בנק ישראל: מחזורי המיתון ב-20 שנה האחרונות מאופיינים במשבר עמוק ובהתאוששות איטית

מאפייני מחזורי המיתון בישראל ביחס לזעזועים מקרו-כלכליים בשנים 2009-1991 דומים לממצאי קרן המטבע הבינלאומית לגבי מדינות ה-oecd. בשנים אלה, מחזורי מיתון המזוהים עם משברים פיננסיים היו ארוכים ועמוקים יותר, ותהליך ההתאוששות מהם התאפיין כאיטי ביחס למחזורי מיתון אחרים. רגישות התוצר של המשק הישראלי למשברים פיננסיים גברה במידה ניכרת אחרי שנת 1990, ואילו רגישותו לזעזועים אחרים פחתה.




בניגוד לכך, בשנים 1990-1960 המיתונים המזוהים עם משברים פיננסיים אינם שונים במאפייניהם ממיתונים אחרים. אובדן התוצר לנפש במהלכם הוא אף נמוך מאשר בתקופות מיתון אחרות, הם אינם ארוכים יותר, וגם תהליך ההתאוששות של המשק מהם אינו חריג. ההסבר לשוני בין שתי התקופות מצוי במעורבות מוגבלת של הציבור בשוק ההון ובמעורבות הממשלתית בפעילות העסקית, אשר איפיינו את הכלכלה הישראלית קודם לתוכנית הייצוב והגבילו משמעותית את השפעת הזעזועים בשווקים הפיננסיים על רווחת הציבור. לעומת זאת, התקופה שהחלה בתחילת שנות ה-90 עד היום מאופיינת בתהליך של ביזור הנכסים שבידי הציבור, שכלול שוק ההון וירידת משקלה של הממשלה בפעילות העסקית. יצויין כי על פי תוצאות המחקר, גם בעידן הנוכחי פגיעותו של התוצר למיתונים במדינות העולם, המשפיעים על הביקוש ליצוא של המשק, גבוהה מפגיעותו למשברים פיננסיים.



אובדן התוצר בעיתות מיתון קטן משמעותית מעליית בעתות צמיחה



העבודה מתחקה אחר אפיוניהם של מחזורי העסקים בישראל בהקשר של זעזועים פיננסיים ומקרו-כלכליים בשנים 2009-1960. נמצא כי אובדן התוצר בעתות מיתון קטן משמעותית מעלייתו בעתות צמיחה: תקופות המיתון בישראל התאפיינו באובדן של 3.8% תוצר לנפש, בממוצע, ואילו תקופות הצמיחה - בעלייה ממוצעת של 16.1% תוצר לנפש ושל כ-25% תוצר.



בשנים 2009-1991 מחזורי המיתון בישראל דומים במאפייניהם למחזורי מיתון במדינות המפותחות. בשנים אלה תקופת מיתון ממוצעת בישראל נמשכה כ-5 רבעונים, ותקופת צמיחה כ-15 רבעונים - לעומת 4 רבעוני מיתון ו-22 רבעוני צמיחה במדינות המפותחות. לעומת זאת, בשנים 1990-1960 מחזורי המיתון בישראל ארוכים ושכיחים הרבה יותר ממחזורי המיתון במדינות המפותחות. בשנים אלה, תקופת מיתון וצמיחה ממוצעת בישראל נמשכה כ-10 רבעונים. מכאן שבמשק הישראלי כ-39% מהתקופה שנחקרה (השנים 2009-1960) היו תקופות מיתון, לעומת כ-10% בלבד, בממוצע, במשקים המפותחים.



בחינת מחזורי העסקים בישראל מעלה שעד שנות ה-90 מאפייניהם דומים למחזורים של המדינות המתפתחות יותר מאשר לאלה של המדינות המפותחות. מחזורי המיתון במדינות מתפתחות לרוב ארוכים יותר ומזוהים עם תנודות תכופות במגמת הצמיחה. בתחילת שנות ה-90 הושלם המעבר של המשק הישראלי ממשק מתפתח למפותח, תהליך שהחל בתוכנית הייצוב של 1985; מאז מאפייני תקופות הצמיחה והמיתון בישראל דומים יותר לאלו של המדינות המפותחות.