בתי ההשקעות בארה"ב החליטו לקרוא ולסנן את האי-מיילים של העובדים בניסיון למנוע הודעות שיפלילו את הארגון כולו. על פי העיתונות האמריקאית, בנק ההשקעות גולדמן סאקס הנחה השבוע את עובדיו שלא להשתמש במלים גסות בהודעות אי-מייל ו-sms ובמערכות מסרים מיידים. על פי ההנחיה, שנמסרה לעובדים בעל פה, יעקבו מערכות החברה אחר הודעות העובדים ויחפשו מלים גסות. הודעות החורגות מההנחיה החדשה יישלחו למחלקת הביקורת, או ייחסמו לחלוטין.
הנהלת גולדמן סאקס לא לבד: בנקים נוספים, בהם סיטיגרופ וג'י פי מורגן, נוקטים מדיניות דומה. למרות מה שנראה כמו פגיעה בחופש הביטוי והשתלטות אורווליאנית על התקשורת בין העובדים אפשר להבין את ההנהלות בתי השקעות. חלק לא קטן מהשערוריות של העשור האחרון נחשפו בגלל דליפה של הודעות אי-מייל. הנה כמה דוגמאות.
ב-22 באפריל 2008 כתב מרק סיופי, מנהל של קרן גידור שנוהלה על ידי בר סטרנס, ש"שוק הסאבפריים נראה מכוער מאוד". הוא הסביר שישנו סיכוי שהכל יקרוס. כמה ימים לאחר לאחר מכן הוא אמר למשקיעים: "אני מרגיש מאוד בנוח עם מצבנו". הקרן והבנק כולו קרסו בהמשך אותה שנה, וסיופי הועמד למשפט פלילי בגין הונאת משקיעים - אם כי בסופו של דבר הוא זוכה.
דוגמה נוספת: ב-22 ביוני 2007 שלח תום מונטג, עובד בגולדמן סאקס, את האי-מייל המביך הבא: "העסקה הזו, טימברוולף (מכשיר cdo שהנפיק גולדמן סאקס - א"א), היא עסקה מחורבנת במיוחד". זהו אחד האי-מיילים שהפליל את גולדמן בהונאת לקוחות, כמעט הפיל את הבנק כולו והסתיים בעסקת טיעון שבה שילם גולדמן סאקס קנס של 500 מיליון דולר.
ואולם לא רק אי-מיילים מסוכנים, גם מסרוני מסנג'ר כבר הביאו לחשיפות. הנה למשל שתי שיחת מסנג'ר בין ז'רום קרוויאל מבנק סוסייטה ז'נרל הצרפתי, שגרם לבנק להפסד של 7.6 מיליארד דולר, לבין ידידו הברוקר מוסה בקיר. זוהי השיחה מאוקטובר 2007:
קרוויאל: "לא אמרת כלום על העסקות שלנו, נכון? כי אם כן, ארסק לך את הפרצוף".
בקיר: "השתגעת? הכל נשאר בינינו".
ואילו ב-13 בדצמבר באותה שנה התנהלה השיחה הזו:
בקיר: "אתה ממש חייב לקחת את החופשה שלך".
קרוויאל: "מאחורי הסורגים".
בקיר: "שטויות. מה עשית רע? לא אנסת אף אחד, לא עשית שום דבר בלתי חוקי".
קרוויאל: "עשיתי הרבה כסף, זה הכל".
גם בלי כוונה פלילית
בישראל עדיין חסרה לנו מסורת של חשיפות פיננסיות דרמטיות על בסיס אי-מיילים, אך אפשר להעריך שזוהי ראיה לחוסר התחכום של הרשויות החוקרות - ולאו דווקא ליושרם של מנהלי ההשקעות. אלא שרצף האי-מיילים המפליל בארה"ב והניסיונות של הנהלות בתי ההשקעות לצמצם אותו מוכיחים בעיקר דבר אחד: ציבור המשקיעים לא צריך להאמין יותר מדי למה שמנהלי השקעות וברוקרים אומרים לו. מבלי להגיע למחוזות של מידע שגוי ביודעין וכוונות פליליות, הנה שלוש דוגמאות קצרות של דברים שיועצים אומרים, לעתים בלי לדעת אם זו אמת או לא.
1. "לאורך זמן, מניות מניבות תשואה טובה יותר מאג"ח"
בארה"ב, מדד המניות העיקרי 500 s&p היה לפני עשר שנים ברמה של 1,480 נקודות. כיום הוא נמצא ברמה של 1,101 נקודות - כלומר הוא ירד ב-26%. זאת, בעוד כל סוגי האג"ח השיגו בתקופה זו תשואה חיובית. בשוק הישראלי המניות אמנם ניצחו במבחן עשר השנים האחרונות, אך איש אינו יודע אם כך יהיה בעתיד. בכל אופן, מתחילת השנה ירד מדד ת"א 100 בכ-3%, בעוד מדד האג"ח הקונצרניות תל בונד 20 עלה בכ-8%.
2. "אין בשוק מגמה ברורה, ולכן צריך לבחור מניות ספציפיות"
כמה נוח ליועץ: על ניהול תיק (או קרן מניות) הוא ייקח עמלה של 2%-3% בשנה, בעוד העמלה על תעודת סל תהיה עשירית מכך. אלא שבמציאות תשואות מושגות בעיקר על פי חלוקת ההשקעה בין האפיקים המרכזיים - מניות, אג"ח ומזומן - ולא בזכות בחירת המניות. בכל מבחן לתקופה משמעותית הוכח אינספור פעמים שהרוב המוחלט של התיקים וקרנות הנאמנות לא מכים את המדדים.
3. המחלקה הכלכלית שלנו ממליצה על _____ (מלא את החסר)"
זהו דווקא משפט מבוסס, שאותו כל יועץ השקעות בכל בנק ישראלי מדקלם מספר רב של פעמים ביום. אבל האם שאלתם פעם מהו הרקורד של המחלקה הכלכלית? האם ההמלצות שלהם מתגשמות ברוב הפעמים? ואם יועץ ממליץ על מניה או אג"ח, האם הוא מדווח על הקשרים של אותה חברה עם הבנק או עם חברת ההנפקות שלו?
אם תנסו לשאול, לא תקבלו תשובה. הכלכלנים לא חישבו את המספרים ולא מסרו את הנתונים ליועצים - והם יודעים מדוע. תארו לעצמכם שבנק יחשב ויגלה ש-60% מההמלצות שלו בעשור האחרון היכו את השוק: לא קשה לדמיין את קמפיין הפרסום הענק שירוץ בטלוויזיה, ברדיו ובשלטי החוצות. מישהו ראה קמפיין כזה?
השקרים של מנהלי ההשקעות נחשפים באי-מייל
איתן אבריאל
1.8.2010 / 7:13