46 מיליון שקל - זה הסכום שתשלם רשות השידור תמורת הזכות להמשיך ולשדר בערוץ 1 את המשחק המרכזי של ליגת העל בכדורגל בשלוש העונות הקרובות (כ-15 מיליון שקל בעונת המשחקים הקרובה, כ-15 מיליון בזו שאחריה וכ-16 מיליון בעונה השלישית). נשמע לכם הרבה? אתם צודקים, מדובר בעלייה חדה של כ-16% (13 מיליון שקל) לעומת העונה שעברה. זאת על אף שבעונה החולפת המשיכה מגמת הירידה ברייטינג של המשחק המרכזי, ושיעור הצופים בו הגיע לשפל.
איך אפשר להסביר את המהלך של רשות השידור לאור נתוני הצפייה המידרדרים? פשוט מאוד: הכל יחסי בחיים. בעוד שבעבור הערוצים המסחריים תשלום של סכומים כאלה (בתוספת כמה מיליונים על הפקה) אינו משתלם מבחינה כלכלית, בהתחשב במספר הצופים (10% רייטינג בממוצע) - הרי שבעבור ערוץ 1 רייטינג דו-ספרתי הוא בוננזה. בעוד שאצל הערוצים המסחריים כל אגורה שיוצאת מהקופה מחושבת ונחשבת, פה מדובר בכסף ציבורי - ואותו, כידוע, קל הרבה יותר לשפוך.
ערוץ 1 צודק. שידורי המונדיאל שהסתיים זה עתה היו הצלחה, בייחוד מבחינת מספר הצופים שמשכו אליהם. הם הוכיחו את מה שידוע לכל חובבי הספורט בעולם: ספורט בכלל, וכדורגל בפרט, מביאים רייטינג. נכון, ליגת העל הישראלית היא לא בדיוק נבחרות ברזיל, ארגנטינה, גרמניה או ספרד - אבל גם בתקופה שבה הצופים מדירים רגליהם מכדורגל ישראלי, מדובר במספרים יפים מבחינת הערוץ. מה גם שהמשחק המרכזי שודר בערוץ הראשון בשנים האחרונות, והחוזה האמור משאיר אצלו נכס מרכזי.
ההכנסות של ההתאחדות גדלו
ערוצים 2 ו-10, שלא ניגשו למכרז על שידורי המשחק המרכזי, צודקים אף הם. איזו סיבה יש להם לשפוך עשרות מיליוני שקלים על שידורי נישה, כשבאותו הסכום, ואף בסכומים נמוכים יותר, הם יכולים לייצר תוכניות לכלל הציבור שמביאות רייטינג גבוה יותר (שלא לדבר על תוכניות ריאליטי למיניהן).
גם התאחדות הכדורגל צודקת. בהתאחדות העדיפו את ההצעה של ערוץ 1 על זו של ערוץ הספורט (אף שההצעה של ערוץ הספורט היתה גבוהה מעט יותר), בידיעה שערוץ ארצי - גם אם מדובר בערוץ 1 - מגיע למספר רב יותר של צופים מכל ערוץ פופולרי המשודר בכבלים. במקביל, הגדילה ההתאחדות את הכנסותיה לעומת השנים שעברו.
הצופה חובב הספורט, שמשלם אגרה, יכול להיות מרוצה גם כן - הוא ימשיך לקבל את שידורי המשחק המרכזי בחינם וללא פרסומות.
המוצר הפסיד
ומי הפסיד? המוצר ששמו כדורגל ישראלי, שהולך ומאבד את חיוניותו. העונה האחרונה אולי לא הציגה כדורגל ברמה גבוהה, אך סיפקה כמה דרמות בלתי רגילות - ולמרות זאת נמשכה מגמת הצניחה ברייטינג. נראה שמה שמשפיע על נתוני הצפייה במשחק המרכזי אינו האכסנייה שבה הם משודרים (שאר המשחקים משודרים בערוצי צ'רלטון בתשלום - והרייטינג בהתאם), אלא הרמה והעניין שלו.
הכדורגל הישראלי מידרדר, ולצופים - שיכולים לבחור באינספור אפשרויות אחרות - אי אפשר למכור לוקשים. ירידה של 35% בשיעור הצפייה בתוך שנתיים היא דרמטית. המסקנה ברורה: לא כל כך חשוב איפה משודר המשחק או כמה משלמים עליו, מה שקובע הוא האיכות - ופה שום ערוץ, ציבורי או מסחרי, לא יכול לעזור.
ליגת העל: ההתאחדות ניצחה - הכדורגל הישראלי הפסיד
עוזי דן
30.7.2010 / 7:14