האוצר מציג: תוכנית חלל לאומית

היום שבו ייפתחו מהדורות החדשות בהודעה כי מדינת ישראל הצליחה להציב אסטרונאוטים בחלל לצורכי מחקר יהיה קרוב לוודאי יום של גאווה לאומית. זהו אמנם חלום רחוק, אבל יש כבר מי שמציג את השאיפה הזאת כיעד ברור. תוכנית החלל הישראלית, שמונחת על שולחן העבודה של שר האוצר, יובל שטייניץ, כוללת את האפשרות הזאת ובוחנת את היעדים ואת אפשרויות המימון לפרויקט.

מדי שבוע מתקשר מזכיר הממשלה, צבי האוזר, לראשי משרד האוצר ומתעניין לגבי תוכנית החלל. זה לא מקרי. התוכנית שיזם נשיא המדינה, שמעון פרס, הצליחה להצית גם את דמיונו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו - והשניים מעוניינים לקדם אותה כבר ב-2011.

משרד האוצר אינו מתעסק בתוכנית, שמצריכה מימון של מאות מיליוני שקלים בשנה, רק בשם הגאווה הלאומית של ישראל. בשנים האחרונות נהפך החלל לזירה תוססת של פעילות כלכלית-אזרחית, לצד הפעילות הביטחונית הוותיקה. הוא נתפש מקור אדיר שמסוגל לחולל שינויים דרמטיים בתחומי מדע, טכנולוגיה, כלכלה וחברה.

ישראל אינה לבד בחלל. בעשור הקרוב יקימו אלפי חברות ברחבי העולם מחלקות חלל, כדי לקחת חלק בשוק הצומח של הכלכלה שמקורה מחוץ לכדור הארץ. רובוטים, למשל, יקבלו הנחיות באמצעות תקשורת לוויינים ויבצעו משימות שוטפות על פני כדור הארץ; לוויינים יתריעו על אסונות טבע, יזהו פגעי חקלאות וסביבה ויבחינו במתרחש מתחת לפני הקרקע.

למלחמות על כדור הארץ תיתוסף מלחמת כוכבים בדמות סינוור לוויינים צבאיים ואזרחיים, שתוציא אותם משימוש, או שתחסל אותם באופן פיסי. יהיו לכך השלכות צבאיות, אסטרטגיות וכלכליות. בתגובה גם יפותחו שיטות הגנה מתוחכמות לניטרול קרני הלייזר ההרסניות של הלוויין העוין.

בתוך 50 שנה צפוי החלל להיכנס לחיינו בצעדי ענק. מטוסים יטוסו מתל אביב ללוס אנג'לס בשלוש שעות לאחר שייצאו לחלל, שבו אין חיכוך וכוח כבידה. אסטרונאוטים שלוחי המגזר העסקי יתהלכו על גרמי השמים ויפקחו על כריית המחצבים והובלתם לכדור הארץ. מתכות חדשות שיתגלו יחוללו מהפכה תעשייתית. מחקרים בחלל יאפשרו פריצות דרך מדעיות.

ההשפעה עלינו האזרחים תבוא לידי ביטוי בקבלת שירותי תקשורת, גלישה ואיכון מדויקים ומתקדמים יותר, מבוססי חלל. בהמשך נוכל לבחור בין חופשה על הירח לחופשה על מאדים. טיולי חלל, שיהיו נחלת המיליונרים בתחילה, יהפכו לחופשה להמונים בתוך 50 שנה.

את האות לפריצה הגדולה של המגזר העסקי לשוק החלל נתן באחרונה הנשיא האמריקאי, ברק אובמה, כשהפנה 6 מיליארד דולר מתקציב סוכנות החלל האמריקאית נאס"א להוצאה במגזר הפרטי. לפי פרסומים בארה"ב, הכספים מיועדים למיקור חוץ, לייצור ולמתן שירותים שבוצעו עד כה על ידי נאס"א, וכעת יוכלו להירכש מהמגזר הפרטי.

המהלך יאפשר לנאס"א להתפנות לעניינים מהותיים יותר כמו חקר מערכת השמש וכוכבים חדשים וניסויים מדעיים. ההערכות הן כי אזורים בחלל הקרובים לכדור הארץ, שהתעשיות יודעות להגיע אליהם, יעברו משליטה של סוכנויות ממשלתיות לטיפול של המגזר העסקי.

כיום מדורגת ישראל שמינית בעולם מבחינת היקף מכירות בין המדינות העוסקות בחלל - כך קבע דו"ח של חברת המחקר פוטרון (Futron), שסקר את מפת התחרותיות של תעשיות החלל בעולם.

לפי חזון החלל הישראלי, שנוסח באחרונה על ידי יו"ר סוכנות החלל הישראלית, יצחק בן ישראל ומנכ"ל משרד המדע, מנחם גרינבלום, יש להרחיב את היתרון היחסי של ישראל ולהעלות אותה מהמקום השמיני לחמישי בדירוג המדינות שעוסקות בניצול החלל.

בדו"ח של סוכנות החלל הישראלית נכתב כי המדינה מאבדת בהדרגה את היתרון היחסי שלה כתוצאה מהשקעה נמוכה יחסית, והיא מבוססת על צורכי מערכת הביטחון וניזונה מתקציבה. המערכת אינה יכולה לתחזק תעשיית חלל מתקדמת, הכוללת כוח אדם מיומן ויצירתי. לכן, כיום היא דורכת במקום ומתפתחת לנישות צרות.

"הדרך לחלץ את תעשיית החלל מהמשבר שאליו נקלעה היא באמצעות תוכנית חלל אזרחית. תפקידה יהיה פיתוח התשתיות הלאומיות תוך שימת דגש על מינוף כלכלי. ללא תוכנית אזרחית חזקה, לא ירחק היום שלא תהיה גם תוכנית ביטחונית", הזהירו מחברי המסמך.

פרט לכך, שחקנים נוספים נכנסים לשוק וחברות עסקיות תופסות נתחים מתוכניות מיקור החוץ של נאס"א. בלשכתו של פרס אומרים כי תעשיית חלל אזרחית שתאחר להגיע למרוץ תיזכה רק בפירורים, אם אלה בכלל יפלו מהשולחן.

כדי לא להחמיץ את הפוטנציאל הטמון בחלל, גובשה תוכנית החלל הלאומית שמונחת כיום על שולחנו של שטייניץ, ושנועדה להציב יעדים ולגייס תקציב ממשלתי למימושם. כנספח לתוכנית מצורף דו"ח מקביל שנכתב על ידי במועצה הלאומית לכלכלה, בראשות יוג'ין קנדל, שחלק ממסקנותיו שולב בתוכנית שהוגשה לממשלה.

למי שתהה מדוע יש צורך בהתערבות ממשלתית בפיתוח תעשיית חלל אזרחית בישראל, משיבים מחברי הדו"ח של סוכנות החלל כי יש תחומי מחקר בסיסיים תשתיתיים שבהם הממשלה צריכה להתערב, ולעתים עליה להתערב גם במחקר יישומי עד שיתחיל לצבור תאוצה בעצמו. בנוסף, "הסיכון בתחומים אלה גדול מאוד וההשלכות החיוביות או החיצוניות לא ניתנות לתפישה על ידי השוק הפרטי, לכן יש טעם לממשלה לסבסד אותם".

לתעשיית החלל הישראלית הוקצו עד היום 2-2.5 מיליארד דולר במחקר ופיתוח, כחמישית מסכום זה מגיע מתקציבה של ממשלת ישראל והשאר של ממשלות זרות שהיו מעוניינות בשיתוף פעולה עם ישראל. לפיכך, אחת מהמלצות התוכנית היא לשתף פעולה עם רוסיה, הודו, סינגפור, האיחוד האירופי וברזיל, שחלקן הביע בעבר עניין בשיתוף פעולה בתחום החלל.

עם זאת, גם ההשקעה הישראלית נדרשת לצמוח. כל המדינות המפותחות משקיעות 0.05%-0.10% מהתמ"ג שלהן במיזמי חלל. מכיוון שהתמ"ג הישראלי מוערך ביותר מ-200 מיליארד דולר, השקעה של 0.1% היא 200 מיליון דולר.

מחברי תוכנית החלל הנוכחית דורשים בינתיים סכום קטן יותר: 300 מיליון שקל בשנה למשך חמש שנים, לצד המשך ההשקעה הביטחונית בתחום. מכירות התעשייה האזרחית יוכלו להגיע ל-5-10 מיליארד דולר בשנה.

סדרי העדיפויות בתקציב החלל יהיו הקצאה של 70% לקידום תעשיית החלל, כולל יזמות, פיתוח, ייצור ותשתיות כחול-לבן, וכן יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים. 20% יוקדשו למחקר יישומי (לפיתוח מוצרים, טכנולוגיות ושירותים) באקדמיה ובתעשייה, ו-10% ישמשו למחקר בסיסי תשתיתי באקדמיה ובמכוני מחקר, שיעסוק למשל בפיתוח חומרים וטכנולוגיות חדשניות. מימון נוסף יגיע משיתופי פעולה בינלאומיים ומהמגזר העסקי.

תוכנית החלל הישראלית מתבססת בין השאר על דו"ח שהוכן במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. שם המספרים היו שונים. "הערכה ראשונית של סכומי הכסף הנדרשים להשקעה מתסכמים ב-500 מיליון דולר על פני שבע שנים. חלקה של הממשלה בהשקעה צריך להיות 50 מיליון דולר בשנה והיתרה צריכה לבוא מהמגזר הפרטי. המכירות לגורמים מסחריים (לא כולל פרויקט לווייני עמוס) בחמש שנים מוערכות ב-550 מיליון דולר. על זה יש להוסיף את החיסכון הניכר למערכת הביטחון, ציין מחבר הדו"ח, אייל רוזנר.

התוכנית של המועצה הלאומית לכלכלה כוללת בניית שלושה לווייני תקשורת - אחד בשנתיים - ולוויין צילום בתוך שנתיים-שלוש; השקעה של 200 מיליון דולר במחקר ופיתוח ייעודי לחלל בארבע שנים, מהם 40 מיליון דולר יינתנו על ידי מערכת הביטחון ו-160 מיליון דולר על ידי הממשלה; העברת דיווידנדים מהחברות רפאל והתעשייה האווירית לטובת פיתוח תעשיית החלל; הקמת מכון מחקר אוניברסיטאי לחקר מדעי החלל ויישומים בו בהשקעה של 50 מיליון דולר בשבע שנים - מחצית הסכום מכספי ממשלה והמחצית השנייה מתרומות; לטיפוח כוח אדם איכותי מוצע להשקיע 10 מיליון דולר בחמש שנים - מחצית מהסכום על ידי תורמים ומחצית על ידי התעשייה; והקמת קרן לעידוד היצוא של תעשיות החלל בהשקעה של 50 מיליון דולר לעשר שנים.

אחת ההצעות המעניינות בדו"ח עוסקת בבחינת הקמתה של קרן השקעות ממשלתית שתטפח חברות הזנק בתחום החלל. הקרן תוקם בשיתוף עם גופים מסחריים וייתכן שגם עם קרנות הון סיכון. המודל וההיקף עדיין לא נקבעו, ואולם מגעים ראשוניים לבחינת שיתוף פעולה אפשרי נערכו מול גוגל, סיסקו וסימנס. בעקבות מגעים אלה הציעה המועצה להקים קרן בהיקף של 75 מיליון דולר לשבע שנים, מהם 50 מיליון דולר במימון ממשלתי ו-25 מיליון דולר במימון אזרחי.

מדובר בקרן ייעודית לחלל כמו קרן יוזמה שהקימה הממשלה בשנות ה-90 ושימשה בסיס להתפתחות ענף קרנות ההון סיכון בישראל, שתומך בחברות הזנק טכנולוגיות.

מה נרוויח מכל זה? מחברי הדו"ח משוכנעים כי החלטה ממשלתית על תוכנית חלל לאומית יכולה להזניק מחדש את החינוך האקדמי המידרדר ביחס לעולם, את התעשייה האזרחית ולחולל שינוי חברתי שיקרב את הפריפריה למרכז.

מבחינה כלכלית, התמורה השנתית הצפויה מההשקעות בתעשיית החלל תכניס 125 מיליון דולר ממכירת לוויין כל שנתיים. זאת על בסיס הנחה כי שוק התקשורת מתבסס על כ-20 לוויינים בשנה, מחציתם בגודל בינוני; 50 מיליון דולר בשנה הכנסות ממכירת לווייני מיקרו וציוד נלווה; מכירת ציוד וחלקים ללוויינים ב-30 מיליון דולר בשנה; מכירת שירותי חישה מרחוק מלוויין ייעודי ב-70-100 מליון דולר; תוספת מכירות בסך 150 מיליון דולר ממכירת שירותי תקשורת על ידי חלל תקשורת; ו-50 מיליון דולר בשנה מתנובת קרן ההשקעות לתעשיית החלל. מהשקעות אלה תהנה בסופו של דבר גם מערכת הביטחון, שתוכל להקטין את הוצאותיה.

היקף שוק החלל העולמי נאמד בכ-250 מיליארד דולר, מתוכם 150 מיליארד דולר בשוק הלוויינים האזרחי. חלקו העיקרי של השוק האזרחי מורכב מענף התקשורת, כולל לווייני תקשורת כמו "עמוס" הישראלי, מערכות שידור וקליטה של אותות הלוויין ומערכות איכון. שוק זה גדל במהירות לנוכח ביקוש גובר לשידורים באיכות גבוהה לטלוויזיה, לאינטרנט נייד בפס רחב, לסלולר ולבתים חכמים. יתרת השוק, כ-100 מיליארד דולר, מיועדים לשוק הביטחוני, שבו מדינות מעדיפות לרכוש מוצרים מהתעשייה המקומית.

לפי הדו"ח, לישראל יכולת להשתלב בנתח של 4-6 מיליארד דולר בשנה מתחום החלל העולמי. המכירות הישראליות יתבססו על מקלטי שידור, מכשירי חישה מרחוק, בניית לווייני תקשורת וצילום, הקמת תחנות קרקע ומכירת מוצרים אחרים ללוויינים.

אחת מהנחות העבודה של דו"ח המועצה הלאומית לכלכלה היתה כי מחקר ופיתוח צבאי ואזרחי ממשלתי במשותף, ובחלק מהמקרים בשילוב המגזר הפרטי, יהיה היעיל ביותר וישפר את כדאיות הפיתוח.

בתחום המתפתח של אזרוח תעשיות חלל, תוכל ישראל להשתלב בעתיד עם פיתוח מגוון תעשיות חלל, בדומה לתעשיות התקשורת שקמו על בסיס הידע שנצבר במערכת הביטחונית. בתחום המחקר המדעי והטיסות המאוישות, תוכל ישראל להשתלב באמצעות המחקר האקדמי הקיים וזה שיתמקד בעתיד בחלל - אם תתקבל ההמלצה להקים מרכז מצוינות לחקר החלל.

על בסיס ניתוח זה, בין השאר, ממליצה תוכנית החלל הישראלית על הצבת אסטרונאוט בחלל ועל מיצוב ישראל כמובילה מדעית וטכנולוגית בתחום. מאחורי המטרה השאפתנית נמצא סיפור ההצלחה של התעשייה הישראלית בפיתוח מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים) וכלי טייס בלתי מאויישים אחרים, שהצליחו לשים את המדינה בחזית הטכנולוגיה העולמית בתחום. "אם הצלחנו בתחום המזל"טים, שכולם אמרו לנו בהתחלה שאין להם סיכוי לטוס, נצליח להפתיע גם בחלל", סבורים תומכי תוכנית החלל הישראלית.