. ההערכות היו שמי שהדליף את הידיעה הם גורמים בפיקוח שמטרתם היתה לסכל או לעכב את מינוי חזקיהו לתפקיד.
באותה שיחה שלח פישר את להמן הביתה והורה לו להודיע כי הוא יוצא לחופשה עד לסיום תפקידו. את וישנביץ וקונפורטי החליט פישר להשעות מתפקידם. לבסוף, מסר הנגיד את החומר בנושא לפרופ' חיים בן שחר, מרצה לכלכלה בדימוס באוניברסיטת תל אביב, אשר קבע כי אין מניעה שחזקיהו ימונה לתפקיד.
הסערה שליוותה את חזקיהו עם כניסתו לתפקיד נמשכה גם לאורך כל ארבע שנות כהונתו. אלה היו שנים סוערות במשק הישראלי - ובמיוחד במערכת הבנקאות.
שלשום הודיע חזקיהו כי יסיים את כהונתו בסוף השנה. בשבועות הקרובים יחל פישר באיתור מחליף לחזקיהו. בתוך הפיקוח על הבנקים אין לו יורש מסומן, אך המועמד שנחשב בעל סיכוי להחליף את חזקיהו הוא דודו זקן - אחד מסגניו. ואולם לוועדת האיתור צפויים להגיע מועמדים חיצוניים רבים, וקיימות הערכות שהמחליף יגיע מהשוק.
חזקיהו עצמו יחזור לשוק וככל הנראה למערכת הבנקאות: "הוא עוד צעיר. גם לאחר תקופת הצינון יש לו עוד זמן לעשות תפקיד או שניים", אמרו אתמול במערכת הבנקאות הישראלית.
מועמדים המחפשים תפקידים בכירים במערכת הבנקאות מסתכלים בעיקר על שני כסאות - זה של מנכ"ל דיסקונט שמתפנה בסוף השנה; וזה של מנכ"ל לאומי, שעליו כבר החלה התחרות כעת, על אף שהמנכ"ל גליה מאור עדיין מכהנת בתפקיד. לא מן הנמנע שחזקיהו, שתפקידו האחרון בשוק היה ראש החטיבה העסקית בבנק דיסקונט, יתמודד על אחד משני התפקידים, אף שכמובן ההתמודדות על התפקיד הראשון - בדיסקונט - תצריך מהמנכ"ל המכהן להאריך את כהונתו עד שחזקיהו יסיים את תקופת הצינון שבה הוא חייב.
הידידות עם פישר
לאחר פתיחת קדנציה סוערת, הצליח חזקיהו לבנות מערכת יחסים טובה עם הנגיד, שנמשכה לאורך כל הקדנציה שלו. מערכת זו העניקה לו כוח רב כרגולטור, מאחר שבשוק ידעו שלחזקיהו יש גיבוי מהנגיד.
פישר הוא אחת הדמויות העוצמתיות ביותר במשק הישראלי, ובוס דורשני וקפדן, ששלח פעמים רבות את חזקיהו לערוך בדיקות חוזרות ונשנות על תשובות שקיבל ממנו בנושאים שונים. למעשה, חזקיהו שימש לא אחת מתורגמן בין הרצונות של פישר ליישומם במערכת הבנקאות הישראלית.
השניים עבדו בתיאום שהתבטא, למשל, בחזית האחידה של בנק ישראל בפרשת הדחת דני דנקנר מתפקיד יו"ר בנק הפועלים.
היחסים עם הבנקים
כיום, כאשר עידן חזקיהו מסתיים, במערכת הבנקאות מסכמים את כהונתו כ"מוצלחת ואיכותית". בכיר במערכת מסכם ומציין: "הבנקים הכירו אותו והעריכו אותו. הוא לא התעסק בשטויות".
מפקחים ורגולטורים שונים נעים בין שני קצוות. מצד אחד הם יכולים להעביר את הקדנציה בלנסות לא להרגיז ולהתעמת עם המפוקחים שלהם, להיות בסדר עם כולם ולא לגרום לסערות במערכת. מצד שני, הם יכולים להשתמש בכוח שלהם ולהימצא בעימות מתמיד עם המפוקחים לאורך התפקיד. מבין כל הרגולטורים שפעלו בשוק בשנים האחרונות, נראה שחזקיהו מצא את האיזון הטוב ביותר.
מצד אחד, הוא הצליח להעביר מהלכים משמעותיים ודרמטיים, כמו הדחתו הדרמטית של דנקנר, ולגרום למערכת להישמע להוראותיו ולהוביל אותה למקומות שאליהם רצה להגיע. בתקופתו התפתח במערכת הבנקאות המושג "צפיית רגולטורים" - כלומר הרגולטור מצפה והמערכת מתיישרת לפי הציפייה, גם אם הליכי החקיקה לא הסתיימו בנושא. דוגמה טובה לכך היא כוונת חזקיהו להעביר הוראה לבנקים להגדיל את הלימות ההון שלהם ל-12% - שבוצעה עוד בטרם יצאה הוראה רשמית בעניין.
מצד שני, הוא לא משאיר אחריו אדמה חרוכה ואויבים רבים. חזקיהו נמנע מלהיקלע לסכסוכים שגלשו לפסים אישיים והתנהל בסבלנות ונעימות. הוא נתן למערכת את ההרגשה שהפיקוח לא מנותק מהבנקים שעליהם הוא מפקח, ושיש אוזן קשבת בירושלים, גם אם קיימים חילוקי דעות.
"חזקיהו ניווט בהצלחה רבה את המערכת, הוא הוציא את הפיקוח מהמשבר שבו היה נתון. הוא החזיר את נושא היציבות לתחום המרכזי של הבנקים בצורה אפקטיבית. ביחסים הפרטיים שלו מול כל בנק היו עליות וירידות אבל בסך הכל גם מול המערכת; וגם מולנו, ההתנהגות היתה התנהגות הוגנת מאוד", מספר בכיר באחד הבנקים.
האירוע המכונן
פרשת הדחת דנקנר היתה אירוע מכונן מבחינת הפיקוח על הבנקים, שהעלה את מעמדו ומיצבה אותו כגוף המפקח החזק בשוק. למעשה, הפועלים דרש תשומת לב פיקוחית כבר מתחילת משבר הסאבפריים בארה"ב.
הפועלים, שבשליטת שרי אריסון, העמיד יעדי תשואה שאפתניים על ההון, ונכנס להרפתקאות שונות כדי להציג רווח גבוה - ובהן השקעה גבוהה בתיקי אג"ח מגובות נכסים ורכישת בנקים במדינות מתפתחות, כמו רוסיה ואוקראינה. לאחר הפסדים של כמיליארד דולר, הכריח למעשה חזקיהו את הפועלים למכור את התיק באמצעות הטלת דרישות גבוהות לריתוק הון כנגדו. חזקיהו גם לא אישר לו להשלים את רכישת הבנקים באוקראינה וברוסיה.
"בנק הפועלים צריך לשלוח לבנק ישראל זר פרחים על כל פעם שהוא מנע ממנו להמשיך ולהסתבך", ציין בזמנו אחד הרגולטורים הבכירים לאחר שפרץ המשבר הכלכלי, ואוקראינה ורוסיה נכנסו לקשיים (הפועלים רכש בנק בקזחסטאן, וביצע מחיקות בגין רכישה זו).
ואולם ב-2009, בלב המשבר, ניהלו חזקיהו ופישר מאבק ארוך להדחת דנקנר, שמצדו זכה לגיבוי של אריסון. בעת התרחשות הפרשה חזקיהו אף ספג התקפות גם בשל העובדה שסירב לגלות מה הסיבה לדרישתו להדיח את דנקנר, בהן גם התקפות על רקע אישי. בדיעבד התברר שחזקיהו צדק. בתחילת השנה פתחה משטרת ישראל בחקירה בנוגע לפרשיות שונות הקשורות לדנקנר, והוא אף נעצר בחשד למתן שוחד.
חזקיהו דרש מהפועלים גם למנות ועדת איתור לבחירת מנכ"ל, ולא הסכים לקבל את מינויו החפוז של ציון קינן לתפקיד, שנעשה מיד לאחר שהמנכ"ל הקודם, צבי זיו, סיים את תפקידו. בסופו של דבר מונה קינן, לאחר שבוצע הליך מסודר של איתור.
הפקת הלקחים בעקבות הפרשה נעשתה גם בפיקוח וגם במערכת הבנקאות. לאחר הפרשה הבנקים היו הרבה פחות להוטים להיכנס לעימותים עם חזקיהו. כך למשל, הקמת ועדת איתור למציאת מחליף למנכ"ל בדיסקונט היתה דבר ברור ולא נדרשה לה הוראה של המפקח. בהליך החלפת היו"ר בדיסקונט, המשפט "שמירה על כללי הממשל התאגידי", שהוטבע בהדחת יו"ר הפועלים, הושמע מכיוון הבנק, בכיריו ובעלי השליטה בו שוב ושוב.
בבנק ישראל החליטו לאחר הפרשה להנמיך פרופיל מבחינה תקשורתית. כך למשל את פרשת החלפת היו"ר בבנק לאומי, שארכה חודשים ארוכים וכללה ניסיון של בעל מניות המיעוט שלמה אליהו להציג מועמד מטעמו באסיפה מיוחדת, וכן ניסיון של המנכ"ל מאור להעמיד עצמה לבחירה, נתקלו בשתיקה מטעם בנק ישראל. אם היתה כאן "צפיית רגולטורים", כנראה שהמעורבים בתהליך לא הבינו אותה. כך למשל, באחד המקרים יכול היה המפקח לחסוך הליך ארוך בבית המשפט בשאלה אם ניתן לבחור מועמדים לדירקטוריון באסיפה מיוחדת, אם היה מביע מראש את עמדתו שלא ניתן לעשות זאת.
הרפורמה בעמלות
במהלך כהונתו, העניק חזקיהו משקל רב לנושאי יציבות ופחות לנושאי תחרות ועניינים צרכניים (גם בהתאם להשקפת פישר בעניין). כך למשל דרש מהבנקים להגדיל את הלימות ההון שלהם, ובמהלך הכהונה שלו צימצם חזקיהו את הפער בין מערכת הבנקאות הישראלית לבין מערכות בנקאות בעולם, על ידי אימוץ תקנות הבקרה באזל 2 ומעבר לניהול הון מבוסס סיכונים.
ואולם הפעילות המועטה והעיקרית שביצע בתחום הצרכני - רפורמת העמלות - זכתה לביקורת רבה. המטרה ברפורמה היתה לצמצם את מספר העמלות ולפשט את המבנה שלהן. הטענה נגד הרפורמה היתה שהיא אמנם צימצמה את מספר העמלות, אך ייקרה חלק מהן - בעיקר אלה שמשלמים הצרכנים הפשוטים, כמו עמלות שמבוצעות מול פקיד.
"היו לנו הרבה חילוקי דעות אתו בתקופת הרפורמה על העמלות. לא חשבנו שהיא מוצדקת", מספרים בבנקים. ואולם האינטרס שלהם בביקורת על חזקיהו ברור: הרפורמה פגעה בהכנסות שלהם מהעמלות. אבל על חזקיהו נמתחה ביקורת מכיוונים פחות צפויים, כמו ועדת הכלכלה. ואולם לאורך החודשים לאחר הרפורמה, בהם נמתחה עליו ביקורת, זכה חזקיהו לגיבוי מפישר. בסופו של דבר בבנקים טוענים כי את ההכנסות שהפסידו בגלל הירידה בעמלות, הם השלימו בעזרת עליית המרווח על האשראי שהם נותנים לצרכנים.
ממשבר לבועה
מלבד אירועים אלה, ידיו של חזקיהו היו מלאות עבודה בארבע השנים שבהן מילא את התפקיד, או כמו שמגדירים זאת במערכת הבנקאות: "הוא היה בתפקיד בתקופה מאתגרת מאוד". חזקיהו החזיק בתפקיד בתקופה סוערת שכללה את אחד המשברים הגדולים ביותר במערכת הפיננסית העולמית ובשוק ההון הישראלי. תקופה זו דרשה השקעת תשומת לב פיקוחית מצד חזקיהו, לגורמים היכולים להשפיע על יציבות מערכת הבנקאות.
אחת ההפתעות של המשבר היתה הגילוי שלמרות תשומת הלב של חזקיהו לנושא היציבות וניהול הסיכונים, גם הבנקים הישראליים, כמו הבנקים בחו"ל, ששאפו להשיג תשואה גבוהה על ההון, גילו את ההשקעות במכשירים מורכבים ואג"ח מגובות משכנתאות. בגין השקעות אלה, הפועלים נאלץ למחוק תיק של כמיליארד דולר, אך ככל הנראה חזקיהו גם לא רווה נחת מכך שבנק דיסקונט החליט להשקיע באג"ח מגובות נכסים של חברות המשכנתאות האמריקאיות פאני מיי ופרדי מק בהיקף של כ-9 מיליארד שקל - שהיה גבוה מהונו העצמי של הבנק באותה העת. לבסוף קיבלו החברות סיוע מממשלת ארה"ב.
הבנקים הישראליים עברו כולם את המשבר תוך שהם מגדילים הון עצמי, ומ-2008 אסר חזקיהו על המערכת לחלק דיווידנדים, ולמעשה הבנק היחיד שחילק דיווידנדים לאחר שקיבל אישור מיוחד לכך היה הבינלאומי, שעשה זאת לפני חודשים ספורים.
בחודשים האחרונים עסק חזקיהו בעיקר בהתמודדות עם מחירי הדיור שעולים ושוק המשכנתאות הרותח - החשש מבועת נדל"ן על רקע סביבת הריבית הנמוכה הוביל את חזקיהו להוציא הוראות שונות בעניין לבנקים, במטרה לעלות את הריבית על המשכנתאות ולצנן את שוק הנדל"ן. בינתיים זכו מהלכים אלה להצלחה מוגבלת מאוד. כלומר, הציפייה הרגולטורית של חזקיהו שהבנקים יעלו את הריבית על המשכנתאות לא התממשה, וריבית המשכנתאות עדיין בשפל.
הולך בין הטיפות
מאת אתי אפללו
30.7.2010 / 7:14