בית המשפט העליון ביטל הבהרה מאוחרת שנתן שופט מחוזי לפסק דינו

>> לא בכל שלב יכול שופט לכתוב הבהרה של מה שהתכוון בפסק דינו - כך עולה מפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט העליון וביטל הבהרה שכתב השופט עוני חבש ארבע שנים לאחר מתן פסק הדין. כתוצאה מכך, דורשת הקופה מהמבוטח להחזיר 840 אלף שקל.

בפברואר 2004 ניתן פסק דין שהעניק למבוטח קופת חולים כללית, אברהם וזאנה, 660 אלף שקל, בניכוי תשלומים מהביטוח הלאומי, בגין רשלנות של הקופה בטיפול בו. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, עוני חבש, קבע כי אלמלא רשלנותה של הקופה היה וזאנה מתחיל לסבול מאי ספיקת כליות שבע שנים מאוחר יותר מהמועד שהדבר קרה בפועל. ב-2006 אושר פסק הדין באופן סופי בבית המשפט העליון.



הקופה שילמה את הסכום לוזאנה בניכוי 390 אלף שקל - השווי של כלל תשלומי הביטוח הלאומי מתקופות שבהן לקה וזאנה בנכויות שונות, וזאת בהתבסס על פסק הדין. וזאנה, 70, סבר שהשופט חבש התכוון לניכוי ספציפי של תקבולי הביטוח הלאומי רק בגין התקופה הנידונה בפסק הדין, ולכן פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד הקופה לגבי יתרת הסכום. הקופה טענה כי פרעה את הסכום ואינה חייבת דבר. ראש ההוצאה לפועל פנה לבית המשפט וביקש הבהרה בעניין.



ביוני 2008 כתב חבש החלטה קצרה המבהירה את פסק דינו. לדבריו, יש לנכות מהפיצויים את תקבולי הביטוח הלאומי רק בשל האירוע הספציפי הזה ולא בנוגע לתקופות הקשורות לנכויות קודמות, כפי שסברה הקופה.



הקופה ביקשה לעכב את ביצוע ההחלטה, אך שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל דחתה את הבקשה. בעקבות זאת העבירה הקופה לוזאנה את יתרת התשלומים. במקביל עירערה הקופה על ההבהרה של חבש. לטענתה, ההבהרה "מתקנת" למעשה את פסק הדין ולכן ניתנה בחוסר סמכות.



הרכב בראשותו של השופט אליעזר ריבלין, שכלל את ניל הנדל וסלים ג'ובראן, החליט לקבל את הערעור של קופת החולים, חרף התוצאות הקשות מבחינת המבוטח.



ריבלין הדגיש בפסק הדין, שניתן ביולי השנה, כי מקרה זה מדגים את היתרונות במתן פסיקה שכוללת חישוב ברור ומספרי של סכום הפיצוי הסופי. "ראוי כי פסק הדין לא יסתפק במופשט וייגע גם במוחשי", העיר ריבלין לשופט חבש.



לשיטת ריבלין, כדי שתוצאת פסק הדין תהיה כפי שחבש כתב בהבהרתו, צריך היה להכריע בפסק הדין עצמו מהו שיעור הנכות הכללי של הניזוק ומהו החלק מתוכו שנגרם עקב רשלנות הקופה.



"מובנה הפשוט של לשון פסק הדין המקורי, המדברת ב'כל' תשלומי המוסד לביטוח לאומי, הוא כי יש לנכות את מלוא התשלומים, בלא להבחין בין אלה שמקורם בנכות קודמת ובין אלה שמקורם בנכות הנובעת מן האירוע הרשלני", ציין.



הסבר עיקרי אחר של ריבלין נוגע לכך שוזאנה לא עירער על עניין זה לבית המשפט העליון בשעתו. בעקבות פסק הדין דורשת כיום הקופה מוזאנה החזר של 840 אלף שקל - הסכום ששילמה לו בתוספת ריביות והצמדה מאז פסק הדין המקורי.



על פסק הדין הגיש וזאנה לפני כמה ימים בקשה לקיום דיון נוסף, באמצעות עורכי הדין נועם לאור ומיכאל דבורין. קביעת ריבלין, נטען, עומדת בסתירה למצב המשפטי שלפיו בית המשפט שנתן את פסק הדין הוא שמוסמך להבהיר את פסק דינו ללא כל הגבלה שהיא. (ע"א 3922/08)